דלויט נקנסת ב-6 מיליון ליש"ט: 30 מיליון ליש"ט מכספי הציבור נשארים אצל המבוקר
דלויט היא פירמת ראיית החשבון הגדולה בעולם, עם הכנסות שנתיות של 74.5 מיליארד דולר וכמעט חצי מיליון עובדים. דווקא בגלל הגודל הזה, הסיפור שמגיע מבריטניה מקבל משמעות רחבה. הרגולטור הבריטי על ענף החשבונאות קנס את הפירמה ב-6.05 מיליון ליש"ט בעקבות שורה של כשלים בביקורת של קבוצת התחבורה Go-Ahead בשנים 2016 עד 2020. במרכז הפרשה עומדים יותר מ-30 מיליון ליש"ט מכספי ציבור שהגיעו לחברות בקבוצה במסגרת הסכמים להפעלת רכבות.
הקנס המקורי עמד על 11 מיליון ליש"ט. שיתוף הפעולה של דלויט עם החקירה וההודאות שהגישה הפחיתו אותו ביותר מ-40%. לצד התשלום הכספי הוטלה על הפירמה נזיפה חמורה, והרגולטור קבע כי דוחות הביקורת שעליהם חתמה בחמש השנים שנבדקו עמדו מתחת לדרישות המקצועיות שנקבעו. דלויט תידרש גם להציג בדיקה של הסיבות לכשלים ואת השינויים שביצעה בעקבותיהם.
הכסף עבר דרך London & South Eastern Railway, חברה בת שהפעילה שירותי רכבת. החברה קיבלה תשלומי יתר ממשרד התחבורה הבריטי והחזיקה בהם. במהלך 2016 היא העבירה 2.4 מיליון ליש"ט מתוך הסכומים האלה לרווח, ובשנים הבאות צברה עוד כ-27 מיליון ליש"ט הקשורים להסדר נוסף. בשלב מסוים גם אופן הצגת ההתחייבויות בדוחות הקשה לזהות את המהות הכלכלית שלהן. חומר שהגיע לרואי החשבון הצביע גם על אפשרות שחלק מהכסף יעבור בהמשך לרווח אם משרד התחבורה יפסיק לעסוק בנושא.
כאן נמצאת ליבת הפרשה. ביקורת חשבונאית בנויה על יכולתו של רואה החשבון לזהות חריגות, לשאול שאלות ולהפעיל ספק מקצועי כשהנתונים יוצאים מהמסלול הרגיל. במקרה הזה הרגולטור מצא שדלויט העניקה משקל נמוך מדי לסימנים שהצטברו ולסיכון להתנהלות בעייתית סביב כספי ציבור.
האירוע מתחבר לדיון רחב יותר סביב ארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם. דלויט, PwC, EY ו-KPMG מגלגלות יחד יותר מ-220 מיליארד דולר בשנה ומבקרות חלק גדול מהחברות הציבוריות הגדולות בעולם. ככל שהן גדלות, הן מוכרות גם ייעוץ עסקי, מערכות מידע, סייבר, מס, עסקאות ושירותי AI. ועדיין, הביקורת נשארת הבסיס שעליו בנוי המוניטין המקצועי שלהן. להרחבה: ה-Big 4 - מי פירמת ראיית החשבון הגדולה בעולם?.
מבחינה כספית, הקנס הנוכחי רחוק מלהכביד על דלויט. הפעילות הבריטית לבדה הכניסה בשנה האחרונה 5.81 מיליארד ליש"ט, והרווח לחלוקה הגיע ל-899 מיליון ליש"ט. השותף הבכיר הממוצע בפירמה בבריטניה קיבל יותר מ-1.1 מיליון ליש"ט.
הסכום הכספי הוא לכן החלק הקטן בסיפור. חברות בוחרות רואה חשבון גדול גם בגלל החותמת שהוא מעניק לדוחות. בנקים, משקיעים, מחזיקי אג"ח ודירקטוריונים מסתמכים על הביקורת הזאת בקבלת החלטות. כשאותו גוף מקבל נזיפה חמורה מהרגולטור סביב סדרת ביקורות שנמשכה חמש שנים, השאלה עוברת מאירוע חשבונאי נקודתי לאיכות מנגנוני הבקרה בתוך הפירמה עצמה.
הנושא מוכר גם בישראל. נגד דלויט ישראל הוגשה השנה תביעה בהיקף שמתקרב למיליארד שקל סביב תפקידה בבקרה הפנימית בסלייס גמל. מדובר בהליך שונה לחלוטין ובטענות שטרם הוכרעו, אבל הוא ממחיש את היקף האחריות שמוטלת על פירמות כאלה. להרחבה: תביעה של 1 מיליארד שקל נגד משרד דלויט.
במקביל, דלויט ממשיכה להשקיע ב-AI ובמערכות ביקורת אוטומטיות. הפעילות הגלובלית כבר כוללת יותר מ-20 יכולות מבוססות AI בפלטפורמת הביקורת שלה, והחברה מתכננת השקעות של כ-3 מיליארד דולר עד 2030 במערכות ובמוצרים חדשים.
- Deloitte ישראל מקימה מרכז פעילות למדידת כלכלת ה-AI
- ישראכרט מצרפת את דלויט לביקורת לצד KPMG - שכר הטרחה לא צפוי לגדול
הטכנולוגיה יכולה לסרוק יותר מסמכים, לאתר חריגות ולהצליב נתונים במהירות. הפרשה ב-Go-Ahead מזכירה שחלק מרכזי בביקורת נשאר אנושי: לזהות מתי הנתונים דורשים שאלה נוספת, מתי התנהלות של הנהלה דורשת בדיקה רחבה יותר ומתי הכסף שמופיע בספרים מייצג בעיה עמוקה יותר מהסעיף החשבונאי שבו הוא מופיע.
