פטור ממס עד מיליון שקל: המדריך לעולים ולתושבים חוזרים
הוראת השעה החדשה פוטרת ממס הכנסה על עבודה בישראל עד 3.1 מיליון שקל בחמש שנים, והחלון נסגר בסוף 2026
עד השנה, עולה חדש שהגיע לישראל נהנה מעשר שנות פטור על הכנסות מחו"ל ושילם מס מלא על כל שקל שהרוויח כאן. הוראת השעה לעידוד עלייה וחזרה, שנכנסה לתוקף ביום 31 במרץ 2026 כחלק מחוק ההתייעלות הכלכלית, הופכת את המשוואה. לראשונה, גם משכורת או הכנסה מעסק שמופקות בישראל פטורות ממס הכנסה, עד תקרה שנתית שיורדת בהדרגה עד 2030.
ההטבה מוגבלת בזמן, והחלון לזכאות נסגר ביום 31 בדצמבר 2026.
הזכאים מתחלקים לשתי קבוצות. הראשונה היא עולים חדשים שהפכו לתושבי ישראל בפעם הראשונה בין 5 בנובמבר 2025 לבין סוף 2026. השנייה היא תושבים חוזרים ותיקים, מי שחיו בחו"ל עשר שנים רצופות לפחות וחזרו להיות תושבים באותה תקופה. ישראלי שחזר אחרי שש או שמונה שנים בחו"ל לא נכלל. הפטור חל על הכנסה מיגיעה אישית בלבד, שכר והכנסה מעסק. דיבידנדים, ריבית ושכר דירה ממשיכים להתחייב במס כרגיל.
התקרות נבנו כך שהשנים הראשונות הן הנדיבות. בשנת 2026 הפטור חל על הכנסה של עד 600 אלף שקל, באופן יחסי לחלק מהשנה שבו האדם היה תושב. בשנת 2027 ובשנת 2028 התקרה עולה למיליון שקל בכל שנה. בשנת 2029 היא עומדת על 350 אלף שקל, ובשנת 2030 על 150 אלף שקל. מי שהפך לתושב בתחילת 2026 צובר פטור על הכנסה מצטברת של עד 3.1 מיליון שקל.
מהנדס תוכנה שחזר בינואר 2026 אחרי 12 שנים בעמק הסיליקון ומשתכר 45 אלף שקל בחודש מגיע להכנסה שנתית של 540 אלף שקל. כל הסכום נמצא מתחת לתקרה של 2026, ובשנתיים שאחריה נשאר לו מרווח של 460 אלף שקל נוספים בכל שנה. הכנסה שמעל התקרה ממוסה לפי מדרגות המס הרגילות.
בנובמבר 2025, כשהתוכנית הוצגה לראשונה, דובר על מס של אפס אחוז עד מיליון שקל בשנתיים הראשונות ושיעורי מס עולים בהמשך. הנוסח שעבר בכנסת שונה. במקום שיעורי מס מדורגים נקבעו תקרות פטור, והשנה הראשונה הוגבלה לסכום של 600 אלף שקל.
140 אלף שקל: התקרה למי שמשתכר ממעסיק קרוב
המחוקק סגר מראש פרצה צפויה. מי שמקבל הכנסה מקרוב, למשל מחברה בשליטת בן משפחה, נהנה מתקרה נמוכה בהרבה: 140 אלף שקל בשנה בשנים 2026 עד 2029, ובשנת 2030 אותה תקרה של 150 אלף שקל שחלה על כולם. ההגבלה נועדה למנוע מצב שבו משפחה מעבירה לעולה שכר מנופח כדי לנצל את הפטור.
הוראה נוספת נוגעת לחברות. הכנסה של חברה תושבת חוץ, שהופקה בישראל רק בזכות עבודתו האישית של העולה או התושב החוזר, פטורה גם היא בשנים 2026 עד 2030, בתנאי שלחברה לא הייתה הכנסה עסקית בישראל בלעדיו. ההסדר מיועד ליזמים ולפרילנסרים שממשיכים לעבוד דרך ישות זרה. העבודה מישראל יוצרת חשיפה אחרת: פעילות ממשית של בעל חברה זרה מתוך הארץ עלולה ליצור לחברה מוסד קבע בישראל, וזו סוגיה שמחייבת בדיקה עם יועץ מס לפני המעבר.
באפריל פורסם מדריך הטבות לעולים, ובחודש יולי חוזר ביצוע להוראת השעה, שלפיו נערכות חברות השכר להחיל את הפטור כבר בתלוש. שכיר שהפטור לא הוחל אצלו יגיש בקשה להחזר מס אחרי תום שנת המס 2026, ועצמאי יממש אותו בדוח השנתי.
ינואר 2026: הסוף לפטור מדיווח על נכסים בחו"ל
לצד ההטבה נכנסה החמרה שחלה על כל מי שעלה או חזר מתחילת 2026. עולים ותושבים חוזרים ותיקים שהגיעו עד סוף 2025 פטורים מהגשת דוח שנתי והצהרת הון על הכנסות ונכסים בחו"ל במשך עשר שנים. מי שהגיע מיום 1 בינואר 2026 שומר על הפטור ממס על הכנסות מחו"ל, אך מחויב לדווח עליהן ועל הנכסים שלו מחוץ לישראל.
עבור משפחה עם תיק השקעות בניו יורק, דירה מושכרת בלונדון וחיסכון פנסיוני זר, מדובר בדיווח שנתי מלא גם כשאין מס לשלם.
הוראת השעה לא מבטלת אף אחת מההטבות הוותיקות. הפטור לעשר שנים על הכנסות מחו"ל ממשיך, וכך גם נקודות הזיכוי לעולים, שכל אחת מהן שווה 2,904 שקל בשנה. מי שמתכנן את המעבר צריך לבחון את שלושת המסלולים יחד, הפטור על הכנסות מחו"ל, נקודות הזיכוי והפטור החדש על עבודה בישראל, ולא כל אחד בנפרד.
שלושה מועדים קובעים את התמונה: 31 בדצמבר 2026 הוא היום האחרון להפוך לתושב ולהיכנס להטבה; הדוח השנתי הראשון שבו יופיע הפטור יוגש במהלך 2027; ובשנת 2029 התקרה יורדת ממיליון שקל לסכום של 350 אלף שקל, מה שמחייב תכנון מוקדם של עיתוי בונוסים ומימוש אופציות.
