150 מיליארד שקל "בתוך הכסף": מנוע הצמיחה השקט שצפוי להזניק את המשק הישראלי

לא מדברים פה מספיק על הכסף שהצטבר אצל עובדי ההייטק וכמה זה משמעותי לכלכלה - למשק וגם לבורסה. השיח הכלכלי רץ אחרי רפורמות כאלו ואחרות, הסדרים מדיניים, חקיקה כזו או אחרת. אבל מתחת לרדאר, הולך ומצטבר כוח כלכלי שיכול להשפיע על המשק כולו בשנים הקרובות. זה לא השערות וספקולציות זה כסף שכבר קיים, הון שנמצא "על הנייר" בידיים של עשרות אלפי עובדים, וממתין רק לרגע שבו יהפוך למזומן.

סקירה חדשה של מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, מפנה את הזרקור לעבר מנוע הצמיחה הזה. נתוני חברת הנאמנות IBI Capital מצביעים על כך שנכון לסוף שנת 2025, עובדים ישראלים (בנטרול המייסדים) מחזיקים באופציות "בתוך הכסף" - כלומר אופציות שאפשר לממש בכל רגע נתון - בהיקף של כ-67 מיליארד שקל שזה תחת הניהול של IBI החברה בלבד. מדובר בהון הנמצא בידיהם של כ-89 אלף עובדים, וזאת לאחר שבשנה החולפת כבר מומשו אופציות בשווי של כ-11.5 מיליארד שקל.

התמונה הכלכלית הרחבה הופכת למרשימה עוד יותר אם אנחנו משקללים את מה שזה אומר על הגודל של השוק כולו. בהנחה שנתח השוק של IBI Capital עומד על כ-45%, שפריר מעריך כי הסכום הכולל של האופציות הנזילות בידי העובדים בישראל עומד על  קרוב ל-150 מיליארד שקל. 

כדי שננסה להבין את קנה המידה ועד כמה זה משמעותי, אז זה סכום ששווה לכ-7.5% מהתוצר המקומי הגולמי. חשוב להדגיש כי נתונים אלו אינם כוללים אופציות בחברות פרטיות, עסקאות ענק שנסגרו במהלך 2025 דוגמת Wiz, Armis ו-CyberArk, או את אחזקות המייסדים. מדובר במונחי ברוטו, כאשר על מרבית הסכום צפוי להיות משולם מס רווחי הון בשיעור של 25%, מה שמעמיד את הנטו הנזיל שצפוי לזרום לכיסי העובדים על עשרות מיליארדי שקלים.

• מודי שפריר חושף עד כמה המלחמה עם אירן תשפיע על שוק הדיור והשכירות בשנים הקרובות
• דייב לובצקי: הייפ הבינה המלאכותית הוא אבי אבות הבועה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשלכות: התייצבות מחירי הדירות והתחזקות השקל

להזרמת הון כזאת כמו שאמרנו יש השלכות משמעותיות על הבורסה וגם על המטבע. המרת האופציות, הנקובות ברובן בדולרים, לשקלים ולו לצורך תשלום המס למדינה, מהווה גורם תמיכה נוסף בהתחזקות השקל. 

אגב, בשביל מי שמקווה לראות ירידה חדה "צניחה" במחירי הדיור, זו עשויה להיות בשורה פחות נעימה. הכסף הזה, כשהוא יתחיל לזרום, צפוי לחפש אפיקי השקעה, עד כמה שהבורסה צברה פופולריות בשנתיים האחרונות השקעה בנדל"ן עדיין טבועה עמוק בדנ"א הישראלי ובתמיכה של המשך ירידת ריבית זה עשוי לייצר רצפת מחירים באיזורי הביקוש, כך גם מעריך שפריר. לא שזו הדוגמה הכי טובה אבל אפשר לקחת את מה שבחר לעשות עם הכסף עמי לוטבק, אחד מארבעת מייסדי WIZ, באוקטובר האחרון הוא רכש קרקע של כ-3.5 דונם בבנימינה בתמורה לסכום של כ-28 מיליון שקל - האיש שרכש חצי רחוב בבנימינה. 

