טס כי זוגתו היתה בהיריון בסיכון - וחזר עם חוב לביטוח הלאומי

הסיפור הבא נשמע כמו התלבטות אנושית לגמרי: גבר שנדרש לבחור בין המשפחה שלו לבין הזכאות לדמי אבטלה. המקרה הזה הסתיים באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפסק דין שדוחה על הסף את תביעתו של גד גלבוע נגד המוסד לביטוח לאומי.

הרקע לפרשה מתחיל באוגוסט 2020, כשגלבוע, מורה לגיאוגרפיה במקצועו, פוטר ממקום עבודתו. הוא פנה למוסד לביטוח לאומי, קיבל אישור לדמי אבטלה, ונראה היה שהעניינים מתנהלים כרגיל. אלא שבמרץ 2021 טס גלבוע לברלין - לא לחופשה, אלא כדי להיות לצד בת זוגו, אזרחית גרמניה, שהיתה אז בחודש החמישי להריון שמוגדר כהיריון בסיכון. בתחילת יוני נולד להם בן, ורק בתחילת אוגוסט 2021 - כחמישה חודשים אחרי שיצא - חזר גלבוע ארצה עם בת זוגו והתינוק, וכבר בספטמבר הוא חזר ללמד.

אבל בסוף נובמבר 2021 הגיע מכתב מהביטוח הלאומי שהחל את הסאגה: מכיוון שגלבוע שהה בחו"ל בין מרץ לאוגוסט של אותה השנה, המוסד קבע שלא הגיע לו לקבל דמי אבטלה בתקופה הזו, ונוצר לו חוב על סכום של 31,109 שקל. גלבוע פנה לוועדה לבחינת חובות בבקשה לבטל את החוב, אך גם שם הוא נענה בשלילה. הוועדה ציינה, בין היתר, את מצבו הכלכלי כנימוק לדחייה.

"בגלל בת הזוג, לא הטיסות"

בכתב התביעה טען גלבוע שהעיכוב בחזרתו לישראל לא היה תלוי בו: משבר הקורונה, סגירת שמיים וביטולי טיסות. בנוסף, בת זוגו לא היתה מחוסנת ולכן לא יכלה להיכנס לישראל. הוא גם טען שחיפש עבודה באופן פעיל מברלין וקיים ראיונות עבודה מרחוק.

אלא שבחקירה הנגדית התמונה התבררה אחרת. כשנשאל אם לא היו בכלל טיסות מברלין לישראל באותה התקופה, גלבוע חזר בו מהטענה הגורפת והשיב כי, "לא היו טיסות שיכולתי לעלות עליהן עם בת זוגתי". וכשנשאל אם יכול היה לחזור לבד, הוא ענה: "אני משער אם הייתי מוצא טיסה אפשר שכן". יותר מכך, בשלב מסוים בעדותו הודה גלבוע בפה מלא מה היה הגורם המרכזי להישארותו בחו"ל. וכך זה נשמע בפרוטוקול: "לא בגלל שביטלו טיסות", נשאל. "בגלל, בראש ובראשונה בגלל בת הזוג", הוא השיב.

בית הדין גם ציין שגלבוע רכש כרטיס טיסה הלוך בלבד לברלין, בלי כרטיס חזרה - עובדה שלדעת השופטים מחזקת את המסקנה שהוא כלל לא תכנן לחזור במועד מסוים, ושאי אפשר להסביר את כל תקופת שהותו בחו"ל באמצעות ביטולי טיסות או מגבלות הקורונה. בית הדין גם תהה למה דווקא באוגוסט 2021 גלבוע החליט שהגיע הזמן לחזור, ולא קודם לכן. תשובתו לא ממש שכנעה: "כשאתה טס למקום, עובר למקום, אתה מחליט על תאריך. זה התאריך שהחלטנו".

גם ראיון עבודה לא הצליח להציל אותו

טענה נוספת של גלבוע היתה שהוא היה זמין לעבודה כל התקופה וחיפש משרות באופן פעיל. אך גם כאן התביעה נתקלה בבעיה: התברר שהוא לא הגיע לראיון עבודה שנקבע לו בישראל ב-17 ביוני 2021, וכשנשאל למה, הוא ענה שהראיונות באותה תקופה "גם ככה היו בזום", וזאת חרף העובדה שבהזמנה לראיון נקבע באופן מפורש שהוא ייערך פנים אל פנים. גלבוע גם לא זכר כמה בדיוק ראיונות קיים בתקופה שבה שהה בחו"ל. בית הדין קבע שחיפוש עבודה מרחוק, לבדו, אינו מספיק כדי להוכיח זמינות לעבודה בישראל - תנאי הכרחי לפי סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי כדי להיחשב מובטל שזכאי לדמי אבטלה.

מעבר לדיון עצמו, בית הדין קבע שהתביעה בעניין החוב הוגשה באיחור ניכר - כ-21 חודשים אחרי שנשלחה ההודעה על יצירת החוב, בעוד שהחוק קובע חלון של 12 חודשים בלבד. גלבוע טען שלא ידע על החוב בזמן אמת, אך בחקירתו הודה שאינו זוכר מתי בדיוק קיבל את המכתב, ובית הדין לא מצא סיבה מיוחדת שמצדיקה להאריך לו את המועד.

גם הטענה החלופית, שלפיה הוועדה לבחינת חובות טעתה כשסירבה למחוק את החוב, נדחתה. בית הדין קבע שהוועדה שקלה כראוי את הנתונים הרלוונטיים, כולל העובדה שבזמן הרלוונטי הגיעה יתרת הזכות בחשבון הבנק של גלבוע ל-34,541 שקל, וכן את העובדה שהחוב נוצר באחריותו, משום שהוא דיווח באופן מקוון שהוא זמין לעבודה, מבלי לעדכן שהוא שוהה בחו"ל.

• האבטלה בהודו יורדת ל-5.1% לשפל של ארבעה חודשים
• 11,456 שקל בתלוש: הביטוח הלאומי הפסיד בתביעת דמי האבטלה

בסופו של דבר, בית הדין דחה את התביעה על כל חלקיה, ומכיוון שמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, לא הוטלו על גלבוע הוצאות משפט.