חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.

• רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
• ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

מצגי שווא, הסתרת חובות והלבנת הון

מעבר להפרת חוק ניירות ערך, הפרקליטות מייחסת לאברג'יל עבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון. לפי האישום, מתוך 75 מיליון השקלים שגויסו, כ־17 מיליון שקל נגבו במרמה מ־55 משקיעים לפחות, תוך הצגת מצגי שווא מהותיים באשר למצבה הפיננסי של קבוצת יעדים ולרמת הסיכון של ההלוואות.

בין היתר נטען כי אברג'יל הסתיר מהמשקיעים מידע קריטי, ובהם חובות משמעותיים לגופי אשראי חוץ־בנקאי, הגבלות על חשבונות הבנק של הקבוצה, וכן את העובדה שהוא עצמו הוכרז כפושט רגל כבר בשנת 2014. למרות החרפת המצב הכלכלי של הקבוצה, וביתר שאת לאחר פרוץ משבר הקורונה, המשיך אברג'יל לגייס כספים ממשקיעים חדשים.

• ישראכרט נכנסת לשוק החיסכון: תאפשר השקעה מנוהלת דרך כרטיס האשראי
• הזנב מכשכש בכלב: איך הבורסה הישראלית מניעה את הכלכלה - ולא להיפך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סמנכ"ל הכספים של טבע: "המספרים של טבע לשנה הזו מטעים; אנחנו...

לפי כתב האישום, הכספים שהועברו על ידי המשקיעים הוזרמו לחשבונות החברות בקבוצה, עורבבו עם כספים אחרים ושימשו למימון הפעילות השוטפת – מה שמבסס, לטענת הפרקליטות, גם את עבירות הלבנת ההון.

ביולי 2023 אישר בית המשפט המחוזי מרכז הסדר נושים בהיקף של למעלה מ־30 מיליון שקל, שבמסגרתו נקבע כי המשקיעים יקבלו את מלוא קרן החוב – אך ללא ריבית. עם זאת, ההליך האזרחי אינו מונע את המשך ההליך הפלילי, שנועד לבחון את האחריות האישית והפלילית של אברג'יל ומנהלי החברות.

הפרשה מצטרפת לשורה של מקרים מהשנים האחרונות שבהם גיוסי כספים "אלטרנטיביים" בנדל"ן בוצעו מחוץ לשוק ההון המפוקח, תוך שימוש ברשתות חברתיות, הבטחות לתשואות גבוהות וטשטוש ההבחנה בין השקעה להלוואה.

מבחינת רשות ניירות ערך והפרקליטות, מדובר במסר ברור לציבור: גם כאשר ההשקעה מוצגת כ"הלוואה פרטית", "הזדמנות נדל"נית" או "עסקת קרקע"  היא עלולה להיחשב נייר ערך לכל דבר, עם חובות גילוי ופיקוח מלאות.

מנהלים בכירים בחברת יזמות חשודים בהגשת תביעה כוזבת לקרן הפיצויים 

בית משפט השלום בראשון לציון שחרר היום בתנאים מגבילים שני מנהלים בכירים בחברת יזמות. השניים חשודים בהגשת תביעה כוזבת לקרן הפיצויים ברשות המסים בגין נזק למבנה בתל אביב, שנמצא בבעלות משותפת של חברת בת של החברה וחברה יזמית נוספת, וקבלת דבר במרמה.

המבנה המדובר נמצא בסמוך למקום שבו נפל טיל בליסטי במהלך המלחמה עם איראן. בעקבות נפילת הטיל הגישה החברה שבה מכהנים החשודים כמנהלים בכירים תביעה לקרן הפיצויים בטענה כי למבנה נגרמו נזקים בעלות של 40 מיליון ₪ כתוצאה מהדף, מתוכם כ- 27 מיליון שקלים עבור נזקים לחלק הפנימי של הבניין (קירות, ריצוף, מזגנים, חשמל, שירותים וכו'). בעקבות התביעה שולמה לחברה מקדמה בסך 2 מיליון ₪.

מהחקירה, שמנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים ומפלג ההונאה במשטרת מחוז תל-אביב, עולה חשד כי מאז מאי 2021 המבנה מוכר על ידי עיריית תל-אביב כלא ראוי למגורים, וזאת לבקשת החברות המחזיקות בבעלות על הנכס, אשר קיבלו פטור מתשלום ארנונה בגין הכרה זאת.

עוד עולה מהחקירה כי ההריסות שאותן ייחסה התביעה להדף שנגרם כתוצאה מנפילת הטיל, נובעות מעבודות הריסה שהזמינו החברות עצמן, במטרה לקבל פטור מארנונה, עוד בשנת 2021.