עמי לוטבק הוא דוגמה קיצונית (מסוג הדוגמאות שמקבלות כותרות ראשיות) אבל אנחנו מדברים על מנוע הצמיחה השקט, וזה רוב העובדים בהייטק שלא ילכו לקנות דונמים בקיסריה לא כי הם לא רוצים אלא כי הסכום שהם הרוויחו בשנתיים האחרונות לא מאפשר לזרוק כזה סכום על כזאת רכישה אבל הם בהחלט יוכלו להתמודד עם מחיר של 6-7 מיליון וצפונה לדירה במרכז תל אביב. אז אפשר להעריך שחלק מההון הזה יתגלגל לאיזורי הביקוש, אולי פחות לפריפריה והשקעות בנדל"ן ויותר לאיזורים בהם אנשים רוצים להתבסס ולבנות את החיים, מסוג ההחלטות הנדל"ניות הפחות רציונליות שאנשים עושים כשהם מרגישים שהם כבר הביאו את המכה - וכאן אפשר להזכיר גם את תמיר מנדובסקי, מחבר הספר הפופולרי "השקעות לעצלנים" שלמרות שהוא מטיף להשקעה במדדים "ברגע האמת" הוא בחר להוציא 21 מיליון שקל על פנטהוז מהחלומות שלו בתל אביב. כמובן שאין כאן מסוג ביקורת על מה שבחר אדם פרטי לעשות עם הכסף שהרוויח בדרכים ישרות (ותוך הקניית ידע כלכלי להמוני ישראלים) אבל זה מראה שבשלב מסוים, בן אדם רוצה את קורת הגג שלו, סיפור שיכול לשכפל את עצמו גם עם אלפי ההייטיקסטים שיחליטו להתקדם לרכישת הנכס המגורים הקבוע שלהם.

• סעודיה מחריפה את הטון נגד ישראל: האם חלון ההזדמנות לנורמליזיצה נסגר?
• צבא הצרכנים: איך הכניע המגזר החרדי את רשתות השיווק וחתך 30% מפערי התיווך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הנושא הזה יכול גם להשפיע על האינפלציה, מבחינת האינפלציה זה יכול לייצר תנועת מלקחיים, כלומר, לחמם את המשק אבל גם לקרר אותו מכיוון אחר. כשהשקל מתחזק זה עוזר למתן את האינפלציה דרך הוזלת היבוא (למרות שהיבאונים נוטים לגלגל ברמה חלקית את ההוזלה של שערי המט"ח אל הצרכנים, אבל זה למאמר אחר) אבל מצד שני הגידול ב"אפקט העושר" של עשרות אלפי משקי בית תומך דווקא בלחצים אינפלציוניים. לאנשים יש יותר כסף וכמו בשיעור ראשון בכלכלה זה מוביל לעלייה בביקושים ובצריכה הפרטית מה שבתורו מעלה את המחירים.

במקביל, נתוני הרבעון הרביעי של 2025 כבר מצביעים על חוסן בפעילות הריאלית. נרשמה התרחבות ביצוא השירותים והסחורות, המובלת בעיקר על ידי ענפי ההייטק, לצד עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי.

עם זאת, התחזקות השקל אינה חפה מסיכונים עבור שאר חלקי המשק. התאחדות התעשיינים הזהירה לאחרונה כי השילוב בין שקל חזק לעלייה מתמשכת בעלויות הייצור הכוללות שכר, חשמל וארנונה יוצר "צבט כלכלית" שחונקת את רווחיות היצואנים המסורתיים. מצב זה מחמיר נוכח חסמי כניסה אגרסיביים בשוקי יעד מרכזיים.למרות זאת, נראה כי עבור המשק הישראלי ככלל, "עתודות המזומנים" של עובדי ההייטק הם מגן פיננסי משמעותי ומנוע צמיחה שעשוי להפתיע לטובה בתחזיות לשנים הקרובות.