דרש 500 שקל נוספים באמצע השיפוץ - וישלם 2,050

קבלן שיפוצים שגבה 300 שקל על ביקור אבחון בדירה בירושלים, סיכם עבודה תמורת 2,400 שקל, ולאחר שהחל בה דרש תוספת של 500 שקל ותשלומי מע״מ על מה שכבר שולם, יצא מבית המשפט לתביעות קטנות עם חיוב של 2,050 שקל. השופט עופר יובל קבע כי הדרישה לתוספת נולדה מהבנה מאוחרת של הקבלן שהעסקה הפכה כדאית פחות עבורו, והבנה כזו אינה עילה לשנות את תנאי ההתקשרות.

התביעה הוגשה על ידי מזל רוזט בן שושן נגד חברת נקר אחזקות ועבודות קבלניות בע״מ, על סך 4,900 שקל, בעילה של הפרת הסכם. הרקע היה נזילת מים מדירת השכנה שמעליה, שגרמה לנזקי רטיבות ועובש בקירות ובתקרות. התובעת פנתה לחברה לאחר שנתקלה בפרסומים שלה, ונציג מטעמה הגיע לבחון את הנזק וגבה עבור הביקור 300 שקל כולל מע״מ.

לפי גרסתה, סוכם על עבודת צבע ושפכטל לתיקון הנזקים תמורת 1,700 שקל, ובנפרד על תיקון וצביעה של הבוידעם תמורת 700 שקל. את הסכום הגדול שילמה השכנה מהקומה שמעל, שממנה מקורה הנזילה, ואת 700 השקלים שילמה התובעת עצמה במזומן, לידי פועל של החברה.

מה קרה כשהפועל הגיע לדירה?

התובעת תיארה כי הפועל הגיע לבצע הכנות, קבע כי הקירות רטובים מכדי לצבוע אותם, ובאותו מעמד רוקן את תכולת הבוידעם. משם הידרדרו היחסים: החברה סירבה לחזור ולהשלים את העבודות, דרשה 500 שקל נוספים והוספת מע״מ על התשלומים שכבר בוצעו כתנאי להמשך, וסירבה להשיב את 700 השקלים ששולמו עבור עבודה בבוידעם שמעולם לא נעשתה. גם הוצאת חשבונית, כך נטען, הותנתה בתשלום המע״מ.

ברשימת הסעדים ביקשה התובעת החזר של 700 שקל, פיצוי של 1,700 שקל שישמש לתשלום לקבלן אחר שישלים את העבודה, ופיצוי של 2,000 עד 3,000 שקל בגין עוגמת נפש, טרחה והצורך להזמין בעלי מקצוע נוספים. את התביעה תמכה בחשבונית על הביקור הראשון ובצילומי תכתובת ווטסאפ בינה לבין הבעלים של החברה.

כמה נזילות אבחן נציג החברה בדירה?

החברה הכחישה את התביעה. לגרסתה, נציג מטעמה אבחן שתי בעיות: רטיבות שמקורה בנזילה פעילה בדירת השכנה שמעל, ונזילה נוספת שמקורה בליקוי בצנרת הדוודים המשותפת בבניין. משום שהנזילות היו פעילות, הציע הנציג לבצע עבודות הכנה בסיסיות בלבד, ובהן קילוף הקירות, מריחת חומר מקשר, תיקוני שפכטל ושפשוף הקירות כהכנה לצביעה. לטענתה, המחירים שסוכמו היו 1,700 שקל בתוספת מע״מ ו-700 שקל בתוספת מע״מ, ולדבריה הובהר לתובעת מפורשות כי אם יתגלו במהלך העבודות ליקויים נוספים, יהיו חיובים נוספים בגין העבודה.

עוד טענה החברה כי הצבע מטעמה הגיע לדירה, ביצע את עבודות ההכנה והסביר כי הקירות רטובים מדי, אולם, כלשון טענתה, התובעת התעקשה כי תושלם גם הצביעה. התוצאה, לדבריה, הייתה צבע שהתקלף שוב ושוב ועובדים ששבו לדירה מספר פעמים לתיקוני קירות. לשיטתה היא ביצעה את העבודה במלואה, ואילו התובעת סירבה להסדיר את התשלום חרף מספר פניות מטעמה.

למה לא הותר לנציגת המחלקה המשפטית לטעון?

לדיון התייצבו התובעת, הבעלים של החברה, וגם עובדת המחלקה המשפטית שלה, בוגרת משפטים והתמחות שטרם ניגשה לבחינות לשכת עורכי הדין. השופט יובל ציין בפסק הדין כי לא התיר שתטען כמייצגת הנתבעת. ייצוג בהליך של תביעות קטנות מוגבל ומחייב היתר מפורש של בית המשפט, וזהו אחד ההבדלים המרכזיים בין המסלול הזה לבין תביעה אזרחית רגילה, לצד כללי הגשת תביעה קטנה והסכומים המרביים שנקבעו למסלול.

בדיון עצמו הוסיפה התובעת כי לאחר הגשת התביעה השלימה את העבודות באמצעות בן משפחה ושילמה לו 3,000 שקל, אך הציגה רק תמונות של הדירה לאחר סיום העבודה. החברה הציגה קבלה, ולא חשבונית מס, בגין תשלום של 1,700 שקל. בית המשפט הציע הצעת פשרה שלא זכתה להסכמת הצדדים.

• סירב לשלם לעו"ד על עסקה, וגילה שהוא ערב אישית
• שתי עורכות דין רבו על שכ"ט - ביהמ"ש: שתיהן הפרו חוזה

איזו הודעת ווטסאפ הכריעה את גורל 700 השקלים?

המחלוקת העובדתית המרכזית הייתה האם 700 השקלים אכן שולמו. השופט יובל קבע: "אני מוצא להעדיף את גרסת התובעת וקובע כי סוכם בין הצדדים על ביצוע העבודות תמורת סך של 1,700 ₪ ו-700 ₪ ללא תוספת מע״מ. אני גם קובע כי הסכום של 700 ₪ שולם בפועל על ידי התובעת... עדותה של התובעת בענין זה אמינה עלי".

את החיזוק מצא בתכתובת עצמה. "כאשר התובעת מטיחה בבעלי הנתבעת כי לא קיבלה חשבונית עבור סך של 700 ₪ ששילמה במזומן באמצעות פועל הנתבעת, בעלי הנתבעת אינו טוען כי הסכום לא שולם", כתב השופט, ותיאר את התשובה שקיבלה: "לא שילמת לי מה שסוכם, ואתם חייבים להוסיף מע״מ על הסכום". בהמשך, כשהתובעת שבה וביקשה את כספה בחזרה, ציין השופט כי הבעלים "לא טען בפניה כי מעולם לא שילמה את הסכום האמור. להיפך, הוא ביקש להבטיח כי אם ישיב סכום זה, כך יסתיימו היחסים בין הצדדים ללא טענות ותביעות נוספות".

הטענה שהכסף מעולם לא הגיע עלתה, לפי פסק הדין, רק באולם: "רק בדיון בפניי כשנשאל בעלי הנתבעת לא הנפיקה חשבוניות בגין הסכומים שקיבלה, הוא השיב, לראשונה, כי הסכום של 700 ₪ לא שולם, ובנוסף הציג קבלה (לא חשבונית מס) בגין הסך של 1,700 ₪".

גם הודעות הקול שהוחלפו בין הצדדים שיחקו תפקיד, דווקא בהיעדרן מהתיק. השופט ציין כי התובעת צירפה צילומי מסך בלבד, אך הוסיף: "הנתבעת גם היא לא צירפה קבצים אלו, ומכאן קמה החזקה, כי לו היה בקבצי השמע שהוחלפו בין הצדדים להועיל לנתבעת, היתה מצרפת אותם".

מה אומר בית המשפט על קבלן שעוצר עבודה באמצע?

הניתוח המשפטי תפס פסקה אחת, והיא זו שנותנת לפסק הדין משמעות רחבה מעבר לסכום שנפסק. "צד להסכם אינו רשאי לדרוש את שינוי תנאי ההתקשרות בין הצדדים, בשל טעות בכדאיות העסקה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתקשרות עם קבלן שיפוצים או בניה", כתב השופט יובל. ובהמשך: "בעלי הנתבעת הגיע לדירת התובעת לצורך בחינה ואבחון העבודות הנדרשות. ככל שגה בהערכתו את היקף העבודה, אין לו להלין אלא על עצמו. קבלן אינו רשאי להותיר דירה בה החל עבודה, כאשר התמורה סוכמה מראש, ולהתנות את המשך העבודות בתוספת תשלום".

• "זו המצאה, זו תעמולה כדי לא להקים ועדת חקירה"
• הפעילות בקריפטו היא אנונימית - אבל העקבות נשמרים

את המנגנון שהוביל לסכסוך תיאר השופט כך: "התמונה שעולה מתכתובת הווטסאפ בין הצדדים היא כי לאחר זמן ועם התארכות העבודות, הנתבעת הגיעה למסקנה כי עשתה מקח טעות בקבלת העבודה והתחייבות לבצעה במחיר אותו סיכמה עם התובעת. לכן, דרשה הנתבעת מהתובעת תוספת תשלום בדמות תוספת המע״מ לסכומים שכבר שולמו, וכן סך נוסף של 500 ₪ + מע״מ. התובעת לא הסכימה לכך".

2,050 שקל: כיצד חושב הסכום?

בית המשפט קבע כי החברה כן ביצעה בדירה עבודות הכנה, קילופים ושפכטל "ואולי גם ניסיון צביעה שלא עלה יפה", אך אין מחלוקת בין הצדדים שהעבודות לא הושלמו. מנגד, התובעת לא הציגה אסמכתאות לתשלום 3,000 השקלים לבן המשפחה שזהותו לא צוינה, וגם לא ראיות להיקף העבודה שכן בוצעה ולשיעורה היחסי מתוך כלל העבודות.

הפער הראייתי הזה הוביל לפסיקה על דרך האומדנה. "אמנם, גם בהליך של תביעות קטנות, על התובע לעמוד בנטל ההוכחה, אולם, סבורני כי יש בפני מסד עובדתי מספק לפסיקה על דרך האומדנה", כתב השופט, והבהיר כי אותו מסד עובדתי הוא עצם דרישת החברה לתוספת של 500 שקל ולתשלומי המע״מ. את הנמקתו קיצר במפורש מכוח תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, תשל״ז-1976.

החלוקה שנקבעה בסופו של ההליך: השבה של 1,450 שקל, פיצוי של 550 שקל בגין עוגמת נפש והפרת ההסכם, ו-50 שקל הוצאות אגרה. סך הכול 2,050 שקל, שישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין. לצדדים ניתנה זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק פסק הדין.

מחיר שנמסר בלי ציון מע״מ - האם הוא סופי?

הקביעה המעשית לצרכנים נוגעת לתמחור מראש. הצעת מחיר שנמסרה אחרי ביקור אבחון בתשלום מטילה על הקבלן את הסיכון של הערכת חסר, והתניית המשך העבודה בתוספת מהווה הפרה של ההסכם. שאלת המע״מ ממחישה זאת היטב: מחיר שנמסר ללקוח פרטי בלי ציון מפורש שמדובר בסכום לפני מע״מ, פורש כאן כמחיר סופי, והניסיון להוסיף את המס בדיעבד נדחה. גם היעדר חשבונית מס עבור סכומים שהתקבלו שימש כאן כאינדיקציה לטובת התובעת.

התיעוד בכתב הוא שהכריע. צילומי הוואטסאפ היו הראיה המרכזית שעליה נשען פסק הדין, והם שסתרו את הגרסה שהוצגה בעל פה באולם. סכסוכי שיפוצים שבהם התיעוד חלקי מסתיימים אחרת: סכסוך בין בעל דירה לשיפוצניק שהסתיים בדחיית שתי התביעות הוכרע בדיוק על אותה שאלה של ראיות ועדויות סותרות.

הביקור הראשון בדירה עלה לתובעת 300 שקל. הסכום הזה, שנגבה עוד לפני שנגעה החברה בקיר, נותר בידיה גם אחרי פסק הדין.