ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

האם אג"ח קונצרני שקלי לשנה הוא הזדמנות השקעה טובה?

המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות, והאג"ח הקונצרני הקצר טווח עשוי להוות פתרון למחפשים פתרונות שונים מפיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות

אביחי טדסה | (3)

בשוק של היום, כאשר הריבית במשק עדיין גבוהה יחסית וחוסר הוודאות הכלכלית עדיין קיים באופן מסוים, יותר משקיעים מחפשים אפיקי השקעה יציבים עם תשואה נאה. אג"ח קונצרני שקלי לתקופה של שנה הופך לאחת האפשרויות הבולטות, במיוחד עבור משקיעים שמעדיפים להימנע מסיכוני אינפלציה ומחפשים תזרים מזומנים בטווח הקרוב.


מה היתרונות של אג"ח קונצרני שקלי לטווח קצר? אג"ח קונצרני שקלי הוא מכשיר פיננסי שבעזרתו חברות מגייסות חוב בשוק ההון. האג"ח נקוב בשקלים, כלומר הוא אינו צמוד למדד המחירים לצרכן או למטבע זר, מה שמפחית את החשיפה להשפעות אינפלציה או תנודות בשערי חליפין. בנוסף, תקופה של שנה בלבד מעניקה למשקיעים נזילות גבוהה יחסית ומאפשרת להם לתכנן מחדש את תיק ההשקעות בטווח הקצר.


היתרונות המרכזיים של אג"ח מסוג זה כוללים:


- תשואה יחסית גבוהה - אג"ח קונצרני מציע לרוב תשואה גבוהה יותר מאג"ח ממשלתי לתקופה דומה, בהתאמה לרמת הסיכון של המנפיק.

- נזילות גבוהה - תקופת ההשקעה הקצרה מאפשרת גישה מהירה להחזר הקרן והריבית, ללא צורך בהתחייבות ארוכת טווח.

-פחות חשיפה לאינפלציה – מכיוון שהאג"ח אינו צמוד למדד, המשקיע לא יסבול מירידות ערך ריאליות כל עוד הריבית הריאלית גבוהה מהאינפלציה הצפויה.

-יציבות יחסית – אג"ח לטווח קצר חשוף פחות לשינויים בתנאי הריבית, מה שמקטין את התנודתיות במחירו בשוק.


הנה דוגמאות לאג"ח קונצרני שקלי לתקופה של שנה בבורסה- 





מהם הסיכונים שיש לקחת בחשבון? 


כמו בכל השקעה, גם באג"ח קונצרני לטווח קצר ישנם סיכונים. ראשית, קיימת סכנת חדלות פירעון של המנפיק, ולכן חשוב לבדוק את הדירוג האשראי של החברה המנפיקה ולבחון את מצבה הפיננסי. בנוסף, שוק האג"ח מושפע ממדיניות הריבית של בנק ישראל – אם הריבית תעלה, ייתכן שהאג"ח הקיים יירד בערכו, מה שיגרור הפסד למי שימכור אותו לפני הפדיון. כמו כן, בעוד שהאג"ח השקלי אינו צמוד למדד, במקרים של עלייה חדה באינפלציה, כוח הקנייה של ההחזר העתידי עלול להישחק.


למי זה מתאים? אג"ח קונצרני שקלי לשנה יכול להתאים למשקיעים המחפשים תזרים מזומנים בטווח הקצר תוך חשיפה מתונה לסיכון. זהו פתרון אפשרי לאלו שמעדיפים לשמור על כספם בנכסים סולידיים אך רוצים תשואה עודפת לעומת פיקדונות בנקאיים. עם זאת, הבחירה באג"ח מסוים צריכה להיעשות תוך בדיקה יסודית של המנפיק ותנאי השוק. בשורה התחתונה, אג"ח קונצרני שקלי לשנה עשוי להוות פתרון השקעה אטרקטיבי בתקופה של אי-ודאות כלכלית, אך מחייב ניתוח מעמיק של החברה המנפיקה והערכת סיכונים מתאימה.


בעת בחינת אלטרנטיבות השקעה לטווח קצר, משקיעים מתלבטים בין מספר אפשרויות נפוצות, בהן אג"ח קונצרני שקלי לשנה, קרן כספית ופיקדון בנקאי. כל אחד מהאפיקים הללו מציע יתרונות וחסרונות בהתאם לצרכים של המשקיע. פיקדון בנקאי – מציע ריבית קבועה, שנכון להיום עומדת סביב 4% לשנה. זהו אפיק השקעה סולידי שמבטיח תשואה ידועה מראש וללא סיכון משמעותי של קרן, אך חסרונו הוא היעדר נזילות: במקרים רבים, משיכה מוקדמת כרוכה בקנסות או בתשואה מופחתת. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קרן כספית - נחשבת לאפיק השקעה נזיל מאוד, שכן ניתן למשוך את הכספים כמעט בכל עת. הקרן משקיעה באג"ח קצרות טווח ובפקדונות בנקאיים, ולכן נחשבת סולידית. התשואה הממוצעת של קרן כספית נעה סביב 3.5%-4% בשנה, אך היא אינה מובטחת ותלויה בריביות השוק. 

אג"ח קונצרני שקלי לשנה – יכול להציע תשואה עודפת ביחס לקרן כספית ולפיקדון בנקאי, בהתאם לדירוג האשראי של המנפיק. עם זאת, קיים סיכון של חדלות פירעון מצד החברה המנפיקה, ולכן חשוב לבדוק את החוסן הפיננסי שלה ואת ההסתברות לקבלת התשלומים כמתוכנן. הבחירה בין האפיקים תלויה ברמת הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת, בנזילות הדרושה לו, ובציפיותיו לגבי הריבית והאינפלציה. מי שמחפש יציבות מלאה עשוי להעדיף פיקדון בנקאי, בעוד שמשקיעים שמוכנים לקחת סיכון מסוים בתמורה לתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר עשויים לבחור באג"ח קונצרני.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ומה עם דמי השמירה שקיימים בקונצרני ולא קיימים בקרן כספית (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 18:23
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 07/02/2025 07:26
    הגב לתגובה זו
    מיקוח עם הבנק או מעבר לבית השקעות
  • 1.
    דוד 06/02/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
    קרן טובה המורכבת מאגח קצר מועד בדירוג גבוה.
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.