איך יודעים אם מניה יקרה או זולה?

מחיר המניה לבדו אינו אומר דבר.

מניה שעולה 10 דולר יכולה להיות יקרה מאוד, ומניה של 500 דולר יכולה להיות זולה.

צריך לבחון את שווי החברה ביחס לרווח, להכנסות, לתזרים ולצמיחה.

מכפיל רווח הוא כלי אחד.

את המכפיל אפשר להפוך לתשואת רווח: חברה במכפיל 20 מייצרת רווח שנתי של 5% משוויה, כי 1 חלקי 20 שווה 0.05. מכפיל 10 הוא תשואת רווח של 10%, ומכפיל 40 הוא 2.5%. מק"מ לשנה משלם 3.22% עד 3.31%, וזה קו ההשוואה שממנו נמדד המחיר שמשלמים על רווח.

מכפיל מכירות, תזרים חופשי וחוב חשובים גם הם.

חברה שצומחת ב-30% בשנה יכולה להצדיק מכפיל גבוה יותר מחברה שלא צומחת.

המטרה היא להשוות את המחיר לעסק עצמו.

המכנה במכפיל הוא הנקודה שקל לפספס. רווח שכולל מכירת נכס חד-פעמית מנפח את השורה התחתונה ומקטין את המכפיל. הבדיקה נעשית בדוח רווח והפסד: השוואה בין הרווח הנקי לרווח מפעילות שוטפת, ובדיקה אם המכפיל המוצג היסטורי או חזוי.

מכפיל רווח מתעלם מהחוב. חברה עם מאזן ממונף יכולה להיראות זולה, כי השווי בבורסה נמוך, בעוד הרוכש בפועל מקבל גם את ההתחייבויות. השוואה נקייה יותר משתמשת בשווי הפעילות, שמחבר לשווי המניות את החוב הפיננסי נטו. חברה בלי חוב וחברה עם חוב כבד באותו מכפיל אינן באותו מחיר.

מניה שירדה חזק מציגה מכפיל נמוך יותר כל עוד הרווח לא ירד באותו קצב, ולכן זול לפי המכפיל אינו זהה לזול לפי העסק. החשבון של חזרה למחיר המקורי נעשה בנפרד מהמכפיל.

בכיוון ההפוך, מניה שעלתה מרחיבה את המכפיל בלי שהרווח השתנה, והמחיר שמשלמים על אותו רווח גדל. שם עולה השאלה מתי מוכרים מניה שעלתה חזק.