אג"ח קונצרניות (איגרות חוב קונצרניות) מונפקות על ידי חברות עסקיות המבקשות לגייס הון מהציבור. במקום ללוות כספים מהבנקים או להנפיק מניות, החברה מנפיקה אגרות חוב ומתחייבת להחזיר למשקיעים את הקרן בתוספת ריבית
לאורך תקופה קצובה. כך הופכים המשקיעים ל"מלווים" של החברה, ולא לבעלי מניות בה.
בשונה מאג"ח ממשלתיות הנחשבות לבטוחות יחסית, אג"ח קונצרניות נושאות סיכון גבוה יותר - סיכון האשראי של החברה המנפיקה, האפשרות שלא תעמוד בהתחייבויותיה
("חדלות פירעון"). כפיצוי על הסיכון, הן מציעות בדרך כלל תשואה גבוהה יותר. ככל שהחברה נחשבת מסוכנת יותר, כך גדל פער התשואה (המרווח) שהיא נדרשת לשלם מעל האג"ח הממשלתיות.
כדי לסייע למשקיעים להעריך את הסיכון, מדורגות אג"ח קונצרניות רבות על ידי חברות דירוג
אשראי, המעניקות דירוג המשקף את איתנות המנפיק. אג"ח בדירוג גבוה ("דרגת השקעה") נתפסות כסולידיות יותר, בעוד אג"ח בדירוג נמוך ("אג"ח זבל" או High Yield) נושאות סיכון גבוה לצד פוטנציאל תשואה גבוה. תספורות והסדרי חוב, שבהם מוחזר למשקיעים רק חלק מהחוב, ממחישים את
הסיכון הגלום באפיק.
שוק האג"ח הקונצרניות מהווה מקור מימון מרכזי לחברות במשק ומרכיב חשוב בתיקי ההשקעות של הציבור, ובכללם קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, והוא נסחר בבורסה. המרווחים בשוק זה נחשבים לאינדיקטור לתיאבון הסיכון
של המשקיעים: הצרות מרווחים מעידה על אופטימיות, בעוד התרחבותם מלמדת על חשש גובר מפני הרעה כלכלית ומפני קשיים של חברות לעמוד בהתחייבויותיהן.
ה-"Baby Bonds" נסחרות כמו מניות בוול סטריט, במחיר נקוב של 25 דולר בלבד, וכעת אג"ח של חברות כמו AT&T, פורד ופרודנשל מציעות תשואות באזור 7%-8%; זה נשמע כמעט טוב מדי, ויש סיבה - חלקן ייפרעו רק בעוד 30 או 40 שנה והן רגישות מאוד לעליית הריבית
ריבית בנק ישראל ירדה ל-3.5% והשוק מתמחר עוד הורדות - זה הרקע להיכרות עם כל סוגי איגרות החוב בתל אביב: כמה נותן כל אפיק, ממה הוא מושפע, למי הוא מתאים ואיזו אינפלציה מסתתרת בפער שבין השקלי לצמוד
עקום התשואות המקומי משלם 3.2% על מק״מ לשנה וכמעט 4% על אג״ח ל-10 שנים, ובנק ישראל באמצע מחזור הורדות ריבית. מה זה בדיוק מח״מ, למה איגרת ארוכה יכולה לזוז כמו מניה, ואיך מתאימים את אורך התיק למועד שבו תצטרכו את הכסף
פרקליטות מחוז מזרח ניו יורק פתחה בחקירה פלילית בפני חבר מושבעים נגד סימד הולדינגס, ובמקביל נבחנים חשדות למרמה בכספי סיוע פדרליים מתקופת הקורונה. הפרשה, שכבר גררה חקירה של רשות ניירות ערך בישראל, מותירה את מחזיקי האג"ח מול תרחיש של תספורת גדולה
שש חברות ענק גייסו השנה חוב בהיקף חסר תקדים של 244 מיליארד דולר למימון תשתיות בינה מלאכותית; בעוד הביקושים לשרתים ושבבים ממשיכים לעלות, מנהלי הקרנות בשוק החוב כבר לא מעניקים צ'ק פתוח ומקפיצים את המרווחים בהנפקות
מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח
עם צמצום במרווחי האג"ח הקונצרני, הסיכוי לעלייה במרווחים עולה - יש שלושה תרחישים, אנחנו סבורים שהתרחיש הסביר הוא תרחיש הפאניקה - מה זה ומה המשמעות שלו? ומהם התרחישים הנוספים לשוק האג"ח
פעילות אינטנסיבית במיוחד מתרחשת בשוק החוב הקונצרני בישראל, על רקע סיכונים כלכליים גוברים. למרות הריביות הגואות והחששות מהאטה, המוסדיים ממשיכים להזרים כספים בהיקפים משמעותיים לשוק
לפי נתוני יתרתי החוב של המגזר הפרטי והעסקי, עולה כי המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-17 מיליארד שקל - שני שליש מהם גויסו בחודש ינואר. במאי: ניכרת עלייה בהיקף נטילת המשכנתאות החדשות. יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכמעט 1%