מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט

אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.

ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור להיות שחקנית משמעותית.

החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.

מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין. מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים שחשופים לסחר בינלאומי.

• טריליון דולר נמחקו מנאסד"ק: התפכחות מהונאת ה-AI או הזדמנות של העשור?
• אורקל עולה, אנבידיה מאבדת 2% - מה קורה בוול סטריט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.

דוח התעסוקה: רגע האמת של הפד

ביום שישי הקרוב יתפרסם דוח התעסוקה של חודש דצמבר, וזה כנראה הנתון החשוב ביותר של השבוע כולו. השוק מגיע אליו כשהוא תקוע בין שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, ריבית שעדיין גבוהה יחסית וחוב ממשלתי שתופח ממשיכים להעיק על הסנטימנט. מצד שני, הפד' כבר בחר להוריד ריבית בשלוש הפגישות האחרונות ב-2025, כדי למנוע הידרדרות בשוק העבודה ולתמוך בפעילות הכלכלית.

דוח חלש מדי, כזה שיצביע על האטה חדה בגיוס עובדים או על קפיצה בשיעור האבטלה, עלול להצית מחדש את החשש שמיתון קרוב יותר ממה שהשוק מתמחר כרגע. מנגד, דוח חזק מדי עשוי לטרוף את הקלפים מכיוון אחר, ולגרום לפד לאותת שהורדות הריבית מיצו את עצמן, לפחות בטווח הקרוב. תרחיש כזה עלול ללחוץ מחדש את תשואות האג"ח כלפי מעלה ולצנן את תיאבון הסיכון.

• וול-סטריט עברה לעליות שערים; אורקל קופצת ב-9%, מאנדיי צונחת ב-21%
• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

נכון לעכשיו, תחזיות הקונצנזוס מדברות על תוספת צנועה יחסית של כ-55 אלף משרות בלבד בדצמבר, ירידה לעומת החודש הקודם, ועל שיעור אבטלה סביב 4.5%. המספרים האלה משקפים שוק עבודה שמתקרר בהדרגה, בלי סימני שבירה, וזה בדיוק האזור שבו הפד' היה רוצה לראות את הכלכלה. האם המציאות תתיישר עם התרחיש הזה? או שתפתיע את השווקים ותכריח את קובעי המדיניות לבחור כיוון ברור מוקדם מהצפוי? נצטרך להמתין ולעקוב.

כך או כך, דוח התעסוקה הוא רק נקודת מבחן אחת בתוך תמונה רחבה יותר. המשקיעים פותחים את 2026 בסביבה שבה הכוחות שפעלו לטובת השווקים בשנים האחרונות עדיין קיימים, אבל כבר לא פועלים באותו קצב ובאותה אחידות. הריבית אומנם מתחילה לרדת, אבל לא במהירות שחלק מהשוק קיווה לה. הכלכלה האמריקאית עדיין מחזיקה מעמד, אבל הסימנים להאטה הולכים ומצטברים.

בתוך המציאות הזו, האנליסטים בוול סטריט וגם מתל אביב מנסים לשרטט את מפת הדרכים לשבועות ולחודשים הקרובים. חלק מהם מזהים שוק שממשיך להחזיק מעמד, אבל דורש זהירות וסלקטיביות. אחרים מזהירים מפני פער הולך וגדל בין תמחור גבוה למציאות כלכלית מורכבת יותר. המשותף לכולם הוא ההבנה ש-2026 נפתחת כשנה שבה קשה להסתמך על אוטומט וצריכים לבחור את המניות בפינצטה, איך אחד מהם אמר "זו לא תהיה שנה של שגר ושכח" - "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע".

אלכס זבז'ינסקי: "הקונצנזוס חיובי, אבל נקודת הפתיחה בעייתית"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז', מצביע על כך שתחזיות גופי ההשקעות ל-2026 מציגות קונצנזוס חיובי ברור, אבל כזה שלא מסתדר באופן מלא עם נקודת הפתיחה של השווקים. לפי ניתוח של תחזיות שפורסמו על ידי עשרות גופים בינלאומיים, רובם מצפים לתשואות חיוביות במניות גם השנה, יותר ממחציתם מדברים על תשואות דו-ספרתיות, ורובם ממשיכים לראות ב-AI גורם מרכזי שיתמוך בשוק ובפעילות הכלכלית.

לדבריו, הבעיה אינה בעצם האופטימיות, אלא בשילוב התנאים הנוכחי. הכלכלה האמריקאית נמצאת בשלב מתקדם של מחזור העסקים, רמת החשיפה למניות בקרב גופים מוסדיים ומשקי בית גבוהה, והשוק מתומחר ברמות גבוהות היסטורית, בין היתר לפי מכפיל CAPE של שילר. בסביבה כזו, הניסיון ההיסטורי מראה שלא בהכרח מתרחש מהלך חד כלפי מטה, אבל הסבירות לתשואות נמוכות יחסית, לצד תנודתיות ותיקונים במהלך השנה, עולה.

גם בשוק האג"ח זבז'ינסקי מזהה חוסר התאמה בין רמת אי הוודאות לבין התמחור בפועל. התשואות הארוכות בארה"ב נותרו בטווח צר, למרות מחלוקת בפד לגבי הריבית, אינפלציה שעדיין מעל היעד וגירעון גבוה. בעיניו, יציבות כזו לאורך זמן מגדילה את הסיכון לתזוזה חדה אם אחד מהמשתנים יפתיע. המסקנה שלו אינה קריאה לצאת מהשוק, אלא להניח תרחיש בסיס של תשואות מתונות יותר, עם צורך בפיזור רחב יותר ובניהול סיכונים הדוק לאורך השנה.

יוני פנינג, מזרחי טפחות: "שוק העבודה פחות חד-משמעי ממה שנראה על פני השטח"

יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מתמקד בתמונה המורכבת של שוק העבודה האמריקאי, שלדבריו אינה מתיישרת לגמרי עם הנרטיב של האטה חדה. מצד אחד, נתוני תביעות האבטלה ממשיכים להצביע על שוק עבודה הדוק יחסית. מספר התביעות הראשוניות ירד בשבוע האחרון לכ־199 אלף, והתביעות הממשיכות ירדו גם הן, נתונים שנמצאים ברמות נמוכות בהשוואה לשנה החולפת.

מצד שני, פנינג מצביע על חולשה מתמשכת במדדי מנהלי הרכש, ובראשם מדד שיקגו, שנשאר ברמה שלילית גם אחרי תיקון כלפי מעלה בדצמבר. סעיפי התעסוקה במדדים האלה ממשיכים להיות חלשים, מה שמעיד על זהירות מצד המעסיקים ועל קושי בצד ההיצע, ולא בהכרח על קריסה בביקושים.

להערכתו, הפער בין הנתונים משקף שוק עבודה שנמצא בתהליך התאמה ולא בנקודת שבירה. יש סימנים להמשך כניסה של מחפשי עבודה שלא השתתפו קודם לכן בשוק, תהליך שיכול ללחוץ בהמשך על השכר ולמתן את האינפלציה, אבל גם להקשות על קריאה חד־משמעית של הכיוון. לכן, לדבריו, דוח התעסוקה הקרוב חשוב לא רק בגלל המספרים עצמם, אלא בגלל האותות שהוא ישלח לפד לגבי קצב ההתקררות של הכלכלה והמרווח שנותר להמשך הורדות ריבית.

הכלכלנים של בנק הפועלים: "סוף מחזור ההקלה מתקרב"

בבנק הפועלים שמים את הדגש על כך שהשווקים נכנסים ל-2026 אחרי שנה שבה כמעט שום גורם שלילי לא הצליח לעצור את הכלכלה ואת שוקי ההון, אבל התנאים שהובילו לכך מתחילים להשתנות. הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח, אבל סביבת החוב הממשלתי, האינפלציה והמדיניות המוניטרית הופכות למגבילות יותר, במיוחד ככל שמחזור הורדות הריבית מתקרב לסיומו.הפד כבר נמצא קרוב לריבית היעד שלו, והדיון הפנימי בין חברי הוועדה המוניטרית ממחיש את חוסר הוודאות לגבי המשך הדרך. חלק מחברי הפד מעריכים שהאטה חדה יותר בפעילות תצדיק מדיניות מרחיבה נוספת, בעוד אחרים סבורים שהאינפלציה עדיין גבוהה מדי כדי לאפשר הקלה משמעותית. קונצנזוס התחזיות נוטה כרגע להפחתה אחת בלבד במהלך 2026, לרמה של סביב 3.5%, תרחיש שמותיר את הריבית ברמה מרסנת יחסית.

במקביל, הם מדגישים את ההתפתחויות בוונצואלה כגורם סיכון גלובלי שאינו מתמצה רק בשוק הנפט. מצד אחד, חזרה אפשרית של היצע נפט משמעותי לשוק עשויה ללחוץ את מחירי האנרגיה כלפי מטה ולהפחית לחצי אינפלציה. מצד שני, המעורבות האמריקאית הישירה באזור מחדדת את המתח מול סין ורוסיה, ומכניסה שכבת אי ודאות נוספת לסחר הבינלאומי ולשווקים הפיננסיים.

הלוח הכלכלי השבוע: מה הציפיות מכל נתון?

ביום שני יתפרסם מדד מנהלי הרכש לתעשייה של ISM לחודש דצמבר. בקריאה הקודמת עמד המדד על 48.2 נקודות, רמה שממשיכה להצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית, והצפי כעת הוא לעלייה קלה ל-48.3 נקודות. כל עוד המדד נשאר מתחת לרף ה-50, השוק יראה בכך סימן להאטה מתמשכת, אבל שיפור מתון עשוי לרכך את החשש מהידרדרות חדה.

ביום רביעי יתפרסמו שלושה נתונים מרכזיים. זה הולך להיות יום עמוס. הנתון הראשון הוא דוח התעסוקה של ADP, שבו נרשמה בקריאה הקודמת ירידה של 32 אלף משרות, נתון חריג יחסית. הפעם הציפיות מדברות על תוספת של כ-47 אלף משרות, מהלך שאם יתממש יתפרש כתיקון חלקי ולא כהתאוששות מלאה. בהמשך היום יפורסם מדד ISM לענפי השירותים, שבקריאה הקודמת עמד על 52.6 נקודות והצביע על התרחבות מתונה. התחזית כעת היא לירידה קלה ל-52.3 נקודות, נתון שעדיין משדר צמיחה, אבל בקצב איטי יותר. לצד זאת יתפרסם גם דוח המשרות הפנויות של JOLTS. בחודש הקודם נרשמו כ־7.67 מיליון משרות פנויות, והצפי כעת הוא לירידה מתונה ל-7.65 מיליון, המשך למגמה של התקררות הדרגתית בשוק העבודה.

ביום חמישי יפורסמו תביעות האבטלה השבועיות. בקריאה הקודמת עמד מספר התביעות הראשוניות על 199 אלף, רמה נמוכה יחסית, והצפי השבוע הוא לעלייה ל־216 אלף. עלייה כזו עדיין לא תיחשב דרמטית, אבל תוסיף עוד אינדיקציה לכך שהשוק מתחיל לאבד קצת מהמתיחות שאפיינה אותו בשנים האחרונות.

השיא יגיע ביום שישי עם דוח התעסוקה המלא. בקריאה הקודמת נוספו 64 אלף משרות, והפעם הקונצנזוס (כאמור למעלה) מדבר על תוספת של כ-57 אלף בלבד. שיעור האבטלה צפוי לרדת קלות מ־4.6% ל־4.5%. במקביל יפורסם גם קצב עליית השכר השעתי, שאמור לעלות ב־0.3% בחודש, לעומת עלייה של 0.1% בלבד בקריאה הקודמת. נתון שכר חזק עשוי להחזיר את החשש מלחצי אינפלציה. בהמשך היום יפורסמו גם נתוני סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, כאשר מדד האמון צפוי לעלות מ־52.9 ל־53.5 נקודות, וציפיות האינפלציה לשנה קדימה עומדות על 4.2%.

שבוע 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי 

בגזרת החברות המדווחות, השבוע הקרוב הוא עדיין כמו שבוע 'חימום' לפני פתיחת עונת הדוחות במלוא העוצמה. עיקר תשומת הלב תגיע רק בשבוע הבא, אז יציגו הבנקים הגדולים את תוצאות הרבעון וייתנו את האות הרשמי לפתיחת העונה, אבל כבר עכשיו יש לא מעט דוחות שיכולים לייצר תזוזות נקודתיות במניות ספציפיות.

בין החברות שידווחו השבוע ניתן למצוא את אפלייד דיגיטל (APLD), אייר אינדסטריז (AIR), קונסטליישן ברנדס (STZ), אפוג’י אנטרפרייזס (APOG), טילריי (TLRY), אנג’יודיינמיקס (ANGO), אקיוטי ברנדס (AYI), WD-40 (WDFC), AZZ (AZZ) - כן זו החברה של השמן מנועים, קומרשל  מטאלס (CMC), ג’פריס (JEF), פינגווין סולושנס (PENG), MSC אינדסטריאל (MSM), ניוג’ן (NEOG), פרייססמארט (PSMT), ריצ’רדסון אלקטרוניקס (RELL), RPM אינטרנשיונל (RPM), הלן אוף טרוי (HELE), סליפ נאמבר (SLP), סראטוגה אינבסטמנט (SAR), לינדזי קורפוריישן (LNN), גריןברייר (GBX), פרנקלין קובי (FC), סימפלי גוד פודס (SMPL), AEHR טסט סיסטמס (AEHR), אלברטסונס (ACI), קורה סושי (KRUS), יוניפרסט (UNF), אניקסה ביוסיינס (ANIX), RGP (RGP) ו-NTIC (NTIC).