מה זה תעריף זמינות וכמה הוא משפיע על חברות האנרגיה?
מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות, החלטה שעשויה להיות משמעותית עבור יצרניות החשמל הפרטיות ומשק החשמל בכלל; מה זה תעריף זמינות, איזה תעריך החברות דורשות ואיזה תעריף רשות החשמל מוכנה לשלם?
מחר רשות החשמל תפרסם להערות הציבור שימוע לקביעת תעריף הזמינות לתחנות כוח חדשות שיקימו יצרניות החשמל הפרטיות. עדיין לא ידוע מתי תתקבל החלטה סופית בנושא, אבל להחלטה עשויה להיות השפעות גדולות על יצרניות החשמל כמו גם על העתיד האנרגטי של מדינת ישראל - בועידת ההשקעות באנרגיה שערכנו ב-2024, אמר יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר, כי "ישראל צריכה בערך 9,000 מגה של התקן מותקן חדש כל שנה עד 2040 בכדי לעמוד בגידול בביקושים, זאת אומרת בערך תחנה בשנה".
מה זה תעריף זמינות?
כשיצרנית חשמל בונה תחנה, היא מקבלת תמורתה כסף בשני ערוצים - הראשון הוא מכירת החשמל עצמו, והשני הוא תעריף הזמינות. תעריף הזמינות הוא תשלום שמעבירה המדינה לתחנות הכוח על עצם העובדה שהן נשארות מוכנות להפעלה, גם אם הן בפועל לא מפיקות חשמל. הפעלה של תחנת כוח הוא תהליך יקר, להשאיר תחנת כוח פועלת, גם ללא הפקת חשמל, דורש משאבים רבים כמו גם כוח אדם שיתפעל את התחנה.
המדינה שרוצה מצדה לתמרץ יצרנים פרטיים לבנות תחנות כוח חדשות משלמת את תעריף הזמינות הזה לחברות. התעריף הוא מרכיב גדול בהכנסות הצפויות של התחנה, ולכן הוא גם מרכיב חשוב עבור כל חברה שבאה לסגור חבילת מימון לבניית תחנה. התעריף נקבע לפי קוט"ש (קילו-ואט שעה) ושינוי של כל אגורה יכול להשפיע במאות מיליונים על עלות ההקמה של תחנות הכוח.
כמה רשות החשמל רוצה לשלם וכמה דורשות היצרניות?
ב-2024 קבעה רשות החשמל שתעריף הזמינות לתחנות חדשות שיצליחו לסגור מימון יעמוד על 1.5 אג' לקוט"ש, אבל היא ציינה שהיא תבחן את ההחלטה מחדש אחרי התוצאות של מכרז שורק. רשות החשמל רוצה לשלם את המחיר הנמוך ביותר האפשרי בכדי לחסוך עלויות לציבור, אבל החברות הפרטיות לא פראייריות, ובמכרזים הם מבקשות תעריפים גבוהים בהרבה.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך במכרז של תחנת שורק זכו אדלטק ומנורה שרצו את תעריף הזמינות הנמוך ביותר מבין המשתתפות, 3.18 אגורות לקוט"ש, יותר מפי 2 מתעריף הזמינות שקבעה רשות החשמל לפני המכרז. אם אף חברה לא תציע הצעות במכרזים אז תחנות לא ייבנו, ולכן הרשות נאלצת לשלם לחברות את תעריפי הזמינות הגבוהים שהן מבקשות.
התחנות שעדיין מחכות לאישור הממשלה הן הרחבת תחנת חדרה של OPC או פי סי אנרגיה 3.68% ותחנת ריינדיר שסמוכות זו לזו. הסיבה העיקרית שהן לא אושרו עד כה היא לחץ פוליטי מתושבי האזור שמתנגדים להקמה של תחנות הכוח. שתי התחנות עלו להצבעת ממשלה ב-2024 יחד עם הרחבת תחנת דוראד (שבבעלות חלקית של אדלטק) ותחנת קסם של מבטח שמיר, אך בהצבעה הזו רק דוראד וקסם עברו. ריינדיר ו-OPC שמאז הפסיקו לעלות שוב להחלטת ממשלה ושוב לא לעבור, עדיין מחכות.
- 2.יוסי 20/01/2025 02:55הגב לתגובה זוההשקעות הן עצומות. הבנקים מחפשים וודאות בהחלטת ההלוואה שלהם והמשקיעים מחפשים תשואה על ההשקעה. הכי קל זה להקליד במחשב.
- 1.חיים 12/01/2025 18:29הגב לתגובה זומה זאת אומרת שהמדינה משלמת לחברה פרטית כסף על זמינות על חשבון האזרחים גם ככה הם מרוויחים מיליארדים על חשבוננו משהו מסריח פה אתם מריחים מתבשל משהו מתחת לאף
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
שותפויות הגז עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
שותפויות הגז עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
