מה יקרה ל-100 אלף שקל אם ישבו 20 שנה ב-S&P 500?

אם נניח תשואה ממוצעת של 8% בשנה, 100 אלף שקל יכולים לצמוח לכ-466 אלף שקל בתוך 20 שנה.

השאלה מתי נכנסים לתוך המספר הזה נדונה בנפרד בכניסה בבת אחת או בהדרגה.

בתשואה של 10%, הסכום מגיע לכ-673 אלף שקל.

בתשואה של 6%, כ-321 אלף שקל.

הבעיה היא שהתשואה אינה קבועה.

יכולות להיות שנים של ירידות של 20%-30% ואף יותר.

ירידה כזאת בשנה הראשונה משפיעה אחרת מירידה זהה בשנה התשע-עשרה, מפני שהיא פוגשת סכום אחר לגמרי, וזה מה שנבדק בכניסה רגע לפני מפולת.

המספרים ממחישים את כוח הזמן, לא הבטחה.

המספרים האלה הם לפני שני ניכויים. דמי הניהול נגבים מהצבירה כל שנה, ולכן הם עצמם נצברים לאורך התקופה, והמס עומד על 25% מהרווח הריאלי במועד המימוש. בנוסף, המדד נקוב בדולר, כך ששער החליפין משנה את התוצאה בשקלים גם בלי תזוזה במדד עצמו.

דמי ניהול נגבים מהצבירה ולכן הם עצמם צוברים. בדמי ניהול של 0.5% בשנה תשואה של 8% מתנהגת כמו 7.5%, ו-100 אלף שקל מגיעים אחרי 20 שנה לכ-425 אלף שקל במקום 466 אלף. ההפרש, כ-41 אלף שקל, נוצר כולו מהעמלה.

המס נגבה במימוש ורק על הרווח הריאלי. באינפלציה של 1.5% בשנה, הקרן של 100 אלף שקל נחשבת אחרי 20 שנה כ-135 אלף שקל, הרווח הריאלי מסתכם בכ-290 אלף שקל, המס עליו כ-73 אלף שקל, ומה שנשאר ביד הוא כ-352 אלף שקל.

המדד עצמו הוא מדד מחירים שאינו כולל דיבידנדים, בעוד המוצר העוקב מקבל אותם בניכוי מס במקור בארצות הברית. הבדיקה המעשית היא שיעור ההוצאות הכולל של המוצר, והאם הוא מגודר מטבע או חשוף.