מה זה תעריף זמינות וכמה הוא משפיע על חברות האנרגיה?
מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות, החלטה שעשויה להיות משמעותית עבור יצרניות החשמל הפרטיות ומשק החשמל בכלל; מה זה תעריף זמינות, איזה תעריך החברות דורשות ואיזה תעריף רשות החשמל מוכנה לשלם?
מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות שיקימו יצרניות החשמל הפרטיות. עדיין לא ידוע מתי תתקבל החלטה סופית בנושא, אבל להחלטה עשויה להיות השפעות גדולות על יצרניות החשמל כמו גם על העתיד האנרגטי של מדינת ישראל - בועידת ההשקעות באנרגיה שערכנו ב-2024, אמר יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר, כי "ישראל צריכה בערך 9,000 מגה של התקן מותקן חדש כל שנה עד 2040 בכדי לעמוד בגידול בביקושים, זאת אומרת בערך תחנה בשנה".
מה זה תעריף זמינות?
כשיצרנית חשמל בונה תחנה, היא מקבלת תמורתה כסף בשני ערוצים - הראשון הוא מכירת החשמל עצמו, והשני הוא תעריף הזמינות. תעריף הזמינות הוא תשלום שמעבירה המדינה לתחנות הכוח על עצם העובדה שהן נשארות מוכנות להפעלה, גם אם הן בפועל לא מפיקות חשמל. הפעלה של תחנת כוח הוא תהליך יקר, להשאיר תחנת כוח פועלת, גם ללא הפקת חשמל, דורש משאבים רבים כמו גם כוח אדם שיתפעל את התחנה.
המדינה שרוצה מצדה לתמרץ יצרנים פרטיים לבנות תחנות כוח חדשות משלמת את תעריף הזמינות הזה לחברות. התעריף הוא מרכיב גדול בהכנסות הצפויות של התחנה, ולכן הוא גם מרכיב חשוב עבור כל חברה שבאה לסגור חבילת מימון לבניית תחנה. התעריף נקבע לפי קוט"ש (קילו-ואט שעה) ושינוי של כל אגורה יכול להשפיע במאות מיליונים על עלות ההקמה של תחנות הכוח.
כמה רשות החשמל רוצה לשלם וכמה דורשות היצרניות?
ב-2024 קבעה רשות החשמל שתעריף הזמינות לתחנות חדשות שיצליחו לסגור מימון יעמוד על 1.5 אג' לקוט"ש, אבל היא ציינה שהיא תבחן את ההחלטה מחדש אחרי התוצאות של מכרז שורק. רשות החשמל רוצה לשלם את המחיר הנמוך ביותר האפשרי בכדי לחסוך עלויות לציבור, אבל החברות הפרטיות לא פראייריות, ובמכרזים הם מבקשות תעריפים גבוהים בהרבה.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך במכרז של תחנת שורק זכו אדלטק ומנורה שרצו את תעריף הזמינות הנמוך ביותר מבין המשתתפות, 3.18 אגורות לקוט"ש, יותר מפי 2 מתעריף הזמינות שקבעה רשות החשמל לפני המכרז. אם אף חברה לא תציע הצעות במכרזים אז תחנות לא ייבנו, ולכן הרשות נאלצת לשלם לחברות את תעריפי הזמינות הגבוהים שהן מבקשות.
התחנות שעדיין מחכות לאישור הממשלה הן הרחבת תחנת חדרה של OPC או פי סי אנרגיה -1.32% ותחנת ריינדיר שסמוכות זו לזו. הסיבה העיקרית שהן לא אושרו עד כה היא לחץ פוליטי מתושבי האזור שמתנגדים להקמה של תחנות הכוח. שתי התחנות עלו להצבעת ממשלה ב-2024 יחד עם הרחבת תחנת דוראד (שבבעלות חלקית של אדלטק) ותחנת קסם של מבטח שמיר, אך בהצבעה הזו רק דוראד וקסם עברו. ריינדיר ו-OPC שמאז הפסיקו לעלות שוב להחלטת ממשלה ושוב לא לעבור, עדיין מחכות.
- 2.יוסי 20/01/2025 02:55הגב לתגובה זוההשקעות הן עצומות. הבנקים מחפשים וודאות בהחלטת ההלוואה שלהם והמשקיעים מחפשים תשואה על ההשקעה. הכי קל זה להקליד במחשב.
- 1.חיים 12/01/2025 18:29הגב לתגובה זומה זאת אומרת שהמדינה משלמת לחברה פרטית כסף על זמינות על חשבון האזרחים גם ככה הם מרוויחים מיליארדים על חשבוננו משהו מסריח פה אתם מריחים מתבשל משהו מתחת לאף

ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
המפעילה Beacon השלימה את שלב ההרצה והגיעה להפקה של 100 אלף חביות בתוך 75 יום בלבד; המאגר צפוי להוות מנוע צמיחה ותזרים מרכזי עבור נאוויטס
חברת Beacon Offshore, המפעילה של מאגר הנפט שננדואה שבמפרץ מקסיקו, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב ההרצה של ארבעת הקידוחים הראשונים בפרויקט והגיעה ליעד ההפקה של 100 אלף חביות נפט ביום (bopd), קצב המתאים לצפי שפורסם עם תחילת ההפקה ביולי השנה. עבור נאוויטס נאוויטס פטר יהש 3.38% , המחזיקה בפרויקט לצד Beacon ושותפים נוספים, מדובר בהתקדמות נוספת באחד ממוקדי הצמיחה שלה בשנים הקרובות.
