מניה ירדה 80% - האם זו הזדמנות או מלכודת?

מניה שירדה מ-100 ל-20 יכולה להיות עסק חזק שנקלע לפאניקה זמנית, או עסק שהתמוטט והמחיר משקף זאת. המחיר לבדו משאיר את שתי האפשרויות פתוחות, וההכרעה ביניהן נמצאת בהכנסות, בחוב, ביתרת המזומן, במצב התחרות ובסיבה הישירה לירידה. רווחים שקרסו לצד גיוסי הון חוזרים מסבירים ירידה כזאת היטב, בעוד עסק ששמר על ההכנסות ועל המזומן שלו מציב שאלה אחרת.

חברה שהכפילה את מספר המניות שלה צריכה שווי שוק כפול כדי לשמור על אותו מחיר למניה, ולכן ההשוואה נעשית מול שווי השוק במקום מול המחיר בגרף. את מספר המניות בפועל אפשר לראות בדוח הרבעוני, בשורת המניות המדוללות.

ירידה של 80% דורשת עלייה של 400% כדי לחזור למחיר שממנו התחילה. מניה שנפלה מ-100 ל-20 חייבת להכפיל את עצמה פי חמישה, ועלייה של 50% מהתחתית מחזירה אותה ל-30 בלבד, עדיין 70% מתחת למחיר ההתחלה. זו הא-סימטריה שעומדת מאחורי החזרה למחיר המקורי אחרי נפילה.

החוב מסביר חלק גדול מהנפילות האלה. חברה ששווי הפעילות שלה 1,000, מתוכם 500 חוב ו-500 הון מניות, מאבדת 30% משווי הפעילות ונשארת עם 700. החוב עדיין 500, ולכן להון המניות נשארים 200, ירידה של 60% במניה מול ירידה של 30% בעסק. ככל שהמינוף גבוה יותר, פגיעה צנועה בפעילות נחתכת חזק יותר במחיר המניה. אותו מנגנון פועל גם בכיוון ההפוך, וחזרה של שווי הפעילות ל-1,000 מקפיצה את הון המניות מ-200 בחזרה ל-500.

המלכודת היא הגרף. אחרי איחוד הון ביחס 1 ל-10 מספר המניות בחשבון קטן פי עשרה והמחיר לכל מניה מוכפל באותו יחס, כך שרמת המחיר שעל המסך חוזרת להיראות רגילה בעוד שווי ההחזקה נשאר בדיוק כשהיה. שתי בדיקות בדוח: מספר המניות המדוללות בשני רבעונים עוקבים, ויתרת המזומן חלקי קצב השריפה הרבעוני, שנותנת את מספר הרבעונים שנותרו עד הגיוס הבא. השאלה המרכזית היא מה השתנה בעסק, וזו גם השאלה שמאחורי החלטת מכירה אחרי עלייה חדה.