ארבע חברות על הקו לניו יורק: כמה יעלה כרטיס בראש השנה, וכמה ביום כיפור

מחיר הרצפה לכרטיס הלוך ושוב בין תל אביב לניו יורק עומד כעת סביב 1,400 דולר במחלקת תיירים, וזה קורה בדיוק ברגע שבו הקו הופך לצפוף ביותר שלו בשנים האחרונות. תוך כחודש יפעילו אותו במקביל ארבע חברות תעופה, וחמישית ממתינה בפתח.

אל על וארקיע מטיסות בו כבר עכשיו. דלתא ויונייטד מחזירות את הטיסות שלהן בתחילת ספטמבר, בהפרש של יומיים זו מזו, וסוגרות בכך פרק שנפתח כשהחברות האמריקאיות הקפיאו את הפעילות בנתב"ג בזמן הלחימה. ישראייר, שרכשה מטוסי איירבוס A330 רחבי גוף בכ-85 מיליון דולר, ממתינה לאישורים האחרונים לפני ההשקה של הקו הארוך הראשון בתולדותיה. להרחבה: כך נכנסת ישראייר לקו ניו יורק.

הריבוי הזה משנה את מאזן הכוחות בקו שהיה במשך תקופה ארוכה כמעט בלעדי לאל על. בשיא הפעילה החברה עד שבע טיסות ביום לניו יורק, ונתח השוק שלה בנתב"ג טיפס מעל 52% ברבעון בודד. עם חזרת הזרות הוא ירד לכ-32.5%, ובשנת 2025 כולה עמד על 37.4% לעומת 47.5% בשנה שקדמה לה.

מה באמת יעלה כרטיס לחגים

הטווח הנוכחי במחלקת תיירים נפרש בין 1,460 ל-3,050 דולר, תלוי בחברה ובמועד. בתחילת ספטמבר ארקיע מציגה את המחיר הנוח יחסית, כ-1,720 דולר, דלתא עומדת על כ-2,180 דולר ואל על על כ-2,190 דולר. הפערים בין החברות מגיעים למאות דולרים על אותו מסלול ובאותו שבוע.

סביב ראש השנה הסדר מתהפך: ארקיע יורדת ל-1,460 דולר, אל על מציעה כ-1,725 דולר ודלתא עומדת על כ-2,134 דולר. כלומר, הזמנה לשבוע החג עשויה לצאת זולה יותר מטיסה בשבוע שלפניו, וכך קורה כשחברה מנסה למלא מטוס שממילא יוצא.

יום כיפור הוא הסיפור היקר. שם המחירים אצל הישראליות נוגעים ב-3,000 דולר במחלקת תיירים, ודלתא מבקשת סביב 2,500 דולר. במחלקת עסקים הטווח רחב אף יותר: מכ-5,740 דולר בארקיע ועד קרוב ל-10,000 דולר ביונייטד בסמוך לחג. מדובר בפער של יותר מ-4,000 דולר על כיסא בודד, בהתאם לחברה ולעיתוי ההזמנה.

ההיגיון התמחירי פשוט. חברות תעופה מחלקות כל טיסה לשכבות מכר, והזולות שבהן נסגרות ראשונות. ככל שהמטוס מתמלא מהר יותר, כך המערכת מקפיצה את המחיר לשכבה הבאה, וכשהביקוש הישראלי מרוכז בכמה ימים בודדים בשנה, השכבות הזולות נגמרות תוך ימים. הנוסע האחרון על אותה טיסה משלם כפול מהראשון, באותה מחלקה ובאותו מושב.

הביקוש זז ליעדים אחרים

במקביל, המשקל של ניו יורק בסל ההזמנות לחגים דווקא הצטמצם, מ-2.4% ל-2% מכלל ההזמנות. ההסבר המתבקש הוא שילוב של מחיר גבוה ושל היצע שחזר ליעדים קרובים וזולים בהרבה. ההזמנות לספטמבר בכללן צמחו בכ-29% בהשוואה לאוגוסט, כך שהעוגה גדלה בזמן שהנתח האמריקאי שלה מתכווץ.

נתב"ג עצמו נמצא בעומס שיא. באוגוסט 2026 צפויים לעבור בו כ-2.6 מיליון נוסעים, 47 חברות תעופה פועלות בשדה, ובימי השיא התנועה היומית חוצה 90 אלף נוסעים ומתקרבת ל-100 אלף. היעדים המובילים הם יוון, קפריסין, איטליה, איחוד האמירויות, ארצות הברית וגרמניה, כלומר טיסות של שעתיים עד ארבע שעות תופסות את מרבית הנפח.

• אל על מזנקת: שולטת ביותר מחצי מהתעבורה בנתב"ג; הרווח הוכפל ל-132 מיליון דולר
• 33 מטוסי תדלוק אמריקאים בנתב"ג: עיכוב ממוצע של 65 דקות

הישראליות שומרות בינתיים על יתרון הבית. בחודש יוני העבירו אל על, ישראייר וארקיע יחד יותר מ-1.17 מיליון נוסעים, כ-69.5% מכלל התנועה בשדה. אל על מצידה בונה על ציוד חדש כדי לשמר את המעמד בקווים הארוכים, עם הזמנה של שישה מטוסי בואינג 787-9 נוספים ואופציה להרחבה מול היצרן. להרחבה: ההזמנה של אל על לשישה מטוסי בואינג 787-9.

הרבעון הראשון של 2026 הזכיר עד כמה השוק הזה תנודתי, עם צניחה של 27% בהכנסות אל על על רקע ההשבתות בנתב"ג. מנגד, הרווח הנקי של החברה בשנת 2025 הסתכם ב-410 מיליון דולר, והיא חזרה לחלק דיבידנד לבעלי המניות.

השחקנית שחסרה בינתיים היא אמריקן איירליינס, שדחתה את החזרה לישראל לסוף הרבעון הראשון של 2027. עד אז ייבחן האם ארבע מפעילות במקביל מספיקות כדי לשחוק את רף 1,400 הדולר, או שהביקוש הישראלי לחגים ימשיך להחזיק את המחירים גבוה בדיוק בשבועות שבהם הישראלים רוצים לטוס.