אג"ח קונצרניות (איגרות חוב קונצרניות) מונפקות על ידי חברות עסקיות המבקשות לגייס הון מהציבור. במקום ללוות כספים מהבנקים או להנפיק מניות, החברה מנפיקה אגרות חוב ומתחייבת להחזיר למשקיעים את הקרן בתוספת ריבית
לאורך תקופה קצובה. כך הופכים המשקיעים ל"מלווים" של החברה, ולא לבעלי מניות בה.
בשונה מאג"ח ממשלתיות הנחשבות לבטוחות יחסית, אג"ח קונצרניות נושאות סיכון גבוה יותר - סיכון האשראי של החברה המנפיקה, האפשרות שלא תעמוד בהתחייבויותיה
("חדלות פירעון"). כפיצוי על הסיכון, הן מציעות בדרך כלל תשואה גבוהה יותר. ככל שהחברה נחשבת מסוכנת יותר, כך גדל פער התשואה (המרווח) שהיא נדרשת לשלם מעל האג"ח הממשלתיות.
כדי לסייע למשקיעים להעריך את הסיכון, מדורגות אג"ח קונצרניות רבות על ידי חברות דירוג
אשראי, המעניקות דירוג המשקף את איתנות המנפיק. אג"ח בדירוג גבוה ("דרגת השקעה") נתפסות כסולידיות יותר, בעוד אג"ח בדירוג נמוך ("אג"ח זבל" או High Yield) נושאות סיכון גבוה לצד פוטנציאל תשואה גבוה. תספורות והסדרי חוב, שבהם מוחזר למשקיעים רק חלק מהחוב, ממחישים את
הסיכון הגלום באפיק.
שוק האג"ח הקונצרניות מהווה מקור מימון מרכזי לחברות במשק ומרכיב חשוב בתיקי ההשקעות של הציבור, ובכללם קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, והוא נסחר בבורסה. המרווחים בשוק זה נחשבים לאינדיקטור לתיאבון הסיכון
של המשקיעים: הצרות מרווחים מעידה על אופטימיות, בעוד התרחבותם מלמדת על חשש גובר מפני הרעה כלכלית ומפני קשיים של חברות לעמוד בהתחייבויותיהן.
קבוצת ההשקעות היפנית הנפיקה אג"ח בדולרים וביורו, והכסף יממן תשלום של 10 מיליארד דולר שיסגור את השקעת ההמשך של 30 מיליארד דולר ב-OpenAI. המניה זינקה ביותר מ-7% בפתיחת המסחר בטוקיו, אבל השאלה על רמת המינוף של החברה חוזרת לשולחן
ה-"Baby Bonds" נסחרות כמו מניות בוול סטריט, במחיר נקוב של 25 דולר בלבד, וכעת אג"ח של חברות כמו AT&T, פורד ופרודנשל מציעות תשואות באזור 7%-8%; זה נשמע כמעט טוב מדי, ויש סיבה - חלקן ייפרעו רק בעוד 30 או 40 שנה והן רגישות מאוד לעליית הריבית
ממשלת ישראל מגייסת השנה כ-210 מיליארד שקל ומתוכם כ-118 מיליארד למחזור חוב ותיק, השער יורד בגובה הקופון ביום שאחרי התשלום, ואג"ח ישראל ל-10 שנים נותנת כ-4% מול 4.6%-4.7% בארה"ב
ארבע הספרות בסוף שם הסדרה מגלות את מועד הפדיון, הפער בין שקלי לצמוד מגלם אינפלציה של כ-1.8% בשנה, ואג"ח להמרה ל-100 מניות הופכת מעניינת כשהמניה חוצה 10 שקלים
עסקאות איגוח ומימון מובנה הופכות לחלק הולך וגדל מארגז הכלים של הבנקים, חברות האשראי והמשקיעים המוסדיים. השוק מצא פתרונות באמצעות מבנים משפטיים מתוחכמים, חוות דעת וחדשנות פיננסית
תשואת האג"ח היפנית ל-10 שנים הגיעה לכ-2.93%, הגבוהה מאז 1996; השוק מתמחר סיכוי גבוה להעלאת ריבית כבר בספטמבר; הין החלש, מחירי האנרגיה והחוב הגבוה מגבירים את הלחץ - ועליית התשואות ביפן עשויה להשפיע גם על שוקי האג"ח בארה"ב ובאירופה
מנפיקת המטבע היציב הגדילה את ערימת הזהב ל-146 טונות בשווי כ-18.8 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2026 רק פולין, אוזבקיסטן, סין וקזחסטן קנו יותר ממנה. במקביל היא יושבת על תיק אג"ח אמריקאי בגודל של בנק מרכזי קטן.
איך עובדת איגרת חוב, למה מחיר ותשואה זזים בכיוונים מנוגדים, מי מנפיק בישראל, כמה הנייר רגיש לריבית לפי המח"מ ומה ההבדל במס בין שקלית לצמודה - המדריך המלא למתחילים, מעודכן לריבית של 3.25%
מעלות ומידרוג מדרגות את שוק החוב מ-AAA ועד D, אבל הציון לבדו מגלה רק חצי מהסיפור. מה קורה בהסדר חוב, כמה שווה כל מדרגת דירוג בתשואה, ואילו שלושה דגלים אדומים כל משקיע פרטי מסוגל לזהות לבד
המרווח בין אג״ח קונצרניות לעקום הממשלתי נמצא בשפל היסטורי, וריבית בנק ישראל שבדרך למטה מכווצת אותו עוד. כך קוראים את מד תיאבון הסיכון של השוק, מה קרה לו במשברי 2008 ו-2020, ולמה תשואה גבוהה במיוחד היא קודם כל תמרור אזהרה