שוק ההון מנצח את החזאים: מחקר של בנק ישראל מגלה מי צופה את האינפלציה ראשון

מחקר חדש שפרסם בנק ישראל חושף כי שוק ההון מצליח לזהות שינויים בציפיות לאינפלציה לפני כל המקורות האחרים. המחקר, שנכתב על ידי דוד מנחם וארי קוטאי מחטיבת המחקר של הבנק, בחן את היכולת של ארבעה מקורות מרכזיים - שוק ההון, תחזיות החזאים הפרטיים, חוזי אינפלציה וציפיות הבנקים המסחריים - לחזות את האינפלציה בטווח של שנה קדימה.

הממצא העיקרי של המחקר הוא שהציפיות משוק ההון "מקדימות את השינויים במקורות האחרים - החזאים הפרטיים, חוזי האינפלציה וציפיות הבנקים, בעיקר בשנים 2012–2020". עם זאת, החוקרים מציינים כי "הממצאים מ-2020 ואילך פחות יציבים, ותלויים בבחירת תקופת המדגם".

למה זה חשוב? שוק ההון כמערכת התרעה מוקדמת

המחקר מדגיש את החשיבות של המעקב אחר ציפיות האינפלציה משוק ההון למרות תנודתיותן הגבוהה. "הציפיות לאינפלציה משמשות אינדיקטור מקרו-כלכלי מרכזי, בעל השפעה ניכרת על המדיניות המוניטרית", כותבים החוקרים. "תפקידן כפול: הן משקפות הערכה באשר לאינפלציה בעתיד, אך גם משפיעות עליה בפועל, שכן שחקנים בשוק מקבלים החלטות כלכליות לפי ציפיותיהם".

החוקרים מסבירים כי "מכאן החשיבות הנודעת לזיהוי מוקדם של שינוי מגמה בציפיות אלו". במילים אחרות, היכולת לזהות שינוי בציפיות האינפלציה בזמן אמת יכולה לסייע למעצבי המדיניות המוניטרית לפעול מוקדם יותר ולמנוע הפתעות לא רצויות.

• מדד המחירים בדצמבר על האפס; מחירי הדירות עלו ב-0.7%
• מדד המחירים בדצמבר - צפי לירידה של 0.1%; איך זה ישפיע על השווקים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחקר נערך על תקופה של 13 שנים (2012-2024) ועשה שימוש במבחנים סטטיסטיים מתקדמים הנקראים "מבחני סיבתיות גריינג'ר". מבחנים אלו בודקים אם משתנה אחד מכיל מידע המסייע לחזות את התפתחותו העתידית של משתנה אחר.

תנודתיות גבוהה - אך עדיין רלוונטי

אחד האתגרים המרכזיים בשימוש בציפיות משוק ההון הוא רמת התנודתיות הגבוהה שלהן. המחקר מציג נתונים המראים כי מאז 2020 גברה מאוד התנודתיות של ציפיות שוק ההון בהשוואה למקורות אחרים.

לפי הנתונים שמוצגים במחקר, סטיית התקן של ציפיות שוק ההון בתקופה 2020-2024 עמדה על 0.18 נקודות אחוז (בחלון נע של 30 יום), לעומת 0.10 בתקופה 2012-2019. זאת בהשוואה לסטיית תקן של 0.07 בלבד אצל חוזי האינפלציה ו-0.11 אצל הבנקים המסחריים באותה תקופה.

• 25 מיליארד שקל בשנה: הפשיעה בחברה הערבית כבר מזמן לא בעיה מגזרית
• כ-20 מיליארד שקל בשנה לגמלאים: כך פנסיות צה"ל מכבידות על תקציב הביטחון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

החוקרים מציינים כי "מאז 2020 גברה מאוד התנודתיות של הציפיות משוק ההון. הדבר מקשה על זיהוי מגמות ומחייב זהירות בפרשנותן; עם זאת, ציפיות אלו ממשיכות לתרום לזיהוי מוקדם של מגמות".

