רשות החשמל מחליפה שיטת תמחור בסיטונאות - תוספת נטו של כ-140 מיליון שקל בשנה

רשות החשמל מפרסמת הצעת החלטה לשימוע: שיטת התמחור בשוק הסיטונאי תעבור מ-SMP ל-MCP מינואר הקרוב. לפי הבדיקות של הרשות, התשלומים ליצרני החשמל צפויים לגדול בכ-240 מיליון שקל בשנה. במקביל יופעל פיקוח הדוק יותר על הצעות מחיר, עם קיזוז מוערך של כ-100 מיליון שקל, כך שהתוספת נטו עומדת על כ-140 מיליון שקל בשנה.

שיטת SMP משלמת לפי התחנה היקרה ביותר שנדרשת לספק את הביקוש באותה שעה, ולכן גם יצרן זול מקבל את מחיר השוליים. MCP אמורה לשקלל את מגבלות הרשת בחישוב המחיר, כדי לשקף גם את התנאים שבהם המערכת פועלת בפועל. הרשות מגיעה למהלך אחרי שבדיקות העלו הצעות מחיר גבוהות מהנדרש או חורגות מתקרה מפוקחת, בעיקר בעומסים גבוהים.

סימולציות של נגה הראו כי מחירי MCP ב-2025 היו גבוהים בממוצע בכ-35% ממחירי SMP, עם פער גדול יותר בשעות השיא בחורף ובקיץ. ברשות ובנגה אומרים שאחרי בחינה של מודלים בעולם, MCP נבחרה כחלופה העדיפה מבין האפשרויות שנבדקו. להרחבה על האופן שבו הרשות כבר מתערבת בחיבורי ענק: ה-AI דורש חשמל והרשות מתחילה לסגור את התור לחוות השרתים.

מה זה עושה לחשבון בבית

המספר הגדול הוא סיטונאי, אבל הוא מגיע בסוף לתעריף. כבר ביולי ירד התעריף הביתי ב-0.57%, חיסכון של כ-2.3 שקל בחודש למשק בית ממוצע, בעיקר בגלל הדולר שקיזז עליות במדד, בפחם ובריבית. תוספת נטו של כ-140 מיליון שקל ליצרנים היא שכבה הפוכה: היא נכנסת לנוסחה שממנה נגזר המחיר לצרכן, גם אם הפעם הראשונה שהצרכן ירגיש אותה תהיה בעדכון הבא. הרקע לתעריף יולי: החשמל יוזל ביולי והחיסכון כמעט סמלי.

מחקר של מרכז אדוה העריך בעבר רווחים עודפים של כ-4.6 מיליארד שקל ליצרנים פרטיים מאז ההפרטה, עם הכנסות שנתיות מעל 7 מיליארד שקל. בנוסף משולמים כ-400 מיליון שקל בשנה כתשלומי זמינות. הרשות מכוונת עכשיו לחתוך הצעות שחורגות מהתקרה, במקום להשאיר את מחיר השוליים פתוח לכל המציעים.

ינואר בפתח, והשימוע קובע את הנוסחה

ההצעה פתוחה להערות ציבור. היצרנים יבקשו ודאות מחיר; הצרכנים והרגולטור יבקשו תקרה שעובדת גם בשיא הקיץ. MCP אמורה לשקף מגבלות רשת, ולכן בשעות עומס המחיר יכול לעלות יותר מאשר ב-SMP הפשוט. הפיקוח על חריגות הוא הכלי שנועד לקזז את זה.

משק החשמל נמצא כבר במתח בין ביקוש חדש של חוות שרתים לבין רשת שנבנית לאט. שינוי שיטת התמחור הוא עוד בורג באותה מכונה: מי מקבל כמה על כל קוט"ש שעובר ברשת, ומי משלם כשהשעה יקרה.

ינואר הוא היעד. עד אז היצרנים יגישו הערות, נגה תציג סימולציות נוספות, והרשות תצטרך להחליט עד כמה התקרה על הצעות מחיר תהיה חדה. פער של 35% בין MCP ל-SMP בסימולציית 2025 הוא המספר שמרתיע את מי שמשלם את החשבון, ומושך את מי שמוכר את הקוט"ש. הקיזוז של 100 מיליון שקל אמור לצמצם את הפער הזה בפועל.

תשלומי זמינות של כ-400 מיליון שקל בשנה נשארים ברקע. גם אחרי המעבר ל-MCP הם ממשיכים להיות שכבה נפרדת, כזאת שהרשות כבר סימנה כרגישה למניפולציה. לכן הפיקוח על חריגות מהתקרה חשוב לפחות כמו שם השיטה. תקרה שעובדת בשיא הקיץ היא מה שהופך את MCP לנוסחה שמשקפת עומס, במקום רק לשם חדש עם מחיר גבוה יותר.

• המכונית שחונה תהפוך לתחנת כוח: ישראל מתחילה לבחון את מהפכת V2G
• כמעט חצי מיליון כבר עברו לספק חשמל פרטי: כמה אפשר לחסוך?

לצרכן הביתי המהלך עדיין רחוק. 2.3 שקל חיסכון ביולי כמעט נעלמים בחשבון קיץ עם מזגן. 140 מיליון שקל נטו ליצרנים, אם ייכנסו לנוסחה, יתחלקו על פני מיליוני מונים. ההשפעה ליחידה קטנה, אבל הכיוון ברור: הסיטונאות מתייקרת קצת, והפיקוח מנסה לבלום את החלק שהרשות רואה כעודף. השימוע הוא המקום שבו היצרנים והצרכנים ייפגשו סביב אותם 240 מיליון ו-100 מיליון.