על פי החשד, עובדות אלו היו ידועות למנהלים שבחרו בכל זאת להגיש תביעה כוזבת תוך יצירת מצג כוזב, וכל זאת במטרה להונות את רשויות המס ולקבל כספים שלא כדין, זאת בשעה שהמדינה, וקרן הפיצויים בפרט, נאלצות להתמודד עם ריבוי תביעות כתוצאה מנפילות טילים ברחבי הארץ.

גיל מאסטי - גיוס של עשרות מיליונים ללא תשקיף

והנה מקרה נוסף מלפני כחצי שנה. רשות ניירות ערך ביחד עם פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים, פתחה חקירה גלויה בעניינו של גיל אלי מאסטי, בעל השליטה באלומות מגד טכנולוגיות ומנכ"ל רותם שני אלה, שהיא חברה בת של רותם שני יזמות והשקעות, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה. החקירה עוסקת גם במעורבים נוספים, והיא מתייחסת לפעילות שנמשכה, על פי החשד, במשך כחמש שנים, מ-2020 ועד 2025.

לפי החשד, מאסטי גייס באופן אסור כספים להשקעות שונות, בהן גם מסחר בזהב, אך בפועל נותבו חלק מהכספים לצרכים אישיים  ולמטרות החורגות מהשימושים שהובטחו. עוד עולה מהחקירה כי חלק מהכספים שימשו לתשלומים למשקיעים אחרים, במבנה המזכיר תרמית פירמידה.  מאסטיי הבטיח למשקיעים תשואה חריגה של כ־20% בתוך פרק זמן קצר במיוחד - הבטחה שנחשבת חריגה ואף בלתי סבירה בשווקים סחירים או אלטרנטיביים. אלומות, לפי החשד, שימשה כצינור להעברת הכספים בלבד, ולא כגוף שמבצע בפועל את ההשקעות שהוצגו למשקיעים.

אחד המאפיינים החריגים בפרשה נוגע לזהות המשקיעים. בניגוד לפרשות עבר גדולות בשוק ההשקעות האלטרנטיביות, כמו סלייס או וולת'סטון, שבהן גויסו כספים מאלפי חוסכים באמצעות מערכי שיווק וסוכני ביטוח, כאן מדובר בעיקר בחיילים משוחררים, חלקם יוצאי יחידות קרביות. לצדם, לפי החשד, הצטרפו משקיעים נוספים מהמעגלים החברתיים שלהם, במודל של "חבר מביא חבר", לאחר שההצעה עברה מפה לאוזן ולא דרך מערך שיווק רשמי. דפוס זה הקשה, לכאורה, על זיהוי מוקדם של ההיקף והיקף החשיפה של הפרשה.

לפי החשדות, הרקע האישי של מסטאי מילא תפקיד מרכזי בגיוס הכספים - רב־סרן במילואים בשייטת 13, ומזוהה עם שירות קרבי ועשייה ערכית. הוא אף נמנה עם מקימי המכינה הקדם־צבאית במושב אדרת שבעמק האלה, שם הוא מתגורר. ברשות ניירות ערך חושדים כי האמון שניתן בו כאיש מערכת הביטחון וכאיש חינוך נוצל, לכאורה, כדי לשכנע משקיעים להעמיד סכומים משמעותיים - מבלי שהוצגו להם הסיכונים האמיתיים, מצב החברות או השימוש בפועל בכספיהם.

בגין המעשים המיוחסים לו, מסטאי חשוד בעבירות חמורות, ובהן עבירות ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון. לצד זאת, רשות המסים שותפה לחקירה, בחשד להעלמת מס בגין הכנסות בהיקפים משמעותיים שלא דווחו לכאורה בשנים 2020–2025.

הפרשה מסתעפת גם לחברת הנדל"ן הציבורית רותם שני, שבשליטת המנכ"ל יהודה (דידי) ידידיה ויו"ר הדירקטוריון אבי טוריסקי, המחזיקים כל אחד בכ־33% מהמניות. החברה דיווחה כי במסגרת החקירה נערך חיפוש במשרדיה, וכי נושאי משרה בכירים זומנו לחקירה. לפי החשד, מסטאי ובכירים בחברה גרמו להכללת פרטים מטעים בדיווחי רותם שני לבורסה, הנוגעים להסכמים ועסקאות שבוצעו עם מסטאי או עם חברות שבשליטתו. מוקד החשד הוא בהפרות חובת הדיווח בנוגע לטיב הקשרים, היקף ההתקשרויות והעברות כספים - הן דרך החברה והן, לכאורה, גם באופן פרטי מצד אחד מבעלי השליטה