תחנת כוח
צילום: יוסי זמיר חברת החשמל

מה זה תעריף זמינות וכמה הוא משפיע על חברות האנרגיה?

מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות, החלטה שעשויה להיות משמעותית עבור יצרניות החשמל הפרטיות ומשק החשמל בכלל; מה זה תעריף זמינות, איזה תעריך החברות דורשות ואיזה תעריף רשות החשמל מוכנה לשלם?

רוי שיינמן | (2)

מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות שיקימו יצרניות החשמל הפרטיות. עדיין לא ידוע מתי תתקבל החלטה סופית בנושא, אבל להחלטה עשויה להיות השפעות גדולות על יצרניות החשמל כמו גם על העתיד האנרגטי של מדינת ישראל - בועידת ההשקעות באנרגיה שערכנו ב-2024, אמר יונתן פלורסהיים,  רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר, כי "ישראל צריכה בערך 9,000 מגה של התקן מותקן חדש כל שנה עד 2040 בכדי לעמוד בגידול בביקושים, זאת אומרת בערך תחנה בשנה".


מה זה תעריף זמינות?


כשיצרנית חשמל בונה תחנה, היא מקבלת תמורתה כסף בשני ערוצים - הראשון הוא מכירת החשמל עצמו, והשני הוא תעריף הזמינות. תעריף הזמינות הוא תשלום שמעבירה המדינה לתחנות הכוח על עצם העובדה שהן נשארות מוכנות להפעלה, גם אם הן בפועל לא מפיקות חשמל. הפעלה של תחנת כוח הוא תהליך יקר, להשאיר תחנת כוח פועלת, גם ללא הפקת חשמל, דורש משאבים רבים כמו גם כוח אדם שיתפעל את התחנה. 


המדינה שרוצה מצדה לתמרץ יצרנים פרטיים לבנות תחנות כוח חדשות משלמת את תעריף הזמינות הזה לחברות. התעריף הוא מרכיב גדול בהכנסות הצפויות של התחנה, ולכן הוא גם מרכיב חשוב עבור כל חברה שבאה לסגור חבילת מימון לבניית תחנה. התעריף נקבע לפי קוט"ש (קילו-ואט שעה) ושינוי של כל אגורה יכול להשפיע במאות מיליונים על עלות ההקמה של תחנות הכוח.


כמה רשות החשמל רוצה לשלם וכמה דורשות היצרניות?

ב-2024 קבעה רשות החשמל שתעריף הזמינות לתחנות חדשות שיצליחו לסגור מימון יעמוד על 1.5 אג' לקוט"ש, אבל היא ציינה שהיא תבחן את ההחלטה מחדש אחרי התוצאות של מכרז שורק. רשות החשמל רוצה לשלם את המחיר הנמוך ביותר האפשרי בכדי לחסוך עלויות לציבור, אבל החברות הפרטיות לא פראייריות, ובמכרזים הם מבקשות תעריפים גבוהים בהרבה.


כך במכרז של תחנת שורק זכו אדלטק ומנורה שרצו את תעריף הזמינות הנמוך ביותר מבין המשתתפות, 3.18 אגורות לקוט"ש, יותר מפי 2 מתעריף הזמינות שקבעה רשות החשמל לפני המכרז. אם אף חברה לא תציע הצעות במכרזים אז תחנות לא ייבנו, ולכן הרשות נאלצת לשלם לחברות את תעריפי הזמינות הגבוהים שהן מבקשות. 


התחנות שעדיין מחכות לאישור הממשלה הן הרחבת תחנת חדרה של OPC או פי סי אנרגיה -0.87%   ותחנת ריינדיר שסמוכות זו לזו. הסיבה העיקרית שהן לא אושרו עד כה היא לחץ פוליטי מתושבי האזור שמתנגדים להקמה של תחנות הכוח. שתי התחנות עלו להצבעת ממשלה ב-2024 יחד עם הרחבת תחנת דוראד (שבבעלות חלקית של אדלטק) ותחנת קסם של מבטח שמיר, אך בהצבעה הזו רק דוראד וקסם עברו. ריינדיר ו-OPC שמאז הפסיקו לעלות שוב להחלטת ממשלה ושוב לא לעבור, עדיין מחכות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 20/01/2025 02:55
    הגב לתגובה זו
    ההשקעות הן עצומות. הבנקים מחפשים וודאות בהחלטת ההלוואה שלהם והמשקיעים מחפשים תשואה על ההשקעה. הכי קל זה להקליד במחשב.
  • 1.
    חיים 12/01/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    מה זאת אומרת שהמדינה משלמת לחברה פרטית כסף על זמינות על חשבון האזרחים גם ככה הם מרוויחים מיליארדים על חשבוננו משהו מסריח פה אתם מריחים מתבשל משהו מתחת לאף
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.