מניות או אגח
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

אג"ח קונצרני: למה המרווחים יעלו ואיך לבחור אג"ח טובות?

עם צמצום במרווחי האג"ח הקונצרני, הסיכוי לעלייה במרווחים עולה - יש שלושה תרחישים, אנחנו סבורים שהתרחיש הסביר הוא תרחיש הפאניקה - מה זה ומה המשמעות שלו? ומהם התרחישים הנוספים לשוק האג"ח

שמואל בן אריה | (7)

בשנה האחרונה עורר האפיק הקונצרני עניין רב, בעיקר לאור העובדה שהמרווחים בין האג"ח הממשלתי והאג"ח הקונצרני הגיעו לשפל חסר תקדים. יש לציין שצמצום המרווחים איננו תופעה ייחודית דווקא לישראל והוא אירע גם בשוק האמריקאי. לדעתנו, בשנתיים האחרונות לא חלה ירידה בסיכון האשראי של החברות הפועלות בישראל ובשל המלחמה ישנם סקטורים בהם הייתה אפילו עלייה בסיכון האשראי.

עם זאת, עדיין ראינו את מרווח הסיכון מצטמצם. מדוע זה קרה? הסיבה לכך היא הערכת המשקיעים כי הריבית הגיעה לשיא מסוים וכעת כדאי "לנעול" את התשואה לטווח הארוך יותר, שכן ככל שנכנס לתהליך של הורדת הריבית, כך נראה גם ירידת תשואות באפיקי האג"ח. תחילה ראינו את "נעילת" התשואות מכיוון האג"ח הממשלתי הארוך, דבר שהוביל להתהפכות העקום. בהמשך, ראינו את המשקיעים "נועלים" את התשואות באג"ח קונצרני, כאשר השקעה באג"ח קונצרני בדירוג גבוה לפדיון הניבה תשואה נאה של כ-6%.

מה יוביל לפתיחת המרווחים?

להערכתנו, צמצום המרווחים הנוכחי צפוי להיפתח באחד משלושה תרחישים אפשריים. בתרחיש הראשון - תתקיים עלייה משמעותית בסיכון האשראי של החברות. בתרחיש השני - הריבית בשוק תרד והתשואה על האג"ח הממשלתי תרד. בקונצרני, לא תהיה ירידה בשיעור דומה והמרווח שיפתח ישקף את סיכון האשראי, אשר כיום, אינו מגולם במלואו בחלק מהאג"ח.

 

מה זה תרחיש הפאניקה?

התרחיש השלישי והסביר ביותר לטעמינו, הוא תרחיש הפאניקה. לפי נתוני רשות ניירות ערך, בשנה האחרונה מי ששלט באפיק הקונצרני הוא "הכסף הטיפש", כלומר קרנות הנאמנות. המוסדיים, מנהלי הטווח הארוך, יצאו מהאפיק ומשקיעי הטווח הקצר נכנסו אליו והחזיקו בו בשיעורים הולכים וגדלים. כסף זה הוא תנודתי יותר מהשקעות הטווח הארוך והוא מתאפיין ב"פייר סייל", כלומר כאשר מתרחש אירוע מסוים בשוק ההון והציבור ממהר למכור את הקרנות. ראינו זאת בתקופת הקורונה, כאשר חברות שלא הייתה להן כלל בעיה לעמוד בהתחייבויותיהן, חוו צניחה משמעותית באג"ח.

האפיק הקונצרני נקלע כעת למצב של פרדוקס: מצד אחד התשואה האטרקטיבית ביותר על האג"ח מושגת ע"י אחזקתו עד לפדיון. מצד שני, המכשיר שבאמצעותו רוב האג"ח מוחזק – הוא מכשיר תנודתי שחווה פדיונות משמעותיים בעת תנודתיות בשווקים, גם אם לא קיימת לכך הצדקה ביחס לאג"ח עצמו. כך למשל, אם יהיה אירוע בשוק המניות, משקיעים ימהרו למכור קרנות 20/80, כלומר יפדו קרן שמורכבת מ-80% אג"ח. מכירות מאסיביות של קרנות נאמנות שנעשות "במחירי ריצפה" בשוק של מוכרים, יובילו גם הן לפתיחת המרווחים ולטעמינו זהו התרחיש הסביר כעת מבין השלושה.

 

האותיות הקטנות של האג"ח

איך נערכים לתרחיש כזה לאור האמור לעיל? באופן כללי, נעדיף השקעה באג"ח של חברות שיכולות לספוג זעזועים בשל תנודתיות ולהמשיך "לגלגל" את החוב. כאלה הן חברות בהן גם אם גובה האבידה ירד ב-30%, הן עדיין יוכלו "לשרת" את החוב. סוג אחר של חברות שנעדיף הן חברות עם נכסים רבים שאינם משועבדים, אך ניתן לשעבדם כדי "לגלגל" חוב בתקופות של הרעה כלכלית, או לחילופין, אג"ח עם שעבודים חזקים שיוכלו "לשרת" את החוב גם במקרה של קריסה כלכלית. 

 

אגרות חוב מעניינות

דוגמאות לאגרות חוב כאלה הן: דלק לז במח"מ 2.56, תשואה של 5.6% ושעבוד ראשון על מניות ניו מד ואתיקה, הכשרת הישוב 21 במח"מ 2.61, תשואה של 3.2% צמוד ושעבוד משכנתא בדרגה ראשונה על קניון שבעת הכוכבים, חברת נכסים ובניין במח"מ 2.74, תשואה של 5.67% ושעבוד מדרגה ראשונה על נכס במנהטן בפריים לוקיישין. דוגמא נוספת היא אמות אגח ד, במח"מ 2, תשואה 2.7% צמוד ו-LTV צפוי של כ-50%. כלומר, לחברה יש נכסים לא משועבדים רבים ואם תסתבך תוכל להנפיק אג"ח עם שעבוד ובכך "לגלגל" את החוב. כך גם גב ים ח, במח"מ 5, תשואה לפדיון של 5.5% ו-LTV  צפוי של כ-40%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בגזרת החברות שביכולתן לשלם את החוב ניתן למנות גם את בזן י, במח"מ 2.15 ותשואה 5.5% שקלי. גם אם שוק החוב יהיה בעייתי והחברה תתקשה "לגלגל" את החוב לתקופה מסוימת, יכולת ייצור המזומנים שלה הינה חזקה ולכן תוכל לצמצם דיבידנד, לחתוך השקעות נוספות ולהחזיר את החוב מפעילותה העסקית בלי "לגלגל" את החוב בלחץ. דוגמא נוספת לחברה כזו היא תדיראן,  במח"מ 1.81 ותשואה 5.2% שקלי.

חשוב לציין שרשימת האג"ח שהוצגה לעיל הינה חלקית וכוללת "נתונים יבשים" בלבד שאינם מביאים לידי ביטוי את מכלול השיקולים והסיכונים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת אג"ח לתיק ההשקעות. לכן, יש להיוועץ בגורמים מומחים המכירים את החברות, הרקע הייחודי של כל אג"ח ואת רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה בה מצד אחד וכן אשר הינם בעלי מיומנות וניסיון בהתאמת אג"ח למשקיע ספציפי, מצד שני. בנוסף, השקעה באפיק זה מחייבת הקפדה על פיזור בין אג"ח השונות בתיק ההשקעות, בכדי לצמצם את רמת הסיכון, כך שרכיב האג"ח בתיק צריך להיות מפוזר על פני מספר דו-ספרתי לפחות של חברות.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ZZ 17/12/2024 07:59
    הגב לתגובה זו
    1. גילוי נאות על אחזקה. 2. האגחים הללו נמצאים בפסקה הראשונה של המאמר =תוספות נמוכות. כול הדרוגים הגבוהים נמצאים ב5+ שקלי 2.8+ צמוד...
  • 5.
    עדיף שתתרכז במה שאתה מבין- בקונצרני לא (ל"ת)
    רובי 16/12/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 16/12/2024 16:50
    הגב לתגובה זו
    שם הבעייה למרות שגם קניונים
  • 3.
    לרון 16/12/2024 16:45
    הגב לתגובה זו
    ב מפולת 2008 קרנות אג"ח ירדו ב 10%בערך, 80/20 -15% ומניתיות 60%,מי שלא יכול לשאת 10%-שישאר בפיקדונות ותכ.חיסכון
  • 2.
    מתי זה יקרה ירידות באגח (ל"ת)
    שרון 16/12/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
  • לרון 16/12/2024 16:48
    הגב לתגובה זו
    לכן כל מי ש"קשה" לו הירידה שיכנס למגננה כבר היום,השוק גבוה גם במניות וגם באג"ח
  • 1.
    אם שוק האגחים יחטוף אזי גם כל האגחים שהמלצת יירדו !!!!! (ל"ת)
    נו באמת.... 16/12/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).