האם כדאי למכור מניה שעלתה ב-100%?

מניה שעלתה פי שניים יכולה להמשיך ולעלות, ולכן העלייה עצמה משאירה את שאלת המכירה פתוחה. שתי שאלות אחרות מכריעות אותה: האם החברה עדיין שווה את המחיר שלה היום, וכמה מהתיק יושב בה. אחזקה שתפחה ל-30% מהתיק תולה חלק גדול מהתוצאה בעסק אחד, ומכירה חלקית מחזירה אותה לפיזור. המחיר ששולם בקנייה קובע את חשבון המס, והשווי העתידי נגזר מהחברה עצמה.

אחזקה שעלתה מ-100 אלף ל-200 אלף שקל יוצרת רווח של 100 אלף, ואחרי הצמדה לאינפלציה של 1.5% המס עומד על כ-24.6 אלף שקל. הסכום הזה ממשיך לעבוד בתיק כל עוד הפוזיציה מוחזקת, ונגרע ממנו ביום המכירה.

בתיק של 500 אלף שקל שבו המניה שווה 150 אלף, ירידה של 50% בה מוחקת 75 אלף שקל, שהם 15% מהתיק כולו. מכירה של 50 אלף מתוך האחזקה מורידה את המשקל ל-20%, ואותה ירידה עצמה גורעת אז 50 אלף שקל, 10% מהתיק. הסימטריה מטעה כאן: ירידה של 50% דורשת עלייה של 100% כדי לחזור, כמפורט בכמה נדרש כדי לחזור אחרי ירידה.

המכירה החלקית מממשת רווח של 25 אלף שקל, ואחרי הצמדה של 1.5% המס עליו עומד על כ-6.2 אלף שקל. זהו מחיר הפיזור, והוא נמוך בהרבה מהמס על מימוש מלא של האחזקה, שהיה מגיע לכ-18.5 אלף שקל.

מה שכן נגזר ממחיר הקנייה הוא חשבון המס, וזו הסיבה היחידה שהוא ממשיך להופיע בדף החשבון. המס גם נדחה כל עוד הפוזיציה מוחזקת, כך שהסכום שטרם שולם ממשיך לעבוד בתיק.

ההחלטה עצמה נשענת על השאלה אם המחיר הנוכחי מוצדק בנתונים העסקיים, וזה מה שאיך מזהים מניה יקרה בודק. הבדיקה המעשית היא שווי האחזקה חלקי שווי התיק בדף החשבון, והרווח באחוזים שמוצג לצדה מספר על העבר בלבד.