הייטק
צילום: Freepik

הלמ"ס: עובד הייטק מרוויח יותר מפי שניים מהממוצע במשק

נתוני הלמ"ס לחודש אקטובר חושפים: השכר הממוצע בהייטק הגיע ל-32,479 שקל באוקטובר, בעוד שהשכר הממוצע במשק עומד על 13,623 שקל שזו גם עלייה של 5.1% בשכר בהייטק מול עלייה ריאלית של 0.5% בלבד בכלל המשק

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אוקטובר 2025 ממחישים שוב עד כמה שוק העבודה בישראל מפוצל. לפי הנתונים, השכר הממוצע למשרת שכיר בתחום ההייטק הגיע באוקטובר ל-32,479 שקל, בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק עמד על 13,623 שקל בלבד. מדובר בפער של יותר מפי שניים בין עובד הייטק ממוצע לשכיר ממוצע במשק.

זה לא עוצר רק בתלוש זה גם מתבטא בקצב עלייה שונה בשכר. בעוד שבהייטק נרשמה עלייה שנתית של 5.1% בשכר לעומת אוקטובר 2024, בכלל המשק העלייה הייתה מתונה בהרבה. במונחים נומינליים נרשמה עלייה של 3%, אבל אם ננכה את השפעת מדד המחירים לצרכן העלייה הריאלית הסתכמה ב-0.5% בלבד. המשמעות היא שבעוד ששכר ההייטק ממשיך לעלות רוב העובדים במשק כמעט שלא חווים שיפור ריאלי בשכר.

הפער הזה אינו נובע מגידול משמעותי במספר המועסקים בענף. מספר משרות השכיר בהייטק עמד באוקטובר על 401.4 אלף, כמעט ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ועלייה מתונה של 1.2% בלבד לעומת אוקטובר אשתקד. גם חלקו של ההייטק בכלל משרות השכיר במשק נותר יציב ועמד על 9.9%, פחות מעשירית מהמשרות במשק כולו.


שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים (עובדים ישראלים) לפי ענף כלכלי - אוקטובר 2025




משרות שכיר (עובדים ישראלים) לפי ענף כלכלי - אוקטובר 2025, מקור הלמ"ס:


קיראו עוד ב"בארץ"

באוקטובר 2025 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים על 13,623 שקל, עלייה של 3% לעומת אוקטובר 2024, אז עמד השכר על 13,230 שקל. עם זאת, לאחר ניכוי השפעת מדד המחירים לצרכן, השכר הממוצע במחירים קבועים הסתכם ב-10,917 שקל, עלייה ריאלית של 0.5% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלומר, בעוד שהשכר הנומינלי ממשיך לעלות, השיפור הריאלי בכוח הקנייה של העובדים נשאר מוגבל.

בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2025 נרשמה עלייה שנתית של 3.2% בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים, בהמשך לעלייה חדה יותר של 5.4% שנרשמה בחודשים מאי עד יולי. במקביל, במחירים קבועים נרשמה בחודשים אוגוסט עד אוקטובר עלייה שנתית של 1.5%, בהמשך לעלייה של 2.5% בחודשים הקודמים. הנתונים מצביעים על המשך עלייה בשכר, אך גם על האטה מסוימת בקצב.


שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים (עובדים ישראלים), ינואר 2021 – אוקטובר 2025 מקור הלמ"ס:





מבחינת היקף התעסוקה, מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים עמד באוקטובר על 4.067 מיליון, כמעט ללא שינוי לעומת חודש ספטמבר, ועלייה של 2.2% לעומת אוקטובר 2024. נתוני המגמה מצביעים על עלייה שנתית של 2% במספר משרות השכיר בחודשים אוגוסט עד אוקטובר, לאחר עלייה מתונה יותר של 0.4% בחודשים מאי עד יולי. המשמעות היא שהשוק ממשיך לייצר משרות, גם אם בקצב שאינו אחיד לאורך השנה.

המגזר הגדול ביותר במשק הוא מגזר החברות הלא-פיננסיות, שבו מועסקים כ-2.595 מיליון שכירים, שהם מהווים 63.8% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע במגזר זה עמד באוקטובר על 15,072 שקל. במגזר הממשלתי הועסקו 823 אלף שכירים, כ־20.2% מהמשרות, והשכר הממוצע עמד על 12,570 שקל. במלכ״רים פרטיים השכר הממוצע היה נמוך יותר ועמד על 7,276 שקל, ובמשקי בית על 6,050 שקל. מנגד, במגזר החברות הפיננסיות, שבו מועסקים 107.6 אלף שכירים בלבד, השכר הממוצע הגיע ל־21,271 שקל.

אומדני ההבזק לחודש נובמבר 2025 - המגמה ממשיכה

נתוני אומדני ההבזק לחודש נובמבר 2025 מצביעים על המשך מגמה דומה. לפי האומדנים, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של עובדים ישראלים עמד על 13,587 שקל, עלייה של 4.6% לעומת נובמבר 2024. מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים עמד על 4.111 מיליון, עלייה של 1.1% לעומת אוקטובר ושל 1.7% לעומת נובמבר אשתקד. עם זאת, מדובר באומדנים המבוססים על נתונים חלקיים, והם עשויים להתעדכן בהמשך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 04/01/2026 16:16
    הגב לתגובה זו
    ה AI חותך יותר תוכנה מאשר תפקידים ותקנים של פיתוח תוכנה. אבל אף אחד לא חושב לעומק על המשמעויות.
  • 2.
    אביעד 04/01/2026 15:11
    הגב לתגובה זו
    הנתונים מוכיחים שהשוק בקיפאון הAI מייתר גיוס של עובדים חדשים גוניורים ולכן מי שנשאר במערכת אלו רק העובדים הוותיקים והיקרים.כשאין עובדים חדשים עם שכר נמוך שיאזנו את הממוצע והוותיקים ממשיכים לקבל תוספות ותק הממוצע הכללי קופץ למעלה. זו לא עליית שכר אמיתית במשק זו פשוט תוצאה של חוסר בעובדים צעירים.
  • 1.
    העיקר אמרו שהAI מייתר את התוכניתן בהייטק..... (ל"ת)
    אנונימי 04/01/2026 13:46
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.