כמה כסף צריך בקרן חירום?

המספר צריך להימדד לפי הוצאות ולא לפי הכנסה.

משפחה שמוציאה 18 אלף שקל בחודש יכולה להחזיק שלושה חודשי הוצאות, כלומר 54 אלף שקל, או שישה חודשים, כלומר 108 אלף שקל.

ההוצאות שרלוונטיות לחישוב הן הקבועות ולא סך ההוצאה החודשית. מתוך 18 אלף שקל, נניח ש-12 אלף הם משכנתה, ארנונה, חשמל, ביטוחים ומזון, ו-6 אלף הם פנאי וקניות שנעצרות מיד כשההכנסה נפסקת. שלושה חודשי הוצאות קבועות הם 36 אלף שקל ולא 54 אלף.

שני שכירים במשרות יציבות יכולים להסתפק בכרית קטנה יחסית.

עצמאי, מפרנס יחיד או מי שעובד בענף תנודתי צריך יותר.

54 אלף שקל שיושבים בעובר ושב ללא ריבית מוותרים על כ-1,620 שקל בשנה בהנחת תשואה של 3%, ובכרית של 36 אלף שקל הוויתור יורד לכ-1,080 שקל. זה המחיר של כסף שנשאר בעובר ושב.

קרן חירום מיועדת לפיטורים, מחלה, תיקון רכב או הוצאה גדולה ולא צפויה.

היא אינה אמורה לממן חופשה או החלפת רכב מתוכננת.

הכסף הזה צריך להיות זמין תוך יום, ולכן פיקדון סגור לשנה מנוגד למטרה. קרן כספית נעה כיום בקצב שנתי של 2.9% עד 3.25%, דמי הניהול בה נעים בין 0.06% ל-0.19%, והפדיון מתבצע ביום המסחר. פיקדון שקלי לשנה משלם 2% עד 2.75% ונועל את הכסף עד סוף התקופה.

מסגרת אשראי אינה קרן חירום, משום שהיא נשענת על הכנסה שוטפת ובנק שרואה הפסקת הכנסה יכול לצמצם אותה. מלכודת נוספת היא החיוב הנדחה של כרטיס האשראי: קניות שכבר בוצעו יורדות מהחשבון חודש אחרי, ולכן ההכנסה נפסקת לפני שהחיוב מפסיק. הבדיקה: סכום ההוראות הקבועות ב-30 הימים הקרובים ועוד החיוב הצפוי של הכרטיס, כפול מספר החודשים שנקבע, ומולו השאלה איפה מחזיקים קרן חירום.