תחנת כוח
צילום: יוסי זמיר חברת החשמל

מה זה תעריף זמינות וכמה הוא משפיע על חברות האנרגיה?

מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות, החלטה שעשויה להיות משמעותית עבור יצרניות החשמל הפרטיות ומשק החשמל בכלל; מה זה תעריף זמינות, איזה תעריך החברות דורשות ואיזה תעריף רשות החשמל מוכנה לשלם?

רוי שיינמן | (2)

מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות שיקימו יצרניות החשמל הפרטיות. עדיין לא ידוע מתי תתקבל החלטה סופית בנושא, אבל להחלטה עשויה להיות השפעות גדולות על יצרניות החשמל כמו גם על העתיד האנרגטי של מדינת ישראל - בועידת ההשקעות באנרגיה שערכנו ב-2024, אמר יונתן פלורסהיים,  רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר, כי "ישראל צריכה בערך 9,000 מגה של התקן מותקן חדש כל שנה עד 2040 בכדי לעמוד בגידול בביקושים, זאת אומרת בערך תחנה בשנה".


מה זה תעריף זמינות?


כשיצרנית חשמל בונה תחנה, היא מקבלת תמורתה כסף בשני ערוצים - הראשון הוא מכירת החשמל עצמו, והשני הוא תעריף הזמינות. תעריף הזמינות הוא תשלום שמעבירה המדינה לתחנות הכוח על עצם העובדה שהן נשארות מוכנות להפעלה, גם אם הן בפועל לא מפיקות חשמל. הפעלה של תחנת כוח הוא תהליך יקר, להשאיר תחנת כוח פועלת, גם ללא הפקת חשמל, דורש משאבים רבים כמו גם כוח אדם שיתפעל את התחנה. 


המדינה שרוצה מצדה לתמרץ יצרנים פרטיים לבנות תחנות כוח חדשות משלמת את תעריף הזמינות הזה לחברות. התעריף הוא מרכיב גדול בהכנסות הצפויות של התחנה, ולכן הוא גם מרכיב חשוב עבור כל חברה שבאה לסגור חבילת מימון לבניית תחנה. התעריף נקבע לפי קוט"ש (קילו-ואט שעה) ושינוי של כל אגורה יכול להשפיע במאות מיליונים על עלות ההקמה של תחנות הכוח.


כמה רשות החשמל רוצה לשלם וכמה דורשות היצרניות?

ב-2024 קבעה רשות החשמל שתעריף הזמינות לתחנות חדשות שיצליחו לסגור מימון יעמוד על 1.5 אג' לקוט"ש, אבל היא ציינה שהיא תבחן את ההחלטה מחדש אחרי התוצאות של מכרז שורק. רשות החשמל רוצה לשלם את המחיר הנמוך ביותר האפשרי בכדי לחסוך עלויות לציבור, אבל החברות הפרטיות לא פראייריות, ובמכרזים הם מבקשות תעריפים גבוהים בהרבה.


כך במכרז של תחנת שורק זכו אדלטק ומנורה שרצו את תעריף הזמינות הנמוך ביותר מבין המשתתפות, 3.18 אגורות לקוט"ש, יותר מפי 2 מתעריף הזמינות שקבעה רשות החשמל לפני המכרז. אם אף חברה לא תציע הצעות במכרזים אז תחנות לא ייבנו, ולכן הרשות נאלצת לשלם לחברות את תעריפי הזמינות הגבוהים שהן מבקשות. 


התחנות שעדיין מחכות לאישור הממשלה הן הרחבת תחנת חדרה של OPC או פי סי אנרגיה -0.17%   ותחנת ריינדיר שסמוכות זו לזו. הסיבה העיקרית שהן לא אושרו עד כה היא לחץ פוליטי מתושבי האזור שמתנגדים להקמה של תחנות הכוח. שתי התחנות עלו להצבעת ממשלה ב-2024 יחד עם הרחבת תחנת דוראד (שבבעלות חלקית של אדלטק) ותחנת קסם של מבטח שמיר, אך בהצבעה הזו רק דוראד וקסם עברו. ריינדיר ו-OPC שמאז הפסיקו לעלות שוב להחלטת ממשלה ושוב לא לעבור, עדיין מחכות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 20/01/2025 02:55
    הגב לתגובה זו
    ההשקעות הן עצומות. הבנקים מחפשים וודאות בהחלטת ההלוואה שלהם והמשקיעים מחפשים תשואה על ההשקעה. הכי קל זה להקליד במחשב.
  • 1.
    חיים 12/01/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    מה זאת אומרת שהמדינה משלמת לחברה פרטית כסף על זמינות על חשבון האזרחים גם ככה הם מרוויחים מיליארדים על חשבוננו משהו מסריח פה אתם מריחים מתבשל משהו מתחת לאף
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.