זרועות ההשקעה של הבנקים רשמו רווחי שיא; אבל המנהלים שהקימו אותן עוזבים
דיסקונט קפיטל ומזרחי טפחות אינווסט נפרדות מהמנהלים שהפכו את ההשקעות הריאליות למנוע צמיחה של מיליארד שקל בשנה; הפרישות המקבילות של חימי והוכמן יאיצו את התחרות מול קרנות הפרייווט אקוויטי על השליטה בחברות התעשייה והשירותים
המבנה הארגוני של המערכת הבנקאית בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. זרועות ההשקעה הריאליות הופכות ליחידות רווח דומיננטיות המאתגרות-תומכות את המודל המסורתי של מתן אשראי. אתמול הגיע השינוי הזה לנקודת רתיחה עם הודעתם המקבילה של שניים מהמנהלים הבולטים בתחום, הילה חימי מדיסקונט קפיטל ורון הוכמן ממזרחי טפחות אינווסט, על פרישתם מהתפקיד.
המהלכים האלה קורים כשהתחום כולו פורח, יש שגשוג חסר תקדים בקרנות הפרייבט אקוויטי, תחום שנשלט בעבר על ידי שחקנים ותיקים כמו קרן פימי של ישי דוידי, פורטיסימו של יובל כהן
ואייפקס תחת זהבית כהן, אבל הבנקים לטשו עיניים והוא הפך לזירת התמודדות עם הבנקים הגדולים שנכנסו אליו ככלי פיננסי משלים.
עבור הבנקים, הכניסה להשקעות ריאליות, חיתום וייזום מיזוגים ורכישות לא הייתה רק מהלך של גיוון תיק הנכסים, אלא צורך אסטרטגי שנועד לפצות על אובדן ההכנסות מהפרדת חברות כרטיסי האשראי. הפעילות הזאת מאפשרת לבנקים להשיג תשואות גבוהות משמעותית מהמרווח הבנקאי הרגיל, תוך שהם מנצלים את הידע המחקרי והגישה להון כדי להפוך לשותפים בחברות ריאליות.
עם זאת זה לא ממש המגרש הביתי של הבנקים זה פעילות
בעלת אופי שונה מהשמרנות הבנקאית המוכרת. בניגוד לאשראי העסקי הצפוי, ההשקעות הריאליות נעות על ציר של תנודתיות גבוהה; הצלחות בחברות כמו סלברייט יכולות להניב רווחי עתק ותשואות חריגות, כפי שקרה השנה בדיסקונט ובלאומי, אך מנגד קיימת חשיפה למחיקות ערך בתקופות של האטה
בשוק.
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- דסק"ש במו"מ למכירת החזקותיה באלרון לפי שווי של עד 90 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הילה חימי מסיימת קדנציה של למעלה מעשור בדיסקונט קפיטל, במהלכה ביססה את מעמדה כאחת הדמויות המשפיעות בשוק המקומי. הישגיה משתקפים היטב בדו"חות הכספיים: בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה הזרוע רווח של
217 מיליון שקל, נתון המהווה כ-10% מרווחי קבוצת דיסקונט כולה וגבוה פי שלושה מהרווח שהשיאה חברת כאל לבנק באותה תקופה. הפורטפוליו שניהלה חימי נהנה השנה מביצועי יתר של חברות כמו סלברייט, מניף וסלקום, וכן מהובלת מכרז המכירה של כאל עבור הנהלת הבנק. חימי יוצאת כעת
לדרך עצמאית עם תוכנית לגיוס 400 מיליון דולר לקרן חדשה, כאשר בנק דיסקונט צפוי להשקיע בקרן זו את מרבית הסכום כנדוניה משמעותית לדרכה החדשה.
במקביל, רון הוכמן פורש ממזרחי טפחות אינווסט לאחר חמש שנים שבהן הקים
את הפעילות. הוכמן הותיר לבנק תיק השקעות ריאליות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, המניב רווח שנתי של כ-100 מיליון שקל. למרות שמדובר בזרוע הקטנה מבין שלושת הבנקים הגדולים, היא מהווה בסיס יציב לפעילות העתידית תחת שמרית קניג, המגיעה מרקע של הון סיכון בקרן JVC. הערכות
בשוק גורסות כי הוכמן עשוי לשוב לקרן סקיי, אותה ייסד דודו צבי יוכמן. שינויים אלו מצטרפים למינויו של ויקטור וקרט בלאומי פרטנרס, שהחל במסע רכישות אגרסיבי בחברות כמו מובמנט, דן תחבורה ונופר אנרג'י, במטרה להחזיר ללאומי את הדומיננטיות בשוק.
הנתונים המסכמים מצביעים על מגמת צמיחה עקבית בזרועות האלה במערכת הבנקאית. אם בסיכום שנת 2024 עמדו רווחי שלוש חברות ההשקעה של הבנקים על כ-900 מיליון שקל, הרי שבשנת 2025 הם כבר חצו את רף המיליארד שקל. השגשוג בענף והתנועה של מנהלים בכירים בין המערכת הבנקאית לקרנות הפרטיות מעידים כי הגבולות בין שני העולמות ממשיכים להתערבב, כאשר הבנקים כבר אינם מסתפקים בתפקיד המממן, אלא מבקשים להוביל את העסקאות הגדולות במשק כבעלי מניות אקטיביים.