Beacon ציינה כי מערכת ההפקה הצפה (FPS) במאגר, שנבנתה לקיבולת של 120 אלף חביות נפט ביום ו-140 מיליון רגל מעוקב גז ביום, תפקדה בהתאם לציפיות, וכי ההגעה לקצב היעד הושלמה בתוך 75 יום בלבד ממועד תחילת ההפקה. המתקן, הממוקם ב-Walker Ridge 52 כ-150 מייל מחופי לואיזיאנה ובעומק מים של כ-5,800 רגל, תוכנן לשמש כמתקן מארח אזורי (Regional Hub) שיאפשר חיבור מאגרים סמוכים, בהם מוניומנט ושננדואה דרום, שביחד מוערכים בכ-600 מיליון חביות נפט שוות ערך.
על פי הודעת החברה, מדובר באחת ההפקות המורכבות והמתקדמות בענף, הנסמכת על טכנולוגיית לחץ גבוה של 20,000 PSI, מהמתקדמות בעולם. הבארות נקדחו לעומק של כ-30 אלף רגל מתחת לפני הים (כ-10 קילומטרים), בתנאי לחץ וטמפרטורה קיצוניים. Beacon מסרה כי הנתונים ההנדסיים של הבארות עומדים בציפיות ואף מצביעים על אמינות גבוהה, מה שיאפשר המשך הפקה יציבה לאורך זמן.
מתקן הטיפול וההפקה של שננדואה, שהוא HUB אזורי, שודרג ליכולת קיבולת של כ-120 אלף חביות נפט ביום, והוא עתיד לשרת גם את מאגרי מוניומנט ושננדואה דרום, שנמצאים בתהליכי פיתוח ועתידים להחל בהפקה
במהלך שנת 2026 ושנת 2028, בהתאמה.
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור: "עם הסיום המוצלח של תהליך ה-ramp-up, והגעה להפקה יומית של 100 אלף חביות נפט, פרויקט שננדואה הפך לאחד הפרויקטים
המפיקים המשמעותיים במפרץ אמריקה ומהווה פלטפורמה איתנה לצמיחתה של השותפות"

בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
במסגרת קול קורא חדש שפרסמו משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, יינתנו מענקים לרשויות מקומיות שיקימו קירויים סולאריים בשטחן מעל מגרשי ספורט. בכך יתאפשר לערוך פעילויות ספורט שם גם כשיורד גשם וגם בשעות החשיכה, תוך כדי יצירת מקור נוסף של אנרגיות מתחדשות
התוכנית הלאומית החדשה לקירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים בכל הארץ יוצאת לדרך: במסגרת החלטת הממשלה לקדם קירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים, פורסם היום קול קורא לכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, לתמיכה כלכלית בהקמת קירויים סולאריים בשטחן. מדובר במהלך משותף של משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, המהווה, לפי הודעת משרד האנרגיה, נדבך נוסף במדיניות הלאומית להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת והתמודדות עם משבר האקלים. המענקים שיינתנו, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים, יגיעו לסוכמים של 300 אלף עד 450 אלף שקל לכל רשות, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שלה. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא 9 בנובמבר השנה.
לדברי משרד האנרגיה, המהלך משלב שורת תועלות מעשיות שונות תחת קורת גג אחת: הוא מאפשר להרחיב את שעות הפעילות במגרשי הספורט, מספק הצללה והגנה מתנאי מזג האוויר, מייצר אנרגיה נקייה מאופסת פליטות, תורם להפחתת אי החום העירוני, מחזק את ביטחון האנרגיה המקומי, ומאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה. כל זאת, תוך ניצול חכם של תשתיות קיימות, כך שמגרש הספורט השכונתי ייהפך למוקד אנרגיה בקהילה.
לצד התרומה למשק האנרגיה, מדובר גם במהלך חברתי-סביבתי בקנה מידה משמעותי - הוספת כ-3,000 דונמים של שטחי צל ציבוריים, שיאפשרו תוספת של כ-3.3 מיליון שעות פעילות קהילתית וספורטיבית בשנה, בכל מזג אוויר ובכל שעות היממה, כך על פי ההודעה. בנוסף, מדובר בצעד משמעותי במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, באמצעות הפחתת פליטות מזהמות והגברת היקף האנרגיה המתחדשת בשטחים מבונים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר כי, "קירוי סולארי של מגרשי ספורט הוא צעד חשוב שמממש את המחויבות שלנו להבטחת ביטחון אנרגטי לישראל, תוך קידום אנרגיה מתחדשת והגנה על איכות הסביבה. המהלך יאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה, יוסיף אלפי דונמים של שטחי צל ציבוריים, יאפשר פעילות קהילתית בכל מזג אוויר, ויתרום משמעותית לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל ל-2030".
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר התרבות והספורט מיקי זוהר, הוסיף כי, ״המיזם לקירוי סולארי במגרשי הספורט הוא מהפכה חברתית וקהילתית. מגרשי הספורט ייהפכו לשמישים לאורך כל שעות היום ובכל מזג אוויר, ותוך כדי ייצרו חשמל ואנרגיה ירוקה. זהו חיבור חשוב בין קיימות סביבתית לקידום הספורט".