ירושלים עוברת מרכבת אחת לרשת: הקו הירוק יוצא לדרך

יותר מעשור אחרי פתיחת הקו האדום, ירושלים מקבלת ציר רכבת קלה נוסף. ביום שישי ייפתח לנוסעים קו L3 של הקו הירוק, שיחבר בשלב הראשון את אזור מלחה עם הטורים, סמוך לכניסה לעיר. מדובר בכ-7 קילומטרים של מסילה ו-13 תחנות, מתוכן 12 חדשות.

התוואי עובר דרך אזור קניון מלחה, הארנה ואצטדיון טדי, הגן הטכנולוגי, גבעת מרדכי, צומת פת, גבעת רם וקריית הממשלה. משם הוא ממשיך לכיוון בנייני האומה והכניסה לעיר. החיבור לקו האדום יאפשר מעבר בין שני הצירים ויהפוך את הרכבת הקלה בירושלים ממערכת שמבוססת בעיקר על קו אחד לרשת ראשונית.

המשמעות בולטת במיוחד עבור מי שמגיע לעיר ברכבת ישראל. נוסעים מתחנת יצחק נבון יוכלו לעבור לרכבת הקלה ולהמשיך לכיוון גבעת רם, קריית הספורט ומלחה. גם סטודנטים, עובדי משרדי הממשלה ומבקרים באירועים בטדי ובהארנה מקבלים אפשרות מסילתית חדשה.

הקו הירוק המלא צפוי להגיע לאורך של כ-21 קילומטרים ולכלול כ-40 תחנות. הוא אמור לחבר את גילה בדרום עם הר הצופים בצפון, דרך מלחה, גבעת רם, אזור הכניסה לעיר ומוקדים נוספים. העלות הכוללת של הפרויקט נאמדת בכ-14 מיליארד שקל.

המספר הזה ממחיש גם את גודל ההימור התחבורתי של ירושלים. הרכבת הקלה אמורה לשנות בהדרגה את הדרך שבה תושבים נכנסים למרכז העיר ונעים בין השכונות. במקום להוסיף עוד ועוד כלי רכב לכבישים צפופים, העיר מנסה להעביר חלק גדול יותר מהנסיעות לצירים מסילתיים בעלי קיבולת גבוהה.

הפתיחה מגיעה אחרי שנים של עבודות, שינויים בהסדרי התנועה ודחיות בלוחות הזמנים. עבור תושבים ובעלי עסקים לאורך התוואי, תקופת ההקמה הייתה ארוכה ומכבידה. כעת מתחיל השלב שבו ההשקעה אמורה להפוך לשירות ממשי.

המבחן עובר מהקבלנים לנוסעים

מכאן השאלות כבר שונות. התדירות בפועל, האמינות, זמני המעבר בין הקווים והחיבור לרשת האוטובוסים יקבעו כמה נהגים יבחרו להשאיר את הרכב בבית. מערכת רכבת קלה יכולה לספק קיבולת גבוהה, אבל הערך שלה תלוי ברשת שלמה שבה המעברים קצרים והנוסע יודע מתי יגיע ליעד.

ההשפעה עשויה להגיע גם לשוק הנדל"ן. תחנות רכבת משפרות נגישות לאזורי תעסוקה ומאפשרות לקדם בנייה צפופה יותר סביב צירי התחבורה. בירושלים יש לכך משמעות מיוחדת בגבעת רם, במלחה ובאזור הכניסה לעיר, שבו מתקיימים במקביל פרויקטים גדולים של משרדים, מסחר ומגורים.

מקטעים נוספים של הקו הירוק צפויים להיכנס לפעילות במהלך 2027, לרבות החיבורים לכיוון גילה והר הצופים ובהמשך גבעת שאול. כאשר החלקים האלה ייפתחו, המערכת תתחיל להיראות הרבה יותר כמו רשת ופחות כמו שני קווים נפרדים.

הקו האדום כבר הראה שקיים בירושלים ביקוש גבוה לתחבורה מסילתית כאשר המסלול עובר במוקדים צפופים. הקו הירוק מרחיב את המודל למוקדי תעסוקה, אקדמיה, ספורט ושכונות נוספות.

7 הקילומטרים שנפתחים כעת הם חלק קטן מפרויקט של מיליארדי שקלים, אבל הם מסמנים שלב משמעותי: ירושלים מתחילה לקבל את רשת הרכבות שתוכננה עבורה במשך שנים, והדיון עובר בהדרגה מלוחות זמנים ועבודות בכביש לשאלה החשובה יותר - כמה נוסעים באמת יעברו אליה.