שיא ראשון מאז 2007 בבורסה, טריליון דולר תוצר וכמעט 5% מהתוצר לצבא: פולין היא סיפור הצמיחה של אירופה
3,963 - לרמה הזאת טיפס מדד WIG20 של בורסת ורשה בתחילת אוגוסט, והמספר מחק שיא שהחזיק מעמד 19 שנה, מאז אוקטובר 2007. מתחילת השנה הוסיף מדד הדגל הפולני קרוב ל-25%, התשואה הגבוהה מבין מדדי הבלו-צ'יפ הגדולים באירופה, הרחק לפני ה-AEX ההולנדי עם 16.9% ומדד שטוקהולם עם 14.9%. מאחורי הראלי עומדים צמיחה מהמהירות ביבשת, גל חימוש אירופי חסר תקדים וכספי איחוד שזורמים לוורשה בהיקפי שיא.
טריליון דולר - את הרף הסמלי הזה חצה התוצר הפולני ב-2025, והשנה הוא צפוי להגיע לכ-1.13 טריליון דולר לפי קרן המטבע, על סף מועדון עשרים הכלכלות הגדולות בעולם. המדינה שהצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004 כשכלכלתה נחשבה זולה ומפגרת מציגה כיום תוצר לנפש של כ-31 אלף דולר, בסופו של רצף צמיחה שנמשך מתחילת שנות ה-90 ונעצר פעם אחת בלבד, בשנת הקורונה.
ברבעון השני צמח המשק בקצב שנתי של כ-3.8% לפי האינדיקטורים השוטפים, והבנק המרכזי העלה את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-3.7%. קרן המטבע שמרנית מעט יותר עם 3.3%, וגם המספר הזה מציב את פולין בראש טבלת הצמיחה של הכלכלות הגדולות ביבשת. את ההתרחבות מזינים צריכה פרטית שנשענת על שכר עולה, השקעות ענק בביטחון ובתשתיות וכספי תוכנית ההתאוששות האירופית שהשתחררו אחרי שנים של הקפאה.
האינפלציה עלתה ביולי ל-3% בחישוב שנתי, אחרי 2.5% ביוני, בעיקר בגלל התייקרות של 15.8% בדלקים, והיא יושבת בתוך טווח היעד של הבנק המרכזי. ה-NBP הותיר ביולי את הריבית על 3.75% זו הפגישה הרביעית ברציפות, הרמה הנמוכה מאז 2022, אחרי מסע הפחתות שנפתח באביב אשתקד בהפחתה מפתיעה של חצי אחוז. בשוק מתמחרים אפשרות להפחתה אחת נוספת עד סוף השנה, והתחזית הרשמית רואה אינפלציה של 2.9% השנה ו-2.7% ב-2027.
שיעור האבטלה לפי המדידה האירופית האחידה עומד על כ-3.4%, מהנמוכים באיחוד, ומחסור בעובדים הפך מזמן לכאב הראש המרכזי של מעסיקים פולנים. החוב הציבורי מספר סיפור נוח פחות: הגירעונות הרחבים והחימוש המואץ דוחפים אותו מ-59.7% תוצר ב-2025 לכיוון 68% ב-2027 לפי תחזית הנציבות האירופית, קפיצה שממקמת את פולין בין המדינות שממונפות הכי מהר ביבשת. האוכלוסייה מונה כ-36.5 מיליון תושבים ונמצאת בירידה איטית, כשהגירת עבודה מאוקראינה וממדינות נוספות ממתנת את ההזדקנות.
שכר המינימום עלה בתחילת השנה ל-4,806 זלוטי ברוטו בחודש, והשכר הממוצע במשק מתקרב ל-8,900 זלוטי, אחרי זינוק מצטבר של כ-55% מאז 2020. בחורף עלה השכר במגזר העסקי ב-6.1% בחישוב שנתי, קצב שגבוה מהאינפלציה, וההכנסה הפנויה שגדלה משנה לשנה היא הדלק העיקרי של הצריכה הפרטית ושל שוק הדיור.
מרכז המידע: מה זה ה-OECD ואיך משקיעים בשווקים שלו
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי מאגד 38 מדינות מפותחות שמייצרות יחד כ-61% מהתוצר העולמי. הוא יושב בפריז, מפרסם תחזיות שמזיזות שווקים וקובע סטנדרטים בינלאומיים במיסוי, בחינוך ובשקיפות. החברות בו נחשבת לתעודת הבגרות של כלכלה מפותחת, וישראל הצטרפה אליו ב-2010.
200 מיליארד זלוטי לצבא: אף מדינה בנאט'ו משקיעה יותר ביחס לתוצר
4.8% מהתוצר - זה הסכום שפולין מקצה השנה לביטחון, כ-200 מיליארד זלוטי שהם כ-55 מיליארד דולר, השיעור הגבוה מבין כל 32 חברות נאט'ו. בוורשה כבר דיברו על יעד של 5% תוצר, והממשלה דוחפת את שאר הברית לאמץ שיעור דומה עד 2030. הכסף זורם לטנקים מקוריאה הדרומית ומארה'ב, ל-32 מטוסי F-35 שהוזמנו מוושינגטון, לסוללות פטריוט, למסוקים ולתעשייה ביטחונית מקומית שמתרחבת במהירות, והוא הפך את הצבא הפולני לכוח היבשה הגדול באיחוד האירופי.
בספטמבר אשתקד קיבלה ההוצאה הזאת הצדקה כואבת: 19 כטב'מים רוסיים מסוג שאהד חדרו לשטח האווירי הפולני בלילה אחד, מטוסי נאט'ו הוזנקו וחלק מהכלים יורטו, באירוע הראשון שבו כוחות הברית פתחו באש על מטרות רוסיות מעל שטח של מדינה חברה. פולין גובלת באוקראינה, בבלארוס ובמובלעת קלינינגרד הרוסית, והמלחמה שמתנהל מעבר לגבול מזרים אליה גם פרמיית סיכון וגם ביקושים: המניות הביטחוניות באירופה מזנקות מאז 2022, והשוק הפולני נהנה מהגל במלוא העוצמה. להרחבה: מניות הביטחון מזנקות באירופה: ריינמטאל, BAE וסאאב קופצות בעשרות אחוזים.
לשכנות יש גם צד כלכלי מפתיע: מחקר של האו'ם מצא שהפליטים האוקראינים תרמו נטו 2.7% לתוצר הפולני ב-2024, כששיעור התעסוקה בקרבם קפץ בתוך שנה מ-61% ל-69%, בעיקר בתעשייה, בבנייה ובתחבורה. וורשה מתכוננת גם ליום שאחרי: היא מציגה את עצמה כשער השיקום של אוקראינה, עם נמלים, מסילות ומרכזים לוגיסטיים בדרום-מזרח המדינה שכבר משמשים צינור האספקה המרכזי לקייב, ותעשיית הבנייה והתשתיות המקומית מסמנת את פרויקט השיקום כעסקת הענק הבאה. הבנק העולמי אומד את עלות השיקום של אוקראינה ביותר מ-500 מיליארד דולר בעשור הקרוב, וחברות פולניות צפויות לעמוד ראשונות בתור בזכות הקרבה, השפה והתשתית שכבר קיימת.
טוסק מול נברוצקי: ממשלה פרו-אירופית ונשיא שמטיל וטו
דונלד טוסק, ראש הממשלה שהחזיר את פולין למרכז האירופי בסוף 2023, מנהל מאז אשתקד מלחמת התשה מול הנשיא קרול נברוצקי, איש הימין הלאומי שנבחר ב-2025. הנשיא מעכב מינויי שגרירים, קידומים בצבא ומינויים שיפוטיים, ובחורף הטיל וטו על החוק שאמור היה לאפשר לפולין למשוך כ-44 מיליארד יורו מתוכנית ההלוואות הביטחונית של האיחוד, בנימוק של פגיעה בריבונות ותלות מוגזמת בגרמניה. טוסק הודיע שימצא מסלול עוקף, והמערכת הפוליטית מתנהלת בפועל כשני מרכזי כוח שמושכים לכיוונים מנוגדים. סדר היום החקיקתי של הקואליציה תקוע במידה רבה בגלל איום הווטו המתמיד, שרובו דורש רוב של שלוש חמישיות בפרלמנט כדי להתגבר עליו, רוב שחסר לטוסק, וההכרעה האמיתית תגיע בבחירות הפרלמנטריות של 2027, שיקבעו אם פולין ממשיכה בקו הפרו-אירופי או חוזרת לעימות עם בריסל.
ביחסי ורשה-בריסל התהפכה המגמה מקצה לקצה: אחרי שנים שבהן הוקפאו כספי האיחוד בגלל המחלוקת על מערכת המשפט, הכספים זורמים כיום בהיקפי שיא, ופולין היא הנהנית הגדולה מתקציבי הפיתוח האירופיים. גם התוכנית הגרמנית להשקעה של כטריליון דולר בביטחון ובתשתיות משנה את הסביבה העסקית של השכנה ממזרח, שהתעשייה שלה שזורה בשרשרת האספקה הגרמנית. להרחבה: גרמניה מזניקה את השווקים - טריליון דולר לביטחון ולתשתיות.
