מה עדיף: לסגור הלוואה מוקדם או להשאיר כסף בחיסכון?

צריך להשוות בין הריבית על החוב לתשואה שהחיסכון צפוי להניב אחרי מס וביחס לסיכון.

נניח שנותרו 100 אלף שקל בהלוואה בריבית של 8%, ובמקביל יש 100 אלף שקל בפיקדון שמניב 2.5%. פירעון ההלוואה מייצר חיסכון ודאי של כ-8% בריבית, בעוד הפיקדון מניב פחות. מבחינה כלכלית בסיסית, סגירת החוב נראית עדיפה.

הפער בשקלים ברור: 8% על 100 אלף שקל עולים 8,000 שקל ריבית לשנה, והפיקדון מחזיר 2,500 שקל שמתכווצים ל-2,125 שקל אחרי מס, הפרש של 5,875 שקל. בלוח שפיצר הריבית נגבית על היתרה, ולכן פירעון מוקדם בשנה הראשונה חוסך הרבה יותר מפירעון בשנה האחרונה.

אבל אסור למחוק את כל הנזילות. אם הפירעון משאיר את המשפחה בלי קרן חירום, ההוצאה הבלתי צפויה הבאה עלולה להוביל להלוואה חדשה ויקרה.

צריך לבדוק גם עמלת פירעון מוקדם.

העמלה התפעולית מוגבלת לכ-60 שקל, ובמסלול צמוד פריים אין עמלת היוון. פירעון בתחנת יציאה מבטל את עמלת ההיוון גם במסלולים אחרים, והפרשי הצמדה נגבים רק בפירעון בין ה-1 ל-15 בחודש. מצד הפיקדון, מס של 15% על הריבית מוריד תשואה של 2.5% לכ-2.13% נטו.

כשאין מספיק כסף לפירעון מלא, החלופה היא הקטנת הריבית ולא הקטנת הקרן, ומתי משתלם למחזר הלוואה נבחן מול לוח הסילוקין הקיים.

כאשר מדובר בהלוואה זולה מאוד, למשל 2%-3%, התמונה מורכבת יותר. השקעה ארוכת טווח עשויה להניב יותר, אבל היא כרוכה בסיכון.

סדר עדיפויות הגיוני הוא: קרן חירום, חובות יקרים, ואז השוואה בין חוב זול לבין השקעה.

היתרה לסילוק ופירוט העמלה מופיעים בטופס ייעודי שהבנק מנפיק, והמספר שבו קובע ולא היתרה שבאפליקציה. מי ששוקל הלוואה לסגירת המינוס מגיע לאותה בדיקה מכיוון הפוך.