תחנת כוח
צילום: יוסי זמיר חברת החשמל

מה זה תעריף זמינות וכמה הוא משפיע על חברות האנרגיה?

מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות, החלטה שעשויה להיות משמעותית עבור יצרניות החשמל הפרטיות ומשק החשמל בכלל; מה זה תעריף זמינות, איזה תעריך החברות דורשות ואיזה תעריף רשות החשמל מוכנה לשלם?

רוי שיינמן | (2)

מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות שיקימו יצרניות החשמל הפרטיות. עדיין לא ידוע מתי תתקבל החלטה סופית בנושא, אבל להחלטה עשויה להיות השפעות גדולות על יצרניות החשמל כמו גם על העתיד האנרגטי של מדינת ישראל - בועידת ההשקעות באנרגיה שערכנו ב-2024, אמר יונתן פלורסהיים,  רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר, כי "ישראל צריכה בערך 9,000 מגה של התקן מותקן חדש כל שנה עד 2040 בכדי לעמוד בגידול בביקושים, זאת אומרת בערך תחנה בשנה".


מה זה תעריף זמינות?


כשיצרנית חשמל בונה תחנה, היא מקבלת תמורתה כסף בשני ערוצים - הראשון הוא מכירת החשמל עצמו, והשני הוא תעריף הזמינות. תעריף הזמינות הוא תשלום שמעבירה המדינה לתחנות הכוח על עצם העובדה שהן נשארות מוכנות להפעלה, גם אם הן בפועל לא מפיקות חשמל. הפעלה של תחנת כוח הוא תהליך יקר, להשאיר תחנת כוח פועלת, גם ללא הפקת חשמל, דורש משאבים רבים כמו גם כוח אדם שיתפעל את התחנה. 


המדינה שרוצה מצדה לתמרץ יצרנים פרטיים לבנות תחנות כוח חדשות משלמת את תעריף הזמינות הזה לחברות. התעריף הוא מרכיב גדול בהכנסות הצפויות של התחנה, ולכן הוא גם מרכיב חשוב עבור כל חברה שבאה לסגור חבילת מימון לבניית תחנה. התעריף נקבע לפי קוט"ש (קילו-ואט שעה) ושינוי של כל אגורה יכול להשפיע במאות מיליונים על עלות ההקמה של תחנות הכוח.


כמה רשות החשמל רוצה לשלם וכמה דורשות היצרניות?

ב-2024 קבעה רשות החשמל שתעריף הזמינות לתחנות חדשות שיצליחו לסגור מימון יעמוד על 1.5 אג' לקוט"ש, אבל היא ציינה שהיא תבחן את ההחלטה מחדש אחרי התוצאות של מכרז שורק. רשות החשמל רוצה לשלם את המחיר הנמוך ביותר האפשרי בכדי לחסוך עלויות לציבור, אבל החברות הפרטיות לא פראייריות, ובמכרזים הם מבקשות תעריפים גבוהים בהרבה.


כך במכרז של תחנת שורק זכו אדלטק ומנורה שרצו את תעריף הזמינות הנמוך ביותר מבין המשתתפות, 3.18 אגורות לקוט"ש, יותר מפי 2 מתעריף הזמינות שקבעה רשות החשמל לפני המכרז. אם אף חברה לא תציע הצעות במכרזים אז תחנות לא ייבנו, ולכן הרשות נאלצת לשלם לחברות את תעריפי הזמינות הגבוהים שהן מבקשות. 


התחנות שעדיין מחכות לאישור הממשלה הן הרחבת תחנת חדרה של OPC או פי סי אנרגיה 0.78%   ותחנת ריינדיר שסמוכות זו לזו. הסיבה העיקרית שהן לא אושרו עד כה היא לחץ פוליטי מתושבי האזור שמתנגדים להקמה של תחנות הכוח. שתי התחנות עלו להצבעת ממשלה ב-2024 יחד עם הרחבת תחנת דוראד (שבבעלות חלקית של אדלטק) ותחנת קסם של מבטח שמיר, אך בהצבעה הזו רק דוראד וקסם עברו. ריינדיר ו-OPC שמאז הפסיקו לעלות שוב להחלטת ממשלה ושוב לא לעבור, עדיין מחכות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 20/01/2025 02:55
    הגב לתגובה זו
    ההשקעות הן עצומות. הבנקים מחפשים וודאות בהחלטת ההלוואה שלהם והמשקיעים מחפשים תשואה על ההשקעה. הכי קל זה להקליד במחשב.
  • 1.
    חיים 12/01/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    מה זאת אומרת שהמדינה משלמת לחברה פרטית כסף על זמינות על חשבון האזרחים גם ככה הם מרוויחים מיליארדים על חשבוננו משהו מסריח פה אתם מריחים מתבשל משהו מתחת לאף
גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.

גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.