שאלות ותשובות על השקעה באג"ח: שער 101, יום הקופון ותספורת
ממשלת ישראל מגייסת השנה כ-210 מיליארד שקל ומתוכם כ-118 מיליארד למחזור חוב ותיק, השער יורד בגובה הקופון ביום שאחרי התשלום, ואג"ח ישראל ל-10 שנים נותנת כ-4% מול 4.6%-4.7% בארה"ב
כ-341 מיליארד שקל של אג"ח קונצרניות ועוד גיוס ממשלתי של כ-210 מיליארד שקל בשנה הופכים את שוק החוב לזירה הגדולה בבורסה המקומית, וריבית של 3.5% החזירה אליו גם משקיעים פרטיים שנעדרו עשור. דווקא אצלם צצות השאלות שהמסך מייצר: למה השער גבוה מ-100, לאן נעלם אחוז שלם ביום חלוקת הקופון, ומה באמת קורה כשמנפיק מפסיק לשלם.
את היסודות מאפס, איך איגרת עובדת, למה מחיר ותשואה נעים הפוך ומי מנפיק בישראל, פורש המדריך הגדול לאיגרות חוב. השאלות כאן הן אלה שעולות אחרי הקנייה הראשונה, כשהתיאוריה פוגשת את דף החשבון.
האיגרת נסחרת בשער 101 - למה משלמים יותר מהערך הנקוב?
כי בתוך המחיר יושבת ריבית שכבר נצברה. באיגרת שמשלמת קופון מצטברת ריבית מיום התשלום האחרון, והקונה משלם אותה למוכר כחלק מהשער, ולכן שער 101 סמוך למועד הקופון מגלם חלק ניכר מהתשלום הקרוב. הקונה מקבל את הכסף חזרה בחלוקה הבאה, שמשולמת לו במלואה.
השער צנח בדיוק ביום חלוקת הקופון - הפסדתי כסף?
לא. ביום שאחרי חלוקת הקופון השער יורד בגובה התשלום שחולק, ירידה טכנית שמשקפת את הכסף שיצא מהנייר ונכנס לחשבון העו"ש של המחזיקים. מי שאינו מכיר את המנגנון רואה בדף החשבון נפילה שלא קרתה: שווי האחזקה הכולל, נייר ועוד מזומן, נשאר זהה.
במה שונה התשואה לפדיון מהקופון שכתוב על האיגרת?
הקופון הוא התשלום התקופתי הקבוע, והתשואה לפדיון משקללת גם את הפרש המחיר. מי שקונה איגרת עם קופון 4% בשער 950 מקבל 40 שקל בשנה שהם 4.2% מהשקעתו, ובפדיון מתווסף רווח הון של 50 שקל על הקרן. התשואה לפדיון היא המספר שמאפשר להשוות בין איגרות שונות.
מה מעמדו של מחזיק אג"ח כשהחברה נקלעת לקשיים?
נושה, שקודם לבעלי המניות בכל חלוקת נכסים. בעל המניה שותף לרווחים ולהפסדים, בעוד מחזיק האיגרת זכאי לתזרימים שהובטחו מראש, ובתרחיש של פירוק הוא עומד בתור לפני מי שמחזיק במניות. זו התמורה על התקרה: הרווח של בעל האג"ח מוגבל למה שהובטח ביום ההנפקה.
מה זו תספורת, ומה קורה בפועל כשמנפיק מפסיק לשלם?
חדלות פירעון גוררת בדרך כלל הסדר חוב: דחיית תשלומים, ולעיתים ויתור של המחזיקים על חלק מהקרן, הוא התספורת. הסיכון מנוהל מראש בשלושה כלים, פיזור בין מנפיקים, התאמת המח"מ לאופק ההשקעה ובחירת דירוגים, וסולם הדירוגים שמדרג את ההסתברות לקבל את הכסף נפרש מ-AAA ועד D.
לאן הולך הכסף שהממשלה מגייסת בשוק האג"ח?
רובו למחזור חוב ישן. מתוך גיוס של כ-210 מיליארד שקל השנה, כ-118 מיליארד שקל מיועדים לפירעון איגרות ותיקות שמגיעות לפדיון, והיתרה מכסה גירעון מתוכנן של 3.9% מהתוצר. הגיוסים מתבצעים בהנפקות סדירות של איגרות שקליות בריבית קבועה, צמודות מדד ובריבית משתנה.
מי עומד בצד הקונה של שוק האג"ח הישראלי?
בעיקר הגופים המוסדיים: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, שמחזיקים באפיק כרכיב יסוד בכספי החוסכים. לצידם פועל ציבור רחב שמגיע דרך קרנות נאמנות, קרנות כספיות וחשבונות מסחר עצמאיים. בצד המנפיקים, מעבר לממשלה ולבנק ישראל עם המק"מ, ניצבים בראש הרשימה הקונצרנית הבנקים, חברות הנדל"ן וחברות האחזקה.
- החוזים בוול סטריט יורדים, אסיה באדום: הנפט והריבית מחזירים את המשקיעים לזהירות
- שווי שימוש ברכב צמוד: כמה באמת עולה לכם הרכב מהעבודה; מחשבון
למה אג"ח אמריקאית נותנת יותר מהישראלית - הרי הסיכון שלה נמוך?
כי תשואה נגזרת קודם כל מסביבת הריבית והאינפלציה המקומית, ורק אחר כך מסיכון האשראי. אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נסחרת סביב 4% כשהאינפלציה כאן 1.6% והריבית 3.5%, בעוד המקבילה האמריקאית נעה בטווח 4.6%-4.7% מול ציפיות ריבית ואינפלציה גבוהות יותר בארה"ב.
למה תיק השקעות קלאסי מחזיק דווקא 40% אג"ח?
תיק 60/40, שישים אחוז מניות וארבעים אחוז אג"ח, בנוי על חלוקת עבודה: המניות מייצרות צמיחה, והאיגרות מספקות הכנסה קבועה ובלימת זעזועים, כי בירידות חדות כסף גדול זורם לאפיק הממשלתי. בסביבה הנוכחית הרכיב הזה גם מרוויח: כ-4% באפיק הממשלתי הארוך מול אינפלציה של 1.6% משאירים יותר מ-2% ריאלית.
איך קונים איגרת חוב בפועל בחשבון המסחר?
בדיוק כמו מניה: מזינים פקודת קנייה לפי מספר נייר הערך של הסדרה, או בוחרים קרן סל שעוקבת אחרי מדד איגרות שלם ומעניקה פיזור מיידי בפעולה אחת. עוד לפני הפקודה כדאי לדעת שהמיסוי מתפצל: 15% על הרווח הנומינלי באיגרת שקלית ובמק"מ, מול 25% על הרווח הריאלי בצמודה.
