הנציב רוצה שהכל יירשם בפרוטוקול (תמונת AI)
הנציב רוצה שהכל יירשם בפרוטוקול (תמונת AI)
דעה

לא מתחת לרדאר: דיונים מחוץ לפרוטוקול - רק בזהירות המתחייבת

הנציב קולה קורא לצמצם את השימוש בדיונים "מחוץ לפרוטוקול". לצד היתרונות שבשיח בלתי פורמלי באולם, הרי שכאשר הערות השופט, שאלותיו והקשיים שהוא מזהה אינם מתועדים - נפגעים השקיפות והיכולת לחזור לדברים בהמשך ההליך


גדעון וינבוים |

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, פרסם לאחרונה חוות דעת בסוגיית ניהול פרוטוקול דיונים בבית המשפט. אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסקת חוות הדעת הוא הנוהג המושרש לקיים דיון "מחוץ לפרוטוקול". הכוונה היא לאותם חלקים בדיון שלא מתועדים בפרוטוקול כך שלא ניתן יהיה, למשל, לחזור ולצטט אותם בסיכומים שיוגשו בהמשך ההליך.

נציב התלונות על שופטים: למעט ככל האפשר בדיונים מחוץ לפרוטוקול

דיונים מחוץ לפרוטוקול מתקיימים, במקרים רבים (אך לא רק), במסגרת דיונים מקדמיים, לעתים בפעם הראשונה שהצדדים פוגשים את המותב בתיק. פעמים רבות, בית המשפט ינצל דיון קדם משפט כדי להפנות לצדדים שאלות; להצביע על טענות שלא הובנו עד הסוף (או טענות שעל פניהן אינן משכנעות); ולבחון את נכונותם להליך של גישור. לעתים בית המשפט יציע הליך גישור חיצוני או פסיקה על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט.

בחוות דעתו הנציב מזכיר, כי בית המשפט אכן רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול רק את "עיקרי הדברים" שבדיון מקדמי. ואולם הוא מדגיש, כי רצוי שדברי בית המשפט לצדדים והשיח ביניהם ימצאו ביטוי בפרוטוקול ויש למעט בפרקטיקה של דיונים מחוץ לפרוטוקול. הוא מציין, למשל, שכאשר בית המשפט מציע הצעת פשרה שנדחית על ידי מי מהצדדים, עליו לתעד בפרוטוקול את ההצעה אך "בלי לפרט את תוכנה".

הזיכרון לא מדויק ואף סלקטיבי

יש צדק רב בעמדה הבסיסית של הנציב, לפיה השימוש בפרקטיקה של ניהול דיון מחוץ לפרוטוקול לעתים קרובות אינו מוצדק ולא תמיד משרת את המטרה של קידום ההליך וניהולו באופן שקוף וקונסטרוקטיבי. לעתים קרובות ההצעה לקיים דיון מחוץ לפרוטוקול עולה מיד בתחילת הדיון; הצדדים מסכימים לה כמעט באופן אוטומטי, והדברים שנאמרים נשארים בנחלת הזיכרון בלבד (שהוא, כידוע, לא תמיד מדויק ובכל הנוגע לצדדים להליך - לעתים הוא אף סלקטיבי). תיאורטית, ניתן אף לטעון שאין להחסיר מפרוטוקול הדיון שום דבר שנאמר באולם, אפילו כשמדובר בהצעות פשרה שנדחו.

עם זאת, במובן המעשי, ניתן להבין את החשש של בעלי הדין ובאי כוחם שהצעות שנדחו על ידם יופיעו בפרוטוקול רשמי וחתום, ושהצד השני יוכל לעשות בהן שימוש בטיעוניו בהמשך ההליך. אך לכל הפחות בנוגע להערות של בית המשפט לגבי טיעוני הצדדים, השאלות שבית המשפט מציג להם, הקושי שהוא מוצא באופן שבו הוגש ומנוהל ההליך - נראה שאכן יש מקום לזהירות רבה יותר לפני שהופכים את הדיון לכזה שמתנהל "מתחת לרדאר".

יש לזכור וליישם, בהקשר זה, שני עקרונות חשובים. האחד: בית המשפט אינו מקיים הליך גישור. דברים שנאמרים בדיון אינם אמורים "להתפוגג" אם לא תושג הסכמה. השני: בית המשפט אינו כבול לאמירות ראשוניות ולהתרשמויות מוקדמות. על כן, אכן יש מקום לעתים לשקול שוב את הנטייה לנהל דיון מחוץ לפרוטוקול, גם כאשר לא מדובר בתוכן של הצעה קונקרטית שהועברה לצדדים.  

עו"ד גדעון וינבוים, שותף וראש משותף של מחלקת הליטיגציה ויישוב הסכסוכים, משרד אפשטיין-רוזנבלום-מעוז ERM (צילום: תמי בר-שי)




הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה