היום שבו מחשב של IBM ניצח את אלוף העולם בשחמט
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בפברואר
10 בפברואר 2011 - ביטקוין מגיע לשוויון עם הדולר
ב-10 בפברואר 2011 נסחר ביטקוין לראשונה סביב רמה של 1 דולר ליחידה, נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו של המטבע הדיגיטלי. באותה עת שוק הביטקוין היה קטן מאוד בהיקפיו, עם מספר מטבעות במחזור של כ-5.5 מיליון יחידות מתוך תקרת ההנפקה של 21 מיליון. שווי השוק הכולל הוערך אז בכ-5 עד 6 מיליון דולר בלבד, ומחזורי המסחר היומיים עמדו על עשרות אלפי דולרים, ולעיתים אף פחות מכך.
המסחר התנהל בעיקר בפלטפורמות בודדות ולא מוסדרות, כאשר הבולטת שבהן הייתה Mt. Gox, שפעלה מיפן והייתה אחראית לחלק גדול מהיקפי המסחר. פעילות השוק נשענה כמעט לחלוטין על משתמשים פרטיים, קהילות טכנולוגיות ומתכנתים, ללא מעורבות של בנקים, קרנות השקעה או גופים מוסדיים. לא הייתה רגולציה ייעודית, לא פעלו מנגנוני פיקוח, ולא היו פתרונות שמירה מוסדרים לכספי לקוחות.
באותה תקופה כריית ביטקוין בוצעה באמצעות מחשבים ביתיים, ללא ציוד ייעודי, והקושי החישובי של הרשת היה נמוך מאוד ביחס לשנים מאוחרות יותר. כורה פעיל יכול היה לייצר עשרות ביטקוינים ביום, כאשר התגמול לכל בלוק עמד על 50 מטבעות. הביטקוין שימש בפועל למספר מצומצם מאוד של עסקאות, בעיקר בפורומים מקוונים, תשלומים ניסיוניים בין משתמשים ותרומות קטנות. רמת התנודתיות הייתה גבוהה במיוחד, ופערי הקנייה והמכירה הגיעו לעיתים לשיעורים דו ספרתיים.

- מורגן סטנלי: "המניות האלו יעלו מעל 100%; הזדמנות במרכזי נתונים"
- קרנות ישראליות עם חשיפה לביטקוין: יתרונות וחסרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום ביטקוין נסחר סביב רמה של כ-70 אלף דולר ליחידה, עם היצע במחזור של קרוב ל-20 מיליון מטבעות ושווי שוק כולל של מעל 1.3 טריליון דולר, וזאת לאחר ירידה משמעותית משיא כל הזמנים של 126,000 דולר. מאז שהמטבע נסחר סביב 1 דולר בתחילת 2011, מדובר בעלייה של כ-7 מיליון אחוזים במחיר. כלומר, מטבע שערכו היה דולר אחד בלבד הגיע בתוך קצת יותר מעשור לשווי של עשרות אלפי דולרים, תוך התרחבות משמעותית של היקפי המסחר, כניסת גופים מוסדיים, קרנות סל ייעודיות, רגולציה חלקית ותשתיות פיננסיות מתקדמות בהרבה מאלו שהיו קיימות בתחילת הדרך.
10 בפברואר 1996 - מחשב Deep Blue של IBM מנצח את גארי קספרוב
ב-10 בפברואר 1996 מחשב העל Deep Blue של IBM ניצח את אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב, במשחק הראשון מתוך סדרת משחקים רשמית שנערכה בפילדלפיה. ההתמודדות התקיימה תחת כללי שחמט מלאים, עם בקרת זמן רגילה וללא מגבלות מיוחדות על יכולות המחשב. Deep Blue היה מערכת מחשוב ייעודית, שהתבססה על חומרה מותאמת אישית ואלגוריתמים מתקדמים, שאיפשרו לו לבחון כ-100 מיליון עמדות שחמט בשנייה.
הפרויקט פותח לאורך מספר שנים על ידי צוות של מהנדסים, מדעני מחשב ושחקני שחמט מקצועיים, כחלק מאסטרטגיה רחבה של IBM לחיזוק מעמדה בתחום המחשוב עתיר הביצועים. עלות הפרויקט הוערכה בעשרות מיליוני דולרים. באותה תקופה IBM הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עם הכנסות שנתיות של מעל 75 מיליארד דולר ושווי שוק שנע סביב 70 עד 80 מיליארד דולר.
- שר האוצר מציג: פיחות דה לוקס של 60%
- ממשלת ישראל משיקה את פרויקט המטוס השאפתני ומה קרה היום לפני 15 שנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבורסה הראשונה למסחר בביטקוין מתחילה לפעול וההצהרה הדרמטית...
הניצחון במשחק הראשון הגיע לאחר 31 מסעים בלבד, והפתיע את קהילת השחמט והציבור הרחב. עם זאת, בהמשך ההתמודדות קספרוב ניצח בשלושה משחקים, הפסיד משחק נוסף וסיים שני משחקים בתיקו, וזכה בסדרה כולה בתוצאה 2-4. למרות זאת, עצם היכולת של מערכת ממוחשבת לגבור על אלוף העולם במשחק רשמי עוררה עניין רב ודיון ציבורי נרחב סביב יכולות מחשוב, חישוב מורכב ויישומים עתידיים של טכנולוגיה מתקדמת.
האירוע זכה לסיקור רחב בתקשורת הכלכלית והכללית, ושימש עבור IBM כלי מיתוג משמעותי. החברה הדגישה את היכולות החישוביות של Deep Blue כחלק מהצעת הערך שלה לשווקים עסקיים, פיננסיים וממשלתיים, בתחומים כמו ניתוח נתונים, חיזוי תהליכים מורכבים וקבלת החלטות מבוססת חישוב.
10 בפברואר 1990- Perrier מודיעה על ריקול עולמי עקב זיהום בבנזן
ב-10 בפברואר 1990 הודיעה יצרנית המים המינרליים הצרפתית Perrier על ריקול עולמי רחב היקף של מוצריה, בעקבות גילוי עקבות של בנזן במספר בדיקות שבוצעו בארה"ב. הבנזן, חומר כימי מסרטן, התגלה בכמויות קטנות, אך עצם נוכחותו הובילה להחלטה לעצור מיידית את השיווק ולהחזיר מהמדפים מיליוני בקבוקים ברחבי העולם.
הריקול כלל כ-160 מיליון בקבוקי מים והוביל להשבתה זמנית של מתקני ייצור ולשיבוש משמעותי בשרשראות האספקה. באותה תקופה הייתה פרייה מותג חזק במיוחד, עם נתח שוק של כ-75% משוק המים המינרליים המיובאים בארה"ב, ומכירות עולמיות של מעל מיליארד דולר בשנה. המותג נחשב פרימיום, עם נוכחות חזקה במסעדות, בתי קפה ורשתות קמעונאיות יוקרתיות.
ההודעה על הריקול הובילה לירידה חדה במכירות כמעט בכל השווקים המרכזיים, לפגיעה מיידית בהכנסות ולהפסדים שנאמדו במאות מיליוני דולרים. רשויות רגולטוריות במדינות שונות פתחו בבדיקות מקיפות, והחברה נדרשה לעצור את פעילות השיווק עד להשלמת בירור מקיף. בהמשך התברר כי מקור הזיהום לא היה במעיינות עצמם, אלא בתהליך ניקוי פנימי במפעל.
המשבר חשף בעיות ניהוליות ותפעוליות והוביל לשינויים בבקרת האיכות ובמערך הדיווח. מניות החברה נפגעו, והמותג התקשה לשוב להיקפי המכירות שקדמו למשבר. בתוך מספר שנים הובילו הקשיים העסקיים לשינויים מבניים משמעותיים, ובתחילת שנות ה-90 החלה נסטלה להגדיל את החזקותיה בפרייה, תהליך שהסתיים בהשתלטות מלאה באמצע העשור.