שברון מקבלת דחיפה כפולה: הנפט מזנק, והדלת לוונצואלה נפתחת

שברון Chevron Corp. 2.38%   מקבלת היום רוח גבית משני כיוונים שונים, אך בעלי משמעות כלכלית משמעותית עבור ענקית האנרגיה האמריקאית. מצד אחד, חידוש חילופי האש בין ארצות הברית לאיראן בסוף השבוע העלה מחדש את החשש לשיבושים באספקת הנפט מהמזרח התיכון והחזיר לשוק את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית. מצד שני, ממשל טראמפ מקדם מהלך דרמטי לפתיחת תעשיית הנפט בוונצואלה להשקעות אמריקאיות, ושברון צפויה להודיע על הרחבת פעילותה במדינה.

מחיר הנפט זינק בכ-5% במהלך יום המסחר, ומניות האנרגיה עלו יחד איתו. מניית שברון טיפסה בכ-2% והגיעה לכ-208 דולר, כשהיא מתקרבת לרמתה הגבוהה ביותר זה כחמישה חודשים. מתחילת השנה המניה כבר עלתה ביותר מ-36%, כך שהמשקיעים מתמחרים לא רק את העלייה במחירי הנפט אלא גם את האפשרות לשיפור משמעותי בתפוקת החברה בשנים הקרובות.

שני סיפורים שונים, מנוע אחד למניית שברון

הגורם המיידי לעלייה במניות חברות האנרגיה הוא חידוש העימות הצבאי בין ארצות הברית לאיראן. לאחר תקופה של יותר מחודש ללא תקיפות ישירות, חילופי האש בימים האחרונים העלו מחדש את החשש מפגיעה בייצור ובהובלת הנפט באזור, והשווקים הגיבו בעלייה חדה במחיר החבית.

עבור חברות כמו שברון ואקסון מוביל, מחיר נפט גבוה יותר יכול להתגלגל במהירות להכנסות ולתזרים גבוהים יותר. שברון עצמה כבר הראתה ברבעון השני עד כמה העסק רגיש למחירי האנרגיה: החברה דיווחה על רווח של 12.1 מיליארד דולר, או 6.11 דולר למניה, ובמקביל הפחיתה את החוב ביותר מ-8 מיליארד דולר.

אלא שהסיפור הוונצואלי שונה לחלוטין. הוא אינו צפוי להשפיע באופן משמעותי על היצע הנפט העולמי בחודשים הקרובים, אבל הוא עשוי לשנות את פוטנציאל הצמיחה של שברון לאורך שנים. מבחינת החברה, מדובר בהזדמנות להגדיל את ההפקה במדינה שבה היא כבר מחזיקה בתשתיות, כוח אדם, ניסיון ושותפויות פעילות.

שברון בדרך להרחבה משמעותית בוונצואלה

לפי גורם אמריקאי, בכירי שברון ושר האנרגיה האמריקאי כריס רייט צפויים להגיע לוונצואלה ביום רביעי, שם צפויה החברה להכריז באופן רשמי על השקעה חדשה והרחבת פעילותה. שברון היא כיום חברת הנפט האמריקאית הגדולה היחידה שמחזיקה פעילות משמעותית במדינה, ולכן היא נמצאת בעמדה טובה במיוחד לנצל את השינוי במדיניות האמריקאית.

החברה אינה מתחילה מאפס. בשלושת המיזמים המשותפים שלה בוונצואלה גדלה התפוקה מכ-40 אלף חביות ביום לפני כמה שנים לכ-250 אלף חביות ביום, ובששת החודשים שקדמו לדוחות הרבעון השני היא עלתה ב-15% נוספים ל-280 אלף חביות ביום. סמנכ"לית הכספים איימר בונר אמרה כי תחת המודל הקיים שברון מעריכה שהיא יכולה להגדיל את הייצור בכ-50% נוספים עד סוף 2028.

המשמעות היא שאם החברה אכן תעמוד ביעד, התפוקה שלה בוונצואלה עשויה להגיע לכ-420 אלף חביות ביום לקראת סוף 2028. מדובר בתוספת של כ-140 אלף חביות ביום לעומת הרמה הנוכחית, אם כי מדובר ביעד ולא בתחזית מחייבת, והוא תלוי בהשקעות, בתנאים הפיסקליים וביציבות הפעילות במדינה.

שברון כבר הגדילה את אחיזתה בנפט הכבד

הרחבת הפעילות הצפויה היא חלק מתהליך שהחברה כבר החלה לבצע. באפריל חתמה שברון על עסקת החלפת נכסים עם חברת הנפט הממשלתית פטרולאוס דה ונצואלה, שבמסגרתה קיבלה תוספת של 13.21% במיזם המשותף פטרו-אינדפנדנסיה, והגדילה את חלקה בו ל-49%.

• טראמפ נגד ענקיות הנפט: "הן מרוויחות יותר מדי כסף"
• שברון מכה ואקסון מפספסת - הרווח בזיקוק עושה את ההבדל

בנוסף, המיזם פטרופיאר, שבו מחזיקה שברון 30%, קיבל את הזכויות לפיתוח אזור איוצ'וצ'ו 8 הסמוך, בחגורת הנפט של אורינוקו. מדובר באזור בעל חשיבות רבה משום שהוא מכיל כמויות גדולות של נפט כבד וכבד מאוד, תחום שבו לשברון ניסיון תפעולי משמעותי.

מבחינת שברון, ריכוז הנכסים סביב פרויקטי הנפט הכבד מאפשר לה להתמקד בתשתיות ובמאגרים שבהם היא כבר מחזיקה ידע וניסיון. זה עשוי להיות יעיל יותר מהרחבת הפעילות למגוון גדול של נכסים חדשים, במיוחד במדינה שבה התשתיות עדיין במצב קשה.

טראמפ רוצה להחזיר את חברות הנפט האמריקאיות לוונצואלה

המהלך של שברון הוא חלק מתוכנית רחבה בהרבה של ממשל טראמפ. הבית הלבן הודיע כי הגיע להסכם שלפיו לחברה פרטית בשם North American Blue Energy Partners יינתנו זכויות ל-100 שנה לפיתוח 17 שדות נפט בוונצואלה, המכילים לפי הממשל כ-65 מיליארד חביות של עתודות מוכחות. ההסכם כולל השקעות שעשויות להגיע לכ-100 מיליארד דולר לאורך זמן.

ההסכם מעניק לממשל האמריקאי זכויות כלכליות וניהוליות משמעותיות במיזם החדש, כולל החזקה של 35% וזכות לרכוש 20% מהנפט שיופק במחיר עלות. הממשל מציג את המהלך כניסיון להגדיל את אספקת האנרגיה האמריקאית, להוזיל את מחירי הדלק ולצמצם את השפעתן של רוסיה וסין על תעשיית האנרגיה בוונצואלה.

השוק מבין שהדרך מ-65 מיליארד חביות להפקה בפועל ארוכה

עבור שברון, ההזדמנות בוונצואלה היא בעיקר סיפור של כמה שנים קדימה. אנליסטים מעריכים כי שיקום מלא של תעשיית הנפט במדינה עשוי לדרוש השקעות של עשרות ואף יותר מ-100 מיליארד דולר ולהימשך שנים. גם אם ההסכמים החדשים יצליחו מבחינה פוליטית ומשפטית, אין משמעות הדבר שהנפט יתחיל לזרום לשוק בהיקפים גדולים בתוך חודשים.

• פאלו אלטו היכתה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה; תנודתיות במניה במסחר המאוחר
• דל עקפה את הציפיות - קופצת ב-8% במסחר המאוחר

הסיכון אינו רק תפעולי. ההסכם האמריקאי מעורר גם שאלות משפטיות ופוליטיות, וחברות נפט אחרות עדיין מהססות להיכנס מחדש למדינה. אקסון מוביל וקונוקו פיליפס, למשל, יצאו מוונצואלה לאחר הלאמת נכסיהן ב-2007, וכעת הן נוקטות גישה זהירה יותר ביחס לחזרה למדינה. לפי רויטרס, חוסר הוודאות בנוגע ליציבות החוזים ולמעורבות הממשל האמריקאי במיזם החדש הוא אחד הגורמים שמקשים על חברות גדולות לקבל החלטה על השקעות חדשות.

שברון נמצאת בעמדה שונה. היא לא צריכה להקים מחדש נוכחות במדינה מאפס, אלא להרחיב פעילות קיימת. החברה פועלת בוונצואלה כבר כ-100 שנה, והיא הצליחה להמשיך לפעול גם בתקופות הקשות ביותר של המשבר במדינה. לכן, אם המהלך של טראמפ אכן יוביל לפתיחת שוק האנרגיה המקומי להשקעות, שברון עשויה להיות אחת הנהנות הראשונות.

המשקיעים מקבלים שני מנועי צמיחה

מבחינת בעלי המניות, השילוב הנוכחי מעניין במיוחד. מחירי נפט גבוהים מספקים לשברון מנוע רווחיות מיידי, בעוד שהתרחבות בוונצואלה יכולה לספק מנוע צמיחה ארוך טווח. שני הסיפורים אינם תלויים לחלוטין זה בזה, ולכן הם יוצרים עבור החברה שילוב מעניין בתקופה שבה שוק האנרגיה מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים לצד ביקוש גבוה להשקעות חדשות.

אם ההכרזה הצפויה ביום רביעי תכלול השקעה משמעותית, יעדי תפוקה ברורים ותנאים כלכליים משופרים, היא עשויה לסמן את תחילתו של פרק חדש עבור שברון בוונצואלה, דווקא בזמן שבו מחירי הנפט מספקים לחברות האנרגיה תמריץ חזק להגדיל הפקה ולהשקיע בנכסים חדשים.