1.3 מיליון ילדים בישראל חוסכים במסלול שההורים מעולם לא בחרו

תוכנית "חיסכון לכל ילד" חוצה את סוף 2025 עם מספרים שקשה להתווכח איתם: 3,633,573 תוכניות חיסכון פעילות, 25.4 מיליארד שקל שהועברו אליהן מאז ינואר 2017, ורווח מצטבר של כ-3.85 מיליארד שקל. אלה נתוני הדוח השנתי שפרסם היום מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי.

אבל מתחת לכותרות האלה מסתתרת התמונה האמיתית של התוכנית, והיא פחות מחמיאה. בשנת 2025 היו הפקדות ב-3,455,443 תוכניות, ורק ב-2,182,409 מהן, 63.2%, בחרו ההורים להוסיף 57 שקל משלהם ולהכפיל את החיסכון. כלומר כמעט 1.3 מיליון ילדים מקבלים בדיוק מחצית ממה שהם יכולים לקבל. ובמקביל, ב-1,312,519 תוכניות, שהן 33.1% מהמדווחות, מסלול ההשקעה נבחר על ידי הביטוח הלאומי ולא על ידי ההורים.

"אנו רואים במחקר שהורים אינם מעורבים מספיק בבחירת המסלולים ולא מאפשרים הכפלה של הסכום מקצבת הילדים", אמרה בעבר סמנכ"לית מינהל המחקר בביטוח הלאומי, ניצה קסיר. שנה חלפה, והתמונה כמעט לא זזה.

25.4 מיליארד שקל: מי הפקיד מה

מתוך הסכום המצטבר, 17.7 מיליארד שקל, שהם 70%, הופקדו על ידי המדינה דרך הביטוח הלאומי, ו-7.7 מיליארד שקל נוספים, 30%, הגיעו מההורים במסגרת ההפקדה הנוספת שמקוזזת מקצבת הילדים. ב-2025 לבדה הופקדו כ-3.56 מיליארד שקל.

התוכנית גם מתחילה להבשיל. במהלך 2025 נפדו במלואן 122,300 תוכניות ועוד 2,960 באופן חלקי, בסכום כולל של כ-1.075 מיליארד שקל. חישוב פשוט מראה שהפדיון הממוצע עמד על כ-8,600 שקל לילד - סכום מכובד לצעיר בן 18, אבל רחוק מלהיות משנה-חיים. בנוסף שולמו ב-2025 כ-433 אלף מענקים לילדים שהגיעו לגילי 3, 18 ו-21, בסכום כולל של כ-193.3 מיליון שקל: 184,123 מענקי גיל 3 (52.3 מיליון שקל), 157,703 מענקי גיל 18 (89.6 מיליון שקל) ו-90,633 מענקי גיל 21 (51.5 מיליון שקל).

עוד נתון שראוי לתשומת לב: מתוך 3,968,649 החסכונות שדווחו בכלל, 335,076 כבר אינם פעילים בעקבות משיכה או ניוד.

הילד השני משלם את המחיר

כאן נמצא הממצא החד ביותר בדוח. מבין 38,729 הילדים ילידי 2025 שעבורם נקבע מסלול בברירת מחדל, רק 7,970 (20%) הם ילדים ראשונים במשפחה - ו-30,759, שהם 80%, הם ילדים שניים ואילך. הפער עקבי: בקרב ילדים ראשונים 77% מההורים בחרו תוכנית באופן אקטיבי, בקרב ילדים שניים ואילך רק 63%.

הדוח מנסח את המשמעות בלשון יבשה: "משמעות הדבר שלילדים הללו לא נעשתה הפקדה נוספת של 57 ₪ בעת פתיחת תוכנית החיסכון". בעברית פשוטה - ההתלהבות של ההורה מהילד הראשון מיתרגמת לכסף, והשגרה של הילד השני מיתרגמת לוויתור עליו.

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, בחר לתקוף את הנקודה הזו ישירות: "זו גם העת לקרוא להורים להיות מעורבים יותר בבחירת התוכניות חיסכון - בין אם זה הפקדה נוספת באם מתאפשר וכן מעורבות יותר גדולה בקרב הילדים השניים ואילך במשפחה. המעורבות הזו היא זו שתביא להבדל בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים עבור הילדים במשפחה".

• עוד לפני שלמדו לקרוא: בקוריאה ההורים פותחים לילדים תיק מניות
• קופת גמל וקופת גמל להשקעה: שני מוצרים בשם דומה

כמה זה באמת שווה? חישוב של ביזפורטל, בהנחת הפקדה חודשית קבועה של 57 שקל למשך 18 שנה: במסלול בנקאי סולידי, בתשואה של כ-2% בשנה, מגיע הילד לכ-15 אלף שקל. באותה הפקדה בסיסית בקופת גמל במסלול סיכון מוגבר, לפי התשואה השנתית הממוצעת שהמסלול הזה הניב בפועל בשמונה שנות התוכנית, כ-9.7%, מדובר בכ-32 אלף שקל. ואם ההורים גם הכפילו את ההפקדה - כ-63 אלף שקל בגיל 18, וכ-83 אלף אם החיסכון נשאר עד גיל 21. אלה חישובים תיאורטיים שאינם כוללים הצמדה, מסים או שינויי מדיניות, אבל סדר הגודל ברור: שילוב של בחירת מסלול והכפלת ההפקדה מכפיל את הסכום פי ארבעה עד חמישה. ברמת ילד בודד מדובר בעשרות אלפי שקלים, לא במאות; במשפחה עם שלושה-ארבעה ילדים, האמירה של כהן מדויקת.

הבעיה מחריפה בקרב הצעירים. ב-2025 נולדו 183,477 ילדים, ועד סוף השנה נפתחו תוכניות עבור 117,814 מהם - ב-79,085 מקרים (67%) בחרו ההורים מסלול. הדוח מזהיר: "אם עד תום תקופת הבחירה (אמצע 2026) לא יהיו עוד בחירות של הורים, שיעור הבחירה בתוכניות חיסכון לילדים שנולדו ב-2025 יהיה כ-43%". שיעור הבחירה המצטבר מתחילת התוכנית, עבור 4.7 מיליון ילדים, עומד על 60% - אך בתוכניות שתקופת הבחירה בהן הסתיימה בין יולי 2024 ליוני 2025 הוא צנח ל-54%.

הבנקים מדממים: 98,119 חסכונות נסגרו בשנה אחת

התיקון לחוק שנכנס לתוקף בינואר 2025 היה קטן בניסוחו ודרמטי בתוצאה. עד אז, הורה שבחר בנק היה כלוא שם. מאותו רגע ניתן להפסיק את ההפקדות בבנק ולפתוח חיסכון חדש בקופת גמל. התוצאה, בלשון הדוח: "בעקבות תיקון החקיקה 98,119 חסכונות נפתחו בקופות גמל ונסגרו בנקים".

מי ספג את המכה? בנק הפועלים, עם 40,103 חסכונות שנסגרו - 40.9% מכלל היציאה. אחריו דיסקונט עם 19,007 (19.4%), הבינלאומי עם 11,164 (11.4%), מזרחי עם 9,261 (9.4%) ואוצר החייל עם 5,968 (6.1%). לאומי, למרות שהוא הבנק השני בגודלו בתוכנית, איבד רק 4,703 חסכונות.

בסוף 2025 נותרו בבנקים 583,504 תוכניות פעילות בלבד, 16% מהשוק, מול 3,050,069 בקופות הגמל - 84%. מבין החסכונות שנפתחו ב-2025, 94.8% נפתחו בקופת גמל. הפועלים עדיין מוביל את הבנקים עם 236,375 חסכונות (40.5%), אחריו לאומי עם 120,873 (20.7%) ומרכנתיל עם 66,513 (11.4%).

• כאל תפטר מאות עובדים - עובדי ישראכרט ניצלו מפיטורי ענק; הנה הסיבה
• רשות מקרקעי ישראל והמשטרה בפעילות אכיפה רחבה נגד פלישות בלוד

מדריך ביזפורטל - איך בוחרים מסלול בחיסכון לכל ילד

הנתונים מסבירים למה ההגירה הזו הגיונית. סך ההפקדות בבנקים מתחילת התוכנית עמד על כ-5.16 מיליארד שקל, והרווח שנצבר עליהן על 599 מיליון שקל - כ-11.6%. בקופות הגמל, מול הפקדות של כ-20.2 מיליארד שקל, נצבר רווח של כ-3.25 מיליארד, כ-16.1%. ובנק יהב בולט לרעה במיוחד: מול הפקדות של 207 מיליון שקל, הרווח המצטבר עומד על 2.3 מיליון שקל בלבד.

מי מנהל את הכסף - ומה הנתון שדורש הסבר

בקופות הגמל, אלטשולר שחם היא עדיין השחקנית הגדולה במרחק ניכר: 956,727 חסכונות, 31.4% מהשוק. אחריה הראל עם 587,310 (19.3%), הפניקס פנסיה וגמל עם 317,278 (10.4%), אנליסט עם 258,961 (8.5%), אינפיניטי עם 238,961 (7.8%) ומיטב דש עם 235,779 (7.7%). מנורה מבטחים מנהלת 161,842 חסכונות, מור 150,766 ומגדל 142,445. מאז המכרז המקורי ב-2016, שבו נבחרו 22 גופים, גל מיזוגים צמצם את הרשימה ל-9 בנקים ו-9 קופות גמל.

וכאן צריך להיזהר. הדוח אינו מפרסם תשואות, אלא "רווח כולל" מדווח לצד סך ההפקדות בכל גוף. היחס ביניהם נראה כמו מדד ביצועים, אבל הוא לא: הוא מושפע ממועד פתיחת החשבונות, מניודים בין קופות, מפדיונות ומאופן הדיווח של כל גוף. וההוכחה לכך נמצאת בהשוואה בין השנים - בדוח 2024 דווח על רווח מצטבר של 965 מיליון שקל בהראל, ובדוח הנוכחי על 648.9 מיליון. ירידה של יותר משליש, בשנה שבה קופות הגמל והפנסיה הניבו תשואות חיוביות של כ-14% בממוצע. תופעה דומה מופיעה גם אצל אלטשולר שחם, שנתון הרווח המדווח שלה ירד מ-507 מיליון שקל ל-79.9 מיליון. הנתונים האלה דורשים הבהרה מהביטוח הלאומי, ואין לקרוא אותם כביצועי השקעה.

התמונה האמיתית של הביצועים נמצאת במקום אחר - בנתוני רשות שוק ההון. שם עולה שהמסלול בסיכון מוגבר הניב בשמונה שנות התוכנית תשואה שנתית ממוצעת של 9.7%, כשהמצטיינת היא אינפיניטי עם תשואה מצטברת של 140.3% והחלשה אלטשולר שחם עם 93.2%. במסלול הסיכון הבינוני הובילה אנליסט עם 67% והראל סגרה עם 51%. ואילו המסלולים בסיכון מועט הניבו 3.7% בלבד בשנה. במילים אחרות: הפער בין הגופים משמעותי, אבל הפער בין המסלולים גדול בהרבה - וזה בדיוק מה שההורה שלא בוחר מפסיד.

בכל מקרה, עלות הניהול נמוכה מאוד: הביטוח הלאומי משלם לקופות הגמל דמי ניהול של 0.23% לשנה, ולבנקים 6 אגורות לכל שורת דיווח. ההורה לא משלם דבר עד גיל 21.

מה כדאי לדעת עכשיו

הדוח מתייחס ל-2025, אבל הכללים כבר התעדכנו. מינואר 2026 עומדת הפקדת הבסיס של הביטוח הלאומי על 58 שקל בחודש, וההורים יכולים להוסיף 58 שקל נוספים, כך שהחיסכון החודשי מגיע ל-116 שקל. גם המענקים עודכנו: 291 שקל בגיל 3 ובגיל מצווה לילדים שנולדו מ-2017, ו-582 שקל בגיל 18 ובגיל 21 לילדים שנולדו לפני כן. ב-2025 עצמה הוקפא הסכום על 57 שקל בעקבות הקפאת קצבאות הילדים.

שלוש החלטות עומדות בפני כל הורה: היכן לנהל את החיסכון (קופת גמל או בנק), באיזה מסלול סיכון, והאם להכפיל את ההפקדה. את הבחירה הראשונית ניתן לבצע בתוך שישה חודשים מהלידה, אך מעבר בין קופות גמל ובין מסלולי השקעה אפשרי בכל עת, ללא עלות וללא אירוע מס. מי שבחר בבנק יכול, מאז 2025, להפנות את ההפקדות העתידיות לקופת גמל - אך הכסף שכבר נצבר נשאר בבנק.

הביטוח הלאומי מציב את המטרה במפורש: לצמצם "את העוני של הילדים כשיגיעו לבגרות ולהגדיל את המוביליות החברתית כלכלית". אלא שכל עוד 37% מההורים מוותרים על הכפלת ההפקדה ו-46% אינם בוחרים מסלול, התוכנית מייצרת בעצמה את הפערים שהיא נועדה לסגור - משום ששיעורי המעורבות הנמוכים ביותר נמצאים דווקא במשפחות הגדולות, שלהן הכסף הזה חשוב יותר.