
הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
שר
הקליטה אופיר סופר: ״בשלוש השנים האחרונות אנחנו משנים ומחזקים את תשתיות העלייה והקליטה. היום אנו מוסיפים נדבך משמעותי וחשוב במהלך הלאומי לעידוד העלייה, ואני מודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ולכל השותפים על שיתוף הפעולה הפורה. זהו מהלך מקצועי, רחב היקף ומבוסס
נתונים, שמטרתו להבטיח קליטה מיטבית לעולים חדשים, ליצור עבורם הזדמנות אמיתית להשתלב בחברה הישראלית, ובמקביל לתרום לזינוק הכלכלה הישראלית. העלייה היא בעלת חשיבות ציונית, חברתית וכלכלית למדינת ישראל. היא מחזקת את המרקם החברתי, מביאה הון אנושי איכותי ותורמת באופן
ישיר לצמיחה, לחדשנות ולפיתוח המשק״.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
