השופטת מיכל אגמון-גונן (צילום: הרשות השופטת)
השופטת מיכל אגמון-גונן (צילום: הרשות השופטת)

נציב התלונות: השופטת המחוזית אגמון-גונן הפרה כללי אתיקה

קולה יוצא נגד השתתפותה של אגמון-גונן בקבוצת הווטסאפ של שדולת הנשים ונגד התבטאויותיה בה, כולל המלצה על עו"ד תומר ורשה. ממליץ לגבש כללים לפעילות שופטים ברשתות החברתיות

איתמר לוין |

התנהלותה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, "אינה מתיישבת עם חובות האיפוק והריסון המוטלות על שופט ועלולה לפגוע במראית פני הצדק ובאמון הציבור בניטרליות השיפוטית" - קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה. הוא מצא כמוצדקות תלונות על דברים שכתבה אגמון-גונן בקבוצת ווטאספ של שדולת הנשים, כולל המלצה על עו"ד תומר ורשה המופיע בפניה באומרה שהוא "הכי טוב".

אגמון-גונן מכהנת בבית המשפט המחוזי מאז 2007, לאחר ששימשה ארבע שנים כרשמת בית המשפט העליון ולפני כן הייתה עוזרת משפטית של הנשיא אהרון ברק. היא ידועה כנון-קונפורמיסטית, המקבלת החלטות אנטי-ממסדיות ומרחיקות לכת; בית המשפט העליון מתערב בפסיקותיה בשיעור גבוה מן הרגיל, ונראה שזו סיבה מרכזית לכך שלא קודמה, אפילו לא לדרגת שופטת בכירה במחוזי - למרות שהייתה מספר פעמים מועמדת לעליון. בין היתר, בית המשפט העליון ביטל את החלטתה למחוק כמה מן האישומים בתיק בזק, את פסק דינה בתביעה של תושבי כפר עמל ואת הוראתה הגורפת לפרקליטות להקליט ראיונות עד לפני עדותם.

המתלוננים טענו, כי שדולת הנשים אינה גוף ניטרלי, אלא עמותה הפועלת בזירה המשפטית והציבורית ויוזמת הליכים משפטיים, ועל כן חברותה של אגמון-גונן בפורום אינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה לשופטים. אגמון-גונן השיבה, כי מדובר בפורום מקצועי וסגור של משפטניות, שנועד להחלפת ידע ולקידום שוויון מגדרי. ההמלצה על ורשה נשלחה בטעות בקבוצה זו במקום בהודעה פרטית, ואין לה זיקה כלשהי אליו - הוסיפה.

קולה אומר: "פורום המונה למעלה מ-500 משתתפות אינו יכול להיחשב מרחב פרטי או סגור במידה המצדיקה התבטאות של שופטת כאילו מדובר בשיח פרטי. עוד נמצא כי בפורום מתקיים גם שיח בנושאים פוליטיים וציבוריים השנויים במחלוקת, לעיתים בלשון בוטה, וכי שדולת הנשים עוסקת, בין היתר, בקידום מדיניות באמצעות כלים משפטיים ובייזום פעילות משפטית וציבורית". לכן, מעורבותה של אגמון-גונן בו אינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה.

צירפה מודעה והוסיפה "לטיפולכן"

עוד קבע קולה, כי אגמון-גונן פעלה שלא כיאות כאשר העבירה בקבוצה פרסום ובה מסרים שונים לגברים ונשים, והוסיפה את המילה "לטיפולכן". לדבריו, "בהקשר שבו נכתבו הדברים, היה בכיתוב כדי להתפרש כהנעה של חברות הפורום לפעולה נגד גורם חיצוני. שימוש בלשון המניעה לפעולה בפורום המצהיר על רצונו לפעול כנגד אפליה מגדרית עלול להפוך את השופטת, לשותפה אסטרטגית בייזום מהלכים שיפוטיים. התנהלות זו חורגת מן האיפוק המצופה משופט ועלולה לטשטש את הגבול הנדרש בין תפקידו השיפוטי לבין פעילותם של ארגוני החברה האזרחית".

גם ההמלצה על ורשה הייתה פסולה, ממשיך קולה. היא "אינה ראויה ועלולה ליצור מראית עין של העדפה ולפגוע באמון הציבור בשוויון בין בעלי הדין ובאי משוא הפנים השיפוטי. העובדה שהפרסום נעשה, לדברי השופטת, בשל טעות טכנית אינה מאיינת את הפגם האתי שנוצר". עוד העיר קולה על כך שאגמון-גונן סייעה באמצעות בתה בהפניה למשרה שיפוטית, באומרו שהדבר עלול לעורר קושי אתי.

לצד זאת אומר קולה, כי הפגמים אינם מצדיקים דין משמעתי או הדחה, אלא על מנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל, לומר לאגמון-גונן שמוטב שתנתק כל קשר עם שדולת הנשים. הוא גם ממליץ בפני עוזיאל "לשקול גיבוש כללים ברורים בדבר השתתפות שופטים ברשתות חברתיות ובפורומים מקוונים, וכן לחדד בפני השופטים את האיסור והקושי הכרוכים במתן המלצות על עורכי דין, ברשתות חברתיות ובכלל".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה