הפייננשל טיימס לאירופה: הגיע הזמן להפעיל את נשק הסחר נגד ישראל

הלחץ האירופי על ישראל עולה מדרגה, והפעם הקריאה מגיעה מאחד העיתונים הכלכליים המשפיעים בעולם. מאמר המערכת של ה-Financial Times קורא למדינות האיחוד האירופי להתאחד סביב צעדים כלכליים נגד ישראל, בהם השעיית הטבות הסחר במסגרת הסכם האסוציאציה, איסור על יבוא מההתנחלויות וסנקציות נגד גופים המעורבים בהקמתן או במימונן.

מאמר המערכת, שפורסם תחת הכותרת "הסיפוח דה פקטו של הגדה המערבית בידי ישראל", מתמקד בהרחבת ההתנחלויות ובאלימות מתנחלים בגדה. העיתון טוען כי המדיניות הישראלית בשטח הגיעה למצב שהוא מגדיר כסיפוח בפועל, ודורש ממדינות אירופה לעבור מגינויים לצעדים בעלי מחיר כלכלי.

הקריאה אינה מתייחסת רק למוצרים שיוצרו בהתנחלויות. ה-FT תומך גם בהשעיית הטבות הסחר שניתנות לישראל מכוח הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי, מהלך שיכול להשפיע על חברות שמייצרות ופועלות בתוך ישראל. ובכך נמצא ההבדל הכלכלי המרכזי. מוצרים שמקורם בהתנחלויות ממילא אינם זכאים כיום להעדפות המכס של ההסכם. מאז 2004 מפעיל האיחוד מנגנון שמאפשר לרשויות המכס לזהות את מקום הייצור, ורק מוצרים שמקורם בישראל בתוך הקו הירוק נהנים מתנאי המכס המועדפים.

איסור מוחלט על מוצרים מההתנחלויות יהיה החרפה של המצב הקיים. השעיית הטבות הסחר של ישראל היא צעד רחב בהרבה, משום שהיא יכולה להחזיר מכסים גם על חלק מהיצוא שמיוצר בישראל עצמה. הנושא כבר אינו תיאורטי. הנציבות האירופית הניחה בעבר הצעה להשעות את העדפות הסחר שניתנות לישראל, והיא עדיין ממתינה להכרעה של המדינות החברות. לצורך אישור נדרש רוב מיוחס במועצת האיחוד, ועד כה לא התגבש רוב מספיק.

הקריאה של ה-FT מכוונת בדיוק לנקודה הזאת: לגרום למדינות שעדיין מהססות לתמוך במהלך רחב יותר.

43.3 מיליארד אירו: כמה ישראל תלויה בשוק האירופי?

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. ב-2025 הוא היה אחראי ל-31.7% מכלל הסחר הישראלי בסחורות עם העולם. כ-29.4% מיצוא הסחורות הישראלי הגיע למדינות האיחוד, ו-33.1% מהיבוא לישראל הגיע ממנו.

הסחר בסחורות בין הצדדים הסתכם ב-43.3 מיליארד אירו. ישראל ייצאה לאיחוד סחורות בהיקף של 15.3 מיליארד אירו, בעוד היצוא האירופי לישראל הגיע לכ-28 מיליארד אירו.

ביצוא הישראלי בולטות מכונות וציוד תחבורה, בהיקף של כ-6.5 מיליארד אירו, כ-42.8% מהיבוא האירופי מישראל. מוצרים כימיים תרמו עוד כ-2.9 מיליארד אירו.

לכך מתווסף סחר בשירותים. ב-2024 הסתכם הסחר בשירותים בין ישראל לאיחוד האירופי בכ-26.6 מיליארד אירו. המשמעות היא שכל שינוי ביחסי הסחר נוגע למערכת כלכלית רחבה בהרבה מיצוא חקלאי או מוצרים מההתנחלויות.

• אירופה מגבירה את הלחץ על גוגל: בדיקה חדשה סביב חיפוש ה-AI; המניה יורדת בכ-1%
• איסלנד אמרה "לא" לאיחוד האירופי: 52.8% דחו את חידוש שיחות ההצטרפות

השעיית הטבות הסחר אינה שוות ערך לעצירת המסחר. חלק גדול מהסחורות כבר נסחר בתעריפים שאינם תלויים בהעדפות שמעניק הסכם האסוציאציה. לפי חישובי הנציבות, פחות מ-37% מהיבוא מישראל נהנה בפועל ממשטר ההעדפות שעשוי להתבטל.

הערכת הנציבות היא שביטול ההעדפות יכול לחשוף מוצרים ישראליים לתוספת מכסים של עד כ-227 מיליון אירו. גם החברות האירופיות ישלמו מחיר: יצוא מהאיחוד לישראל עשוי להיחשף לתוספת מכסים של עד כ-574 מיליון אירו אם ישראל תגיב בהתאם.