שלושה גורמים אפשריים להקדמה

המחקר בוחן שלושה הסברים אפשריים לכך ששוק ההון מקדים את המקורות האחרים:

תדירות עדכון גבוהה - ציפיות שוק ההון מתעדכנות על בסיס יומי, בניגוד לתחזיות החזאים הפרטיים המתעדכנות בדרך כלל רק לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן (סביב ה-18 בכל חודש). כפי שמציין המחקר, "הציפיות משוק ההון מתעדכנות בתדירות יומית, ולכן הן מגיבות במהירות בעקבות פרסומים מקרו-כלכליים או מידע רלוונטי אחר".

אופק תחזית שונה - שוק ההון מספק ציפיות לאינפלציה ל-365 הימים הקרובים, בעוד שיתר המקורות מתייחסים ל-12 המדדים החודשיים הקרובים. הבדל טכני זה יוצר פער מובנה באופק התחזית.

זיהוי מוקדם ומדויק יותר של מגמות - ייתכן ששוק ההון פשוט טוב יותר בזיהוי שינויים צפויים באינפלציה, בזכות היקף המידע הרחב המשתקף במחירי השוק.

כדי לבדוק את ההסברים השונים, החוקרים ערכו מספר ניתוחים משלימים. הם מצאו כי גם כאשר מתקנים את היתרון של שוק ההון מבחינת תדירות העדכון (באמצעות השוואה רק של נתונים מעודכנים), הוא עדיין מקדים את המקורות האחרים. "אנו מוצאים כי גם במקרה שבו לשוק ההון אין יתרון הנובע מתאריך עדכון מאוחר יותר הוא מקדים את יתר המקורות", כותבים החוקרים.

הממצאים המרכזיים: מספרים שמדברים בעד עצמם

הממצא המרכזי של המחקר מבוסס על ניתוח סטטיסטי שבדק את היכולת של כל מקור לחזות את השינויים במקור אחר. כאשר בחנו את תקופת המדגם המלאה (2012-2024), החוקרים מצאו כי "הציפיות משוק ההון תורמות לחיזוי כל יתר המקורות, וכי התוצאות מובהקות סטטיסטית".

המחקר מציג נתונים כמותיים המדגימים את ההשפעה: בניתוח השינויים בציפיות (ולא רק רמתן), הוספת ציפיות שוק ההון לחיזוי תחזיות החזאים העלתה את איכות החיזוי מערך R² של 0.08 (במודל ללא שוק ההון) ל-0.36 (במודל הכולל את שוק ההון) - שיפור של יותר מפי ארבעה בכושר ההסבר של המודל.

החוקרים מסכמים את המשמעות המעשית של הממצאים: "הממצאים מדגישים את החשיבות של המעקב אחר הציפיות משוק ההון ושל ניטורן השוטף. לאורך מרבית התקופה שנבדקה הקדים שוק ההון את יתר המקורות באופן עקבי".

המחקר מציע כי למרות התנודתיות הגבוהה של ציפיות שוק ההון, יש להן ערך מוסף משמעותי: "להערכתנו, היכולת לזהות שינויים בציפיות בזמן אמת מצדיקה התייחסות לסטיות בין הציפיות משוק ההון ליתר המקורות בעת הניתוח של סביבת האינפלציה".

במילים אחרות, כאשר נפתח פער בין ציפיות שוק ההון לבין המקורות האחרים, בנק ישראל צריך לתת לכך משקל משמעותי בשיקוליו, מכיוון שהמחקר מצא כי בממוצע, שוק ההון מזהה מגמות לפני האחרים.

עם זאת, החוקרים מדגישים את הצורך בזהירות: "התנודתיות הגבוהה משקפת בעיקר רעש... ולכן ראוי לייחס לציפיות אלו משקל נמוך" - אם לא היה מתברר שהן מקדימות. העובדה שהמחקר הוכיח את ההקדמה משנה את המשוואה ומצדיקה מעקב צמוד.