למרות שיש לא מעט סיבות להוריד ריבית, רוב מוחץ של הכלכלנים חושב שבהחלטת הריבית שתפורסם מחר בשעה 16:00 הריבית תשאר על כנה, היינו 4.25%. כזכור, בהחלטה האחרונה, ב-24 לנובמבר 2025 לאחר 14 ישיבות רצופות שבהן הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה, בהחלטה הקודמת, הריבית המוניטרית ירדה ב-0.25% ל-4.25%. אבל למרות שהנתונים אפילו השתפרו מאז, הקונצנזוס בשוק הוא שבנק ישראל ימתין לפברואר לפני שיוריד שוב ריבית וידבוק בגישה הזהירה אותה אימץ לאורך השנתיים האחרונות. כך גם עלה בשיחות ובתדרוכים עם בנק ישראל בחודשים האחרונים - לא ממהרים לשום מקום. עדיף להיות שמרן מאשר לטעות. העלות של טעות והורדה מהירה מדי היא טעות שיהיה קשה לתקן אותה. 

סיכוי קלוש, ממש אפסי שנראה הורדה ולכן גורם ההפתעה יהיה סביב מה שיגיע סביב אותה החלטה - התחזית. עיני השוק יהיו נשואות לעדכון תחזית המאקרו ולמסרים שנוכל לגזור ממנה. בלידר מחדדים שהפעם מדובר בעדכון כבד משקל, אולי הכבד ביותר מאז תחילת המלחמה, בגלל שהתחזית הקודמת גובשה בספטמבר 2025, זה היה בעיצומה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, והתמונה הזאת כבר לא משקפת את מצב המשק היום. באפקט קצת סימובלי, בשבוע בו הבורסה מבקשת להסתנכרן עם וול סטריט אנחנו הולכים לקבל כאן תופעה שמאפיינת בעיקר את השווקים בניו יורק - המשקיעים ממתינים לשמוע את דברי הנגיד הרבה יותר מאשר ההחלטה של הריבית עצמה. 

בלידר וגם במזרחי טפחות סבורים כמובן שמחר לא נראה שינוי בהחלטת הריבית. יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך גם הוא שהריבית תישאר מחר על 4.25%. לקראת ההחלטה, הוא מציין כי השוק הבין-בנקאי תימחר בשבוע האחרון הסתברות של קרוב ל-20% להורדת ריבית, אבל זו רמה שנראית למזרחי גבוהה יחסית לסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית. מה הסיבות להסתברות הזאת? השקל. אי אפשר להתעלם מהשקל, שמתקרב לרמות תיסוף היסטוריות, מה שמגביר בשלב הזה את הרגישות של המדיניות המוניטרית לשער החליפין. שקל חזק מדי פוגע בייצוא, ואחת הדרכים המסורתיות 'להחליש' אותו היא הורדת ריבית, אם הריבית תשאר ברמתה זה ימשיך לחזק את השקל מול הדולר שנמצא כבר בשפל של 4 שנים ונסחר סביב 3.19.

אבל בעוד בנק ישראל מתנהל בזהירות משרד האוצר מעלה את קצב הגיוסים בינואר. לפי ההערכות כחלק מהיערכות להעברת תקציב 2026 במתכונתו הנוכחית האוצר יעלה את קצב הגיוסים. זה מהלך שמחד תומך בפעילות, אך מאידך מחזק את הסיבה שבנק ישראל יבחר להישאר זהיר ולא למהר להקל מוניטרית. ה-FRA (חוזה שמגלם את ציפיות השוק לריבית עתידית) לטווח של 12 חודשים עומד על 3.52%. 

• יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הציפיות של מזרחי טפחות:

רמת הפעילות המקומית באוקטובר נראית בינתיים מתונה יחסית לציפיות לתקופת שאחרי המלחמה. אלא שכאן נכנס גורם נוסף שמקשה על הקריאה, המחסור בעובדים. ההיצע המקומי מתקשה להתאושש, מה שמגביל את קצב ההתרחבות ומחזיק את לחצי השכר בחיים, גם כשהביקושים עצמם לא מתפרצים קדימה.

תחזית המאקרו של בנק ישראל - למה חשוב לשים לב?

אם החלטת הריבית היא כמו "תמונה" התחזית היא כמו "סרט". תחזית המאקרו חשובה כי היא המקום שבו בנק ישראל אומר מה הוא באמת חושב, בלי להתחייב לפעולה מיידית. יש ארבעה רכיבים עיקריים שצריך לשים אליהם לב, ולא כולם מקבלים את אותו משקל.