80 מיליארד יורו לגרמניה: המפעל של אירופה
80.5 מיליארד יורו - לסכום הזה הגיע היצוא הפולני לגרמניה ב-2025, והסחר הדו-צדדי קבע במחצית הראשונה של אשתקד שיא של 90 מיליארד יורו. גרמניה היא השותפה הגדולה של פולין בשני הכיוונים, עם קרוב לחמישית מהיבוא, ופולין טיפסה למקום הרביעי בטבלת השותפות של הכלכלה הגרמנית, אחרי סין, ארה'ב והולנד בלבד. המפעלים הפולנים מייצרים רכיבי רכב, סוללות, רהיטים, מזון ומוצרי חשמל לכל היבשת, ולצדם צמח מגזר שירותי טכנולוגיה ומיקור חוץ שמעסיק מאות אלפי עובדים.
נקודת התורפה המבנית היא האנרגיה: הפחם ייצר ב-2025 עדיין 52.2% מהחשמל הפולני, ירידה מ-56.6% שנה קודם, בעוד האנרגיות המתחדשות מדשדשות סביב 29% מהייצור. ביוני אשתקד נרשמה בכל זאת אבן דרך, החודש הראשון אי פעם שבו ייצרו המתחדשות יותר חשמל מהפחם, 45.6% לעומת 42.3%, בזכות רוח חזקה במיוחד ושיא סולארי. הממשלה מציבה יעד של 51% מתחדשות עד 2030 עם קרוב ל-6 גיגה-ואט של רוח ימית בים הבלטי, ובונה תחנת כוח גרעינית ראשונה בשיתוף אמריקאי, אבל המעבר יימשך שנים, ומחירי הפליטה של האיחוד מייקרים בינתיים את החשמל לתעשייה משנה לשנה.
שוק ההון: הבנקים והנחושת דוחפים את ורשה לשיא
מדד WIG20 השלים מאז תחילת 2024 מהלך עלייה שהפך את ורשה לאחת הבורסות החמות בעולם, והשיא של אוגוסט 2026 הגיע עם מחזורי מסחר ערים וזרימת כסף זר. הרכב המדד מסביר הרבה: הבנקים והפיננסים מהווים את המשקל הדומיננטי, והם נהנים משילוב של צמיחה מהירה, ריבית שעדיין גבוהה יחסית ותיאבון אשראי גובר. תחזית דומה לרווחיות הבנקים באירופה כולה מציגים גם בשווייץ: תחזית לומברד אודייר: רווחי הבנקים בארה'ב ובאירופה צפויים להמשיך לצמוח.
אורלן (PKN) היא החברה הגדולה במדינה עם שווי שוק של כ-48 מיליארד דולר, נכון לאוגוסט 2026. קבוצת האנרגיה הממשלתית-למחצה, שמאגדת זיקוק, קמעונאות דלק, גז וחשמל, רשמה ברבעון השני הכנסות של 76.5 מיליארד זלוטי ורווח נקי של 7.7 מיליארד זלוטי, כשה-EBITDA התפעולי קפץ ל-13.9 מיליארד זלוטי לעומת 9 מיליארד ברבעון המקביל. החברה הכריזה על דיבידנד שיא של 8 זלוטי למניה, החוב נטו שלה כמעט אפסי ביחס לרווח התפעולי, והמניה נסחרת במכפיל רווח של כ-14.
PKO בנק פולסקי (PKO), הבנק הגדול במדינה, שווה כ-39 מיליארד דולר ונסחר במכפיל רווח של כ-11. במחצית הראשונה של 2026 הרוויח הבנק 5.3 מיליארד זלוטי, עלייה של 3.1% ושיא לתקופה, כשצמיחה דו-ספרתית בהכנסות מעמלות ובתיק האשראי מקזזת שחיקה מסוימת במרווח הריבית עם ההפחתות של הבנק המרכזי.
KGHM (KGH), ענקית הנחושת והכסף, היא הפתעת השנה: שווי השוק טיפס לכ-18.6 מיליארד דולר והמניה נסחרת במכפיל של כ-7.5 בלבד, אחרי מחצית ראשונה שבה זינק הרווח הנקי כמעט פי עשרה. מחיר הנחושת עלה 39% לעומת המחצית המקבילה, הכסף זינק 140%, וייצור הנחושת בתשלום גדל 20%, שילוב שהפך את הכורה הממשלתית-למחצה לאחת המניות החזקות בוורשה.
את החמישייה סוגרות בנק פקאו (PEO) עם שווי של כ-18.4 מיליארד דולר וחברת הביטוח PZU עם כ-17 מיליארד דולר, ושתיהן כרוכות זו בזו בעסקת הענק של השוק הפולני: מיזוג מתוכנן שייצור קבוצת בנקאות-ביטוח מהגדולות במרכז אירופה וצפוי לשחרר עודף הון של 15 עד 20 מיליארד זלוטי. מזכר ההבנות נחתם ביוני 2025, ההשלמה תלויה בתיקוני חקיקה ובאישורים רגולטוריים, ובוורשה כבר נשמעו הערכות שהמהלך יידחה מעבר ללוח הזמנים המקורי של סוף 2026. מחוץ לחמישייה בולטות גם אלגרו, פלטפורמת המסחר המקוון ששולטת בקנייה הדיגיטלית הפולנית, ו-CD פרויקט, יצרנית משחקי המחשב שמאחורי סדרת המכשפה וסייברפאנק, שתי דרכים לחשיפה לצרכן ולטכנולוגיה המקומית מעבר לבנקים ולאנרגיה.
הדירות עצרו לנשום, והמס על הבנקים דווקא עלה
13,477 זלוטי למ'ר - זה המחיר הממוצע של דירה יד שנייה בשבע הערים הגדולות ברבעון הראשון של 2026, ירידה של 0.7% בתוך שנה, אחרי שנים של עליות דו-ספרתיות. בוורשה המחיר הממוצע גבוה בהרבה, כ-16.4 אלף זלוטי למ'ר ביד שנייה וכ-16.5 אלף בדירות חדשות מקבלן, אבל גם שם השוק התקרר: מלאי הדירות הבנויות שטרם נמכרו אצל היזמים טיפס בסוף 2025 לשיא של 19.6%, והקונים מקבלים כוח מיקוח שהיה בגדר חלום בשנות הגאות. את הזינוק של 2023 ו-2024 הצית בין השאר סבסוד ממשלתי של משכנתאות בריבית 2%, שהופסק והשאיר את השוק לכוחות הביקוש הרגילים, והפחתות הריבית של הבנק המרכזי משפרות כעת בהדרגה את נגישות המשכנתאות, כך שבשוק מדברים על התייצבות ובלימה מסודרת יותר מאשר על צניחה.
מערכת המס ידידותית יחסית לעסקים: מס חברות של 19% עם שיעור מופחת של 9% לחברות קטנות, מס הכנסה שולי עליון של 32%, מע'מ של 23% ומס אחיד של 19% על רווחי הון ודיבידנדים, שהפולנים מכנים מס בלקה. חריג אחד בולט נכנס לתוקף השנה: מס החברות על הבנקים הועלה ל-23% דרך קבע, צעד שמממן חלק מתקציב הביטחון ומכביד במידה מסוימת דווקא על הסקטור שמוביל את הבורסה. בין ישראל לפולין קיימת אמנה למניעת כפל מס שמסדירה את הניכוי במקור למשקיעים ישראלים.
הדרך מישראל: קרן אחת מרכזית והרבה בנקים
קרן הסל המרכזית לחשיפה לפולין היא EPOL של בלאקרוק, שנסחרת בניו יורק, עוקבת אחרי מדד MSCI פולין, מנהלת נכסים של כ-860 מיליון דולר, מחזיקה 41 מניות וגובה דמי ניהול של 0.59%. עשר האחזקות הגדולות נשלטות בידי הפיננסים: PKO עם כ-15.7% מהקרן, אורלן עם כ-13.4%, ולצדן פקאו, אלגרו ו-PZU, והקרן הניבה בשנה החולפת תשואה כוללת של כ-37%. אפשר להיחשף גם דרך קרנות UCITS על מדדי פולין שנסחרות בבורסות אירופה, או ישירות במניות בוורשה דרך ברוקרים זרים, ומי שמחזיק קרנות מחקות על מדדי השווקים המתעוררים מקבל משקל פולני מובנה, כי MSCI עדיין מסווגת את פולין כשוק מתעורר למרות הצטרפותה למועדון הכלכלות המפותחות. שלוש מתוך חמש האחזקות הגדולות בקרן הן בנקים וחברת ביטוח, כך שהחשיפה מוטה לפיננסים ורגישה במיוחד לקצב הפחתות הריבית: הפחתות מהירות ישחקו את מרווחי הבנקים שמובילים את המדד, בעוד ריבית שיורדת לאט תשמר את הרווחיות אבל תבלום את הצריכה.
שיקול המטבע עומד במרכז: הזלוטי נסחר סביב 3.68 לדולר ו-4.31 ליורו, נכון לאמצע אוגוסט 2026, אחרי תקופה ארוכה של יציבות יחסית שנתמכת בריבית הריאלית החיובית ובזרימת כספי האיחוד. ההחלטה הבאה של הבנק המרכזי צפויה בספטמבר, כשבשוק מתומחרת הפחתה אחת נוספת עד סוף השנה, ובמקביל יתחיל בוורשה הדיון על תקציב 2027, שאמור לשמור על הוצאה ביטחונית של כמעט 5% תוצר גם בשנה הבאה.
