בנק ירושלים בדוח כספי ואף מילה על מלי יהלומי

בנק ירושלים פרסם את הדוח הכספי לרבעון השני של 2026, דוח שמציג חולשה ברווחיות לעומת הרבעון המקביל, אבל גם נתוני הון ונזילות חזקים. לצד המספרים בולט גם מה שחסר בדוח: מלי יהלומי, עובדת הבנק הבכירה - קצינת ציות, שהיעלמותה יחד עם בתה ליאל הובילה ימים קודם לכן לשמועות, לתנודתיות חריגה במניה ולהודעה יוצאת דופן של הבנק ללקוחות, אינה מוזכרת בדוח.

לפני שלושה ימים נפלה מניית בנק ירושלים במהלך המסחר בעד 12% על רקע הפרסומים סביב יהלומי - מניית בנק ירושלים נחלשת ברקע היעלמות עובדת הבנק בווינה. הבנק מסר אז כי הבדיקות שביצע העלו אפס ממצאים המעידים על פעילות חריגה בכספי הלקוחות, בכספי הבנק או בנכסיו, והציג את הקשר לאירוע ככזה הנובע מעצם העסקתה בבנק. בהמשך אותרו מלי וליאל יהלומי בארגנטינה, והחקירה העלתה כי השתיים יצאו מישראל מרצונן. יש משהו מטריד בכך שעובדת בנק שאחראית על הציות והסיכונים ועמידה ברגולציה פועלת כפי שפעלה, אבל זה כמובן יכול להיות בכל בנק, וחברה. אין בכך להעיד על הבנק ועובדיו.  

בתוצאות עצמן נרשמה ירידה ברווח. בנק ירושלים סיים את הרבעון השני עם רווח נקי של 45.1 מיליון שקל, לעומת 65.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-31%. התשואה להון עמדה על 11.1%, מול 17.1% שנה קודם. במחצית הראשונה הגיע הרווח ל-96.4 מיליון שקל, ירידה של 13%, והתשואה להון עמדה על 11.8% לעומת 14.6% בתקופה המקבילה.

אחד ההסברים המרכזיים לירידה נמצא בהכנסות הריבית. הכנסות הריבית נטו ברבעון הסתכמו ב-167.9 מיליון שקל, לעומת 185.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הן הסתכמו ב-330 מיליון שקל לעומת 357 מיליון שקל. הפער בין הריבית שמייצרים הנכסים הפיננסיים לבין עלות המקורות ירד ברבעון לכ-2.40%, לעומת 2.99% ברבעון המקביל. כלומר, גם כשנפחי הפעילות נשמרים ואף גדלים בחלק מהתחומים, כל שקל של פעילות מייצר לבנק מרווח קטן יותר.

גם סעיף הפסדי האשראי הכביד. ההוצאה ברבעון עלתה ל-8.7 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל שנה קודם. במחצית הסתכמה ההוצאה ב-21.5 מיליון שקל, מול 17.1 מיליון שקל.

מנגד, מקורות הכנסה אחרים סיפקו פיצוי חלקי. העמלות ברבעון עלו ל-56.5 מיליון שקל לעומת 52.3 מיליון שקל. במחצית הראשונה הגיעו כלל ההכנסות שאינן מריבית ל-177.3 מיליון שקל, עלייה של 18%. הכנסות המימון שאינן מריבית קפצו ב-43% ל-57.5 מיליון שקל, בעיקר בזכות הכנסות של 37.5 מיליון שקל ממכירת תיקי אשראי, לעומת 20 מיליון שקל בתקופה המקבילה. פעילות הכרטיסים הנטענים תרמה גידול של 13.7 מיליון שקל להכנסות מעמלות. נזכיר שפעילות מכירת תיק האשראי היא פעילות "חד פעמית" שאינה שוטפת ובנטרולה - הרווח של הבנק נמוך עוד יותר ובהתאם התשואה על ההון נמוכה. 

הוצאות התפעול ברבעון הסתכמו בכ-168.3 מיליון שקל, עלייה של כ-5%. זהו נתון שחשוב לעקוב אחריו בתקופה שבה ההכנסה מפעילות הריבית נשחקת: כאשר צד ההכנסות המרכזי יורד וצד ההוצאות ממשיך לעלות, הרווח מגיב במהירות.

מבחינת איתנות, הבנק מציג מרווח נוח מדרישות הפיקוח. יחס הון עצמי רובד 1 עמד בסוף יוני על 11.1%, לעומת דרישה של 8.9%, ויחס ההון הכולל הגיע ל-13.7% מול דרישה של 12%. יחס כיסוי הנזילות הממוצע ברבעון עמד על 180%, כמעט פי שניים מהרף הרגולטורי של 100%.

הדירקטוריון גם אישר חלוקת דיבידנד של 38.6 מיליון שקל, המהווה 40% מרווחי המחצית הראשונה, והוא צפוי להשתלם בסוף אוגוסט. יחד עם חלוקה של כ-33.5 מיליון שקל שאושרה מוקדם יותר השנה, היקף הדיבידנדים שאושרו ב-2026 מגיע לכ-72 מיליון שקל.

• האם מקרה אתי אלון יכול לחזור על עצמו היום? על הסערה בבנק ירושלים והפלאשבקים לבנק למסחר
• מניית בנק ירושלים נחלשת ברקע היעלמות עובדת הבנק בווינה; הבנק: "אין חשש למעילה בכספי הבנק"