
בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
850 מיליון שקל רווח מצרפי לשלוש זרועות ההשקעה של הבנקים ב-2024: דיסקונט קפיטל סוגרת שנה חזקה עם תשואה של 12%, לאומי פרטנרס מחפשת מנכ"ל חדש אחרי ביצועים מעורבים, ופועלים אקוויטי מתחילה להראות סימני התאוששות - תמונת מצב על החזית הלא-סולידית של השקעות
הבנקים בשנה האחרונה
אפשר לסכם את 2024 כשנה ביננונית בשביל חברות ההשקעה של הבנקים, אבל השנה הנוכחית כבר עושה איתם חסד. לצד הרבה אתגרים והזדמנויות שלוש הזרועות המרכזיות - לאומי פרטנרס, דיסקונט קפיטל ופועלים אקוויטי - ממשיכות להיות עבור הבנקים לא רק כלי פיננסי משלים אלא גם זירת התמודדות תחרותית מול קרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות במשק.
תחומי הפעילות העיקריים הם עדיין דומים. השקעות ישירות בחברות ריאליות, פעילות חיתום, ייזום עסקאות מיזוגים ורכישות, ופעילות מחקר והערכות שווי. ההשקעות האלו נועדו מצד אחד להפחית את הסיכון הכרוך במתן אשראי עסקי וקמעונאי - תחום הליבה של הבנקים - ומצד שני להיות מקור תשואה נוסף, במיוחד לנוכח הפגיעה בהכנסות בעקבות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים.
במקביל, זרועות ההשקעה מתחרות ראש בראש עם הקרנות הפרטיות הגדולות והמנוסות בישראל - פימי של ישי דוידי, פורטיסימו של יובל כהן, אייפקס, טנא, סקיי ואחרות. המשמעות היא שבנקים, שנתפסים כגופים סולידיים, מוצאים עצמם פועלים לפעמים באגרסיביות ובסיכון גבוה יותר, תוך כדי שהם מנסים להוכיח שגם להם יש מה להציע בשוק ההשקעות האלטרנטיביות.
בסיכום 2024 עמדו רווחי שלוש החברות על 850 מיליון שקל. לאומי פרטנרס בלטה עם 460 מיליון שקל - תשואה של 8.2% על תיק ההשקעות. דיסקונט קפיטל הציגה רווח שיא של 310 מיליון שקל, ששיקף תשואה מרשימה של 12%. מנגד, פועלים אקוויטי הסתפקה ברווח צנוע של 77 מיליון שקל בלבד, תשואה של 1.7% - אך הצליחה להפגין מגמה חיובית לקראת השנה הנוכחית.
- לאומי פרטנרס וברק קפיטל מקימים חברת חיתום משותפת
- חברות ההשקעה של הבנקים: לאומי גדולה, דיסקונט בנסיקה, פועלים מלקקת את הפצעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאומי פרטנרס: פרידה מההנהלה וחיפוש כיוון חדש
רון בן חיים, שמונה לפני כשנתיים למנכ"ל לאומי פרטנרס אחרי קריירה בפימי, נפרד מתפקידו מוקדם מהצפוי. אף שב-2024 הצליחה החברה להציג תשואות יפות יחסית, היא סבלה מהחלטות ניהוליות שעוררו ביקורת והעיבו על ההמשכיות.
סגירת מחלקת המחקר, שנחשבת לכלי עבודה חיוני בכל גוף השקעות, פגעה משמעותית ביכולת לאתר השקעות חדשות. במקביל, עזיבתו של אליאב בר דוד - אחד מבכירי החיתום בישראל - החלישה את עמדת החברה בתחום שבו מתחרותיה דווקא ביססו את כוחן. פרטנרס אמנם נכנסה לשותפות עם ברק קפיטל, אך ההחזקה שלה בגוף החיתום המשותף עומדת על 35% בלבד, ולא מעניקה לה שליטה.
בן חיים הוא אולי אנליסט מוכשר, אבל חסר לו את הכריזמה העסקית והכישורים הדומיננטיים של קודמו, אבי אורטל, שהוביל בעבר השקעות מפתח כמו סלברייט וריטיילורס. בהיעדר "כוכב חדש" בפורטפוליו, התוצאות נראו מתונות, גם אם פעילות כמו ההשקעה בסלקום, שהניבה תשואה של 80%, ותיק הלוואות המזנין, שהכניס כ-150 מיליון שקל, הוסיפו נקודות זכות.
- הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, בחר להקדים את חילופי הגברי ומחפש מנהל חדש שיחזיר לפרטנרס את המעמד המוביל שלה בשוק. לא מדובר רק בשאלה של תשואות, אלא גם ביכולת להפוך את הזרוע הזו למנוע צמיחה אסטרטגי ומשמעותי עבור הבנק.
דיסקונט קפיטל: המשך של יציבות ותשואות גבוהות
בעוד בלאומי ובפועלים נרשמו טלטלות ניהוליות, דיסקונט קפיטל ממשיכה לשדר יציבות תחת ניהולה של הילה חימי, שכבר יותר מעשור מחזיקה בהגה. התוצאות מדברות בעד עצמן: רווח של 310 מיליון שקל ב-2024, שהם 15% מכלל רווחי הבנק, ותיק השקעות בהיקף של 2.4 מיליארד שקל.
מקור הרווחים מגוון: ההחזקות בסלברייט ו-IGP, מימושי ענק של קרנות כמו פימי ופורטיסימו, וגם השקעות שהניבו רווחים נוספים כמו נאוויטס ומניף. פעילות החיתום, שבה לדיסקונט יש 50% בעלות, תורמת אף היא עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. חימי הצליחה לבנות דיסקונט קפיטל כגורם מוביל לא רק ביחס לבנק האם, אלא גם בשוק כולו. השילוב בין השקעות בקרנות פרייבט אקוויטי לקרנות הון סיכון מעניק לחברה גיוון ועמידות. לא בכדי, יש הרואים בחימי את אחת הדמויות הבולטות ביותר כיום בעולם ההשקעות הישראלי - מנהלת שהצליחה להציב את דיסקונט קפיטל בחזית, אפילו ביחס לגודל הבנק שמעליה.
פועלים אקוויטי: מחצית מוצלחת ומגמה חיובית
בנק הפועלים, שתמיד נחשב לבנק עם תיאבון עסקי רחב, חווה שנים לא פשוטות עם זרוע ההשקעות שלו. פועלים אקוויטי, שנבנתה בתקופת ניהולו של קובי שלום, נותרה עם תיק השקעות עמוס בחברות שהנפיקו אך לא הניבו רווחים משמעותיים. ליאת חזות, שנכנסה לתפקיד לפני כשנה וחצי, קיבלה לידיה חברה שזקוקה למיקוד ולשיקום. המחצית הראשונה של 2025 סימנה נקודת מפנה: רווח נקי של 152 מיליון שקל - זינוק חד לעומת 8 מיליון בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. ההשקעות האחרונות, בהן רכישת נתח מחברת בסר והשקעה של 300 מיליון שקל ברשת "עמל ומעבר" לקראת הנפקה מתוכננת, מעידות על שינוי גישה.
בנוסף, השקעה בחברת ניסקו, שנרכשה לפי שווי של 600 מיליון שקל והכפילה מאז את ערכה ל-1.6 מיליארד, מחזקת את התחושה שחזות הצליחה לאתר מוקדי ערך חדשים. תיק ההשקעות כולל גם חברות ותיקות כמו כתר פלסטיק, קבוצת חיפה וג’מבו ישראל, מה שמבטיח פיזור רחב יותר.
חזות שמה דגש על תחומי נדל"ן, מזנין והשבחת חברות - תחומים שבהם היא מאמינה כי ניתן יהיה לייצר תשואות יציבות לאורך זמן, בניגוד לאסטרטגיה הקודמת שהתמקדה בהנפקות רועשות אך לא תמיד מוצלחות.
החצר האחורית של הבנקים
האופי של חברות ההשקעה שונה מזה של פעילות הליבה הבנקאית. בעוד מתן אשראי מתנהל לרוב בשמרנות יחסית ותוצאותיו צפויות, ההשקעות הריאליות נעות על ציר של תנודתיות חדה. שנה אחת יכולה להסתיים ברווחי עתק, ושנה אחרת במחיקות מאכזבות. דוגמה לכך היא ההשקעה בסלברייט שהביאה לדיסקונט ולאומי תשואות חריגות, לעומת השקעות אחרות שנאלצו להימחק