הראשון הוא תחזית הריבית עצמה, ובעיקר הריבית החזויה לסוף 2026. זו השורה שהשוק ימדוד מולה את כל העקומים. אם הבנק יישאר עם קצה עליון גבוה, נגיד 3.75%, הוא משדר שריבית גבוהה היא לא תקלה זמנית אלא מצב נורמלי לתקופה ארוכה. זה מסר שיכול לקרר את הציפיות להורדות מהירות בהמשך ולהשפיע על התשואות הבינוניות והארוכות. לעומת זאת, תחזית שמתכנסת ל-3.5% תאותת על פתיחות של הבנק להקלה מוניטרית בהמשך, אפילו אם זה לא יקרה בהחלטה הבאה.

• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

השני הוא תחזית האינפלציה, ובעיקר לשנה הנוכחית, 2026. זה לא רק בשאלה אם האינפלציה בתוך היעד, אלא אם הבנק רואה אותה מתייצבת סביב מרכז היעד או מתנדנדת בקצה העליון שלו. תחזית של 2% או פחות תומכת בהורדות ריבית בהמשך, אבל אם הבנק יבחר להשאיר תחזית גבוהה יותר, זה אומר שהוא לא משוכנע שלחצי הביקוש והשכר באמת נעלמו.

הרכיב השלישי הוא תחזית הצמיחה. אם בנק ישראל יעדכן כלפי מעלה את הצמיחה ב-2026, הוא בעצם אומר שהמשק חזק מספיק כדי לספוג ריבית גבוהה בלי נזק משמעותי. זה אחד ההסברים למה גם אינפלציה מתונה לא בהכרח מובילה להקלה מיידית. לעומת זאת, הורדה בתחזית הצמיחה לשנה הבאה תתפרש כסדק ראשון בנרטיב של "משק חזק", ותיתן לשוק לגיטימציה לצפות לריבית נמוכה יותר.

הרכיב הרביעי הוא התחזית הפיסקאלית, בעיקר הגירעון והוצאות הממשלה. זה רכיב שלפעמים מקבל פחות כותרות אבל משפיע מאוד על הפרשנות, גירעון נמוך מהצפוי או ירידה בתחזית הגירעון ל-2026 יכולים להוריד לחץ אינפלציוני ולהקל על הבנק המרכזי.

תחזית המאקרו - מה צופים בלידר 

הפעם עיקר תשומת הלב תופנה לעדכון תחזית המאקרו של בנק ישראל, ובעיקר לתחזית הריבית לסוף 2026. התחזית הקודמת, שפורסמה בסוף ספטמבר 2025, נכתבה בעיצומה של מלחמה אינטנסיבית ובצל אי-ודאות גבוהה, מה שכבר לא משקף את מצב המשק כיום. 

הצפי לתחזית המאקרו של בנק ישראל לפי לידר שוקי הון:

מאז הנתונים השתפרו. הצמיחה ברבעון השלישי זינקה ל-11%, והנתונים השוטפים מצביעים על המשך התרחבות גם ברבעון הרביעי סביב ה-3-4% לפי המדד המשולב של בנק ישראל. במקביל, האינפלציה הפתיעה כלפי מטה, בעיקר בספטמבר, והשקל המשיך להתחזק. על הרקע הזה, בלידר מעריכים שתחזית הצמיחה ל-2025 תעודכן כלפי מעלה לכיוון 3%, בעוד תחזית הצמיחה ל-2026 תישאר גבוהה, סביב 4.5%-4.7%.

גם בצד הפיסקאלי צפוי שיפור: תחזית הגירעון ל-2025 עשויה לרדת מ-5.1% לכיוון 4.5%, ותחזית הגירעון ל-2026 מ-4.3% ל-4.1%, על רקע נתונים תקציביים חזקים וסיום הלחימה. תחזית האינפלציה ל-2026 צפויה להתעדכן כלפי מטה ל-2.0%, בין היתר בשל המשך ייסוף השקל וירידה במחירי הנפט. (וכאן אפשר לציין את ההתפתחויות של ארה"ב וונצואלה שעשויות ללחוץ על מחירי הנפט למטה).

אלא שדווקא על רקע החוזק של המשק, שוק עבודה הדוק וסיכונים גיאו-פוליטיים שעדיין קיימים, בלידר מעריכים שבנק ישראל יעדיף לשדר זהירות גם בתחזית הריבית. להערכתם, הבנק יציג טווח ריבית לסוף 2026 של 3.5%-3.75%. תחזית בקצה העליון תיתפס כניצית ותאותת שריבית גבוהה כאן כדי להישאר, בעוד קצה תחתון של 3.5% ישאיר לשוק פתח להאמין שהקלה מוניטרית כן נמצאת על הפרק, אך בקצב מדוד.