ה-AI מתחיל להעלות את האינפלציה - האם הפד ייאלץ להעלות ריבית?

במשך עשרות שנים הטכנולוגיה היתה אחד הכוחות שסייעו להוריד מחירים. מחשבים נעשו חזקים יותר וזולים יותר, אחסון מידע התכווץ במחיר, שבבים סיפקו יותר כוח מחשוב עבור כל דולר, ותהליכים דיגיטליים החליפו עבודה יקרה. מהפכת הבינה המלאכותית אמורה להמשיך את הכיוון הזה בטווח הארוך, אולי אפילו בעוצמה גדולה יותר.

השנה מתרחש בינתיים כמעט ההפך. כדי להגיע לפריון הגבוה שמבטיח ה-AI, העולם צריך קודם לבנות את התשתית שתפעיל אותו. ומדובר בתשתית יקרה מאוד.

ארבע ענקיות הטכנולוגיה, אמזון, מיקרוסופט, אלפאבית ומטא, צפויות להשקיע השנה סכומים שמתקרבים ל-750 מיליארד דולר, בעיקר במרכזי נתונים, שרתים, שבבים ורשתות.  להרחבה - הזינוק החריג בהשקעות ההון של ענקיות הטכנולוגיה. מאז חלק מהחברות אף העלו את התוכניות, והסכום המצטבר ב-12 החודשים הקרובים עשוי לעלות על 800 מיליארד דולר.

הכסף הזה יוצר ביקוש כמעט בכל שרשרת הייצור. צריך שבבי AI, זיכרונות, שרתים, כבלי חשמל, שנאים, מערכות קירור, נחושת, קרקע, ציוד בנייה וכוח אדם. צריך גם כמויות עצומות של חשמל.

התוצאה כבר מחלחלת למדדי המחירים. במשך רוב שני העשורים האחרונים מחירי מחשבים, ציוד היקפי ומוצרי אלקטרוניקה ירדו כמעט מדי שנה, לעיתים בשיעורים דו-ספרתיים. ב-2026 הכיוון התהפך. הביקוש לזיכרונות ולרכיבים שמשרתים את מרכזי הנתונים מתחרה עם יצרני מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה על אותה קיבולת ייצור.

ההשפעה מגיעה עד הצרכן. יצרניות מחשבים כבר העלו מחירים בחלק מהמוצרים, ואפל העלתה השנה מחירים של מחשבי מק ואייפדים ב-100 עד 500 דולר, בין היתר על רקע המחסור בזיכרונות. ההערכות הן שהתייקרות מוצרי המחשוב לבדה יכולה להוסיף כ-0.1%-0.2% לקצב האינפלציה השנתי בארה"ב. וזה רק חלק מהסיפור.

מרכזי הנתונים מתחרים עם שאר הכלכלה

הקמת מרכז נתונים ענק היא למעשה פרויקט תשתית. מטא, לדוגמה, מרחיבה את מרכז הנתונים שלה בלואיזיאנה להשקעה שעשויה לחצות רבע טריליון דולר. כאשר עשרות פרויקטים כאלה נבנים במקביל, הם מושכים אליהם ציוד, עובדים, חומרי בנייה וחשמל שהיו יכולים לשמש גם חלקים אחרים במשק.

מחירי החומרים לבנייה תעשייתית בארה"ב עלו ביולי בקצב שנתי של 5.3%, הגבוה מאז התקופה שאחרי הקורונה. קשה לייחס את כולו ל-AI, אבל היקף ההשקעה במרכזי נתונים כבר מספיק גדול כדי להשפיע על הביקוש ברמת המשק.

גם הפדרל ריזרב התחיל להתייחס לתופעה. בדוח המדיניות האחרון שלו צוין שהעליות המהירות במחירי מחשבים, תוכנה ואלקטרוניקה בתחילת השנה קשורות ככל הנראה גם לביקוש לשבבים ולרכיבים הדרושים להקמת תשתיות AI. בפרוטוקול ישיבת יוני הופיעה השפעת בניית תשתיות ה-AI כאחד הגורמים שהעלו את תחזית האינפלציה.