הסכומים האלה אינם גדולים ביחס לסחר הכולל בין הצדדים, אך ההשפעה אינה מתחלקת באופן שווה. חברה ישראלית שמתחרה באירופה מול יצרן ממדינה שממשיכה ליהנות מהסכם סחר יכולה לאבד יתרון מחיר, לספוג את המכס בשולי הרווח או להוריד מחיר כדי לשמור על הלקוח.

זו אחת הסיבות שהסיכון גדול יותר עבור חברות מסוימות מהעלות המצרפית למשק. שינוי של כמה אחוזים במחיר הסופי יכול להיות מהותי בענף תחרותי גם אם מבחינת כלל היצוא הישראלי מדובר בכמה מאות מיליוני אירו.

הלחץ כבר מתורגם לצעדים ברמת המדינות. הולנד אישרה איסור על יבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות, שייכנס לתוקף ב-22 בספטמבר. האיסור כולל גם שירותי תיווך הקשורים למסחר בסחורות האלה.

• האינפלציה בדרום קוריאה חוזרת ל-3.1% - והריבית כבר עלתה פעמיים ברצף
• שוק האג"ח נותן לממשלות ציון נכשל: התשואות עולות מארה"ב ועד יפן

ביזפורטל: הולנד אוסרת על מסחר עם מוצרים מההתנחלויות

המהלך ההולנדי אינו חל על סחורות מישראל עצמה, אך הוא ממחיש כיצד חוסר הסכמה ברמת האיחוד מתחיל להוביל מדינות לפעול עצמאית.

אירלנד וספרד דוחפות אף הן לקו תקיף יותר כלפי ישראל, ולצדן מדינות נוספות שתומכות בהגבלות סחר הקשורות להתנחלויות. המחלוקת המרכזית היא האם לעבור מצעדים ממוקדים כאלה לפגיעה רחבה יותר בהטבות שמקבלת ישראל כולה.

227 מיליון אירו במכסים, אך הסיכון הגדול יותר הוא התקדים

מאמר המערכת של ה-FT מגיע כשהצעת ההשעיה כבר נמצאת על שולחן האיחוד. הנציבות מבקשת להשעות את העדפות הסחר של ישראל במסגרת הסכם האסוציאציה, שנכנס לתוקף בשנת 2000 ומספק את המסגרת המשפטית ליחסים הכלכליים בין הצדדים.

המאבק האירופי אינו מתנהל רק סביב מכסים. ה-FT קורא גם לסנקציות על חברות וגופים המעורבים בבנייה ובמימון התנחלויות. מעבר כזה יכול להרחיב את ההשפעה מתחום יבוא המוצרים אל פעילות עסקית, מימון, השקעות ושירותים.

ביזפורטל: הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים

העיתון מותח ביקורת על הצעדים שננקטו עד כה ומציג אותם כמצומצמים. מדינות מערביות כבר הטילו סנקציות על שרים ואנשים המזוהים עם פעילות ההתנחלויות, והאיחוד הרחיב את רשימות הסנקציות נגד אנשים וארגונים שלטענתו אחראים לפגיעה בפלסטינים בגדה. הקריאה הנוכחית היא להעביר את מוקד הלחץ גם לעולם העסקי.

ברקע עומדת גם תוכנית E1. ה-FT מצביע על קידום כ-1,200 יחידות דיור באזור כחלק מהרחבת ההתנחלויות. מבקרי התוכנית טוענים כי בנייה באזור תפגע ברצף הטריטוריאלי הדרוש למדינה פלסטינית עתידית.

ממשלת ישראל דוחה את הטענה כי מדיניותה בגדה נועדה לבצע סיפוח בפועל, ומדגישה לאורך השנים כי מעמד השטחים צריך להיקבע במסגרת הסדר מדיני. הממשלה מציגה גם שיקולי ביטחון כחלק מרכזי ממדיניותה בגדה, במיוחד אחרי מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה.

מאמר המערכת מכיר בקיומם של צורכי ביטחון ישראליים, אך טוען שהם אינם מסבירים את קצב הרחבת ההתנחלויות ואת השינויים שמקדמת הממשלה בשטח.

עבור המשק הישראלי, תוספת מכסים אפשרית של עד 227 מיליון אירו אינה האיום הגדול ביותר. הסיכון המשמעותי יותר הוא יצירת תקדים שבו הסכם האסוציאציה הופך לכלי לחץ פוליטי שיכול להיפתח ולהיסגר בהתאם ליחסים עם בריסל.

אם האיחוד יחליט לגעת בהעדפות הסחר, קל יותר יהיה בעתיד להרחיב את הדיון גם לרכש ציבורי, תוכניות מחקר, מימון ושיתופי פעולה אחרים. חברות ישראליות עלולות להרגיש את ההשפעה עוד לפני כניסת מגבלות רשמיות, כאשר לקוחות ומשקיעים מתחילים לתמחר את הסיכון.