• נאסד״ק ננעל בירידה קלה, קמטק ירדה, טאואר זינקה; ברודקום צנחה 5.9%
• שווקים: אסיה עולה וה-S&P 500 סוגר בשיא, האינפלציה בארה״ב מתקררת והנפט יורד

וזה מגיע בזמן בעייתי. מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-3.4% לעומת השנה שעברה. מדד הליבה של ה-PCE, המדד שמעניין במיוחד את הפד, עמד ביוני על קצב שנתי של 3.7%. יעד הפד הוא 2%.

הריבית נמצאת כיום בטווח של 3.5%-3.75%. בהחלטה בסוף יולי שלושה מתוך 12 חברי הוועדה כבר תמכו בהעלאה של 0.25%. הפד השאיר את הריבית על כנה, אבל המחלוקת בתוכו התרחבה.

ל-AI יש גם ערוץ אינפלציוני מפתיע יותר: שוק המניות. העליות במניות הטכנולוגיה הגדילו משמעותית את עושרם של משקי הבית שמחזיקים מניות וחשבונות פנסיה. משקי הבית העשירים, שמחזיקים את רוב הנכסים הפיננסיים, מגדילים בתגובה חלק מהצריכה שלהם. יותר ביקוש למכוניות, בתים, חופשות ושירותים יכול לתמוך במחירים.

בחיבור כל הערוצים, ההערכות מגיעות לתוספת של עד 0.4% לאינפלציה האמריקאית השנה. כאשר הפד מנסה לרדת מאזור 3%-4% אל 2%, ארבע עשיריות הן פער משמעותי.

האירוניה היא שהאפקט יכול להתהפך בהמשך. אם AI יאפשר לעובד לבצע בשעה עבודה שדרשה בעבר שעתיים, חברה תוכל לייצר יותר עם אותו מספר עובדים. פריון גבוה יותר מגדיל את היצע המוצרים והשירותים ומאפשר ירידת עלויות. זה התרחיש שבגללו כלכלנים ראו במשך שנים ב-AI כוח שעשוי לצנן אינפלציה.

• ה-AI מתחיל לאכול את החיפוש בתיירות: הכנסות Tripadvisor ממלונות צנחו ב-23%
• רווחי החברות בוול סטריט זינקו 31% ברבעון - והמכפיל דווקא ירד ל-20

אלא שהפריון מגיע בהדרגה, בעוד השרתים, השבבים, החשמל ומרכזי הנתונים נרכשים עכשיו. הפד עומד לכן מול תופעה חריגה: מהפכה שאמורה בעתיד להוזיל את הכלכלה יכולה, בשלב ההקמה שלה, דווקא להשאיר את הריבית גבוהה יותר.

וזו כמובן מגמה עולמית. האם אתם חושבים שהביקוש האדיר לחשמל לחוות שרתים בארץ ישאיר את מחירי החשמל כמו שהם? יזמי חוות השרתים ביקשו להקים חוות שרתים בהיקף שעולה פי כמה על כל הצריכה השנתית של הציבור. היצע החשמל הוא מוגבל וכאשר הוא יזרום בחלקו לחוות השרתים, זה ככל הנראה יהיה במחירים גבוהים יותר משמעותית וכדי לפצות על המכירה לציבור, המחירים לצרכנים יעלו. בעום זה כרקורה וזו כלכלה פשוטה של היצע וביקוש - הביקוש גדל, ההיצע לא מספק אותו - המחירים עולים. 

החשמל זו רק דוגמה אחת (חשובה במיוחד), אבל הביקוש למים, לשטחים, לתפקידים מסוימים ועוד רק הולך וגדל וההיצע מוגבל וזה יוביל לעליות מחירים, אם כי כאמור כל מהפכה טכנולוגית בעבר הביאה בהמשך להתייעלות ולהוזלת מחירים. בדרך לשם יהיה מורכב וככל הנראה עם תוספת אינפלציות של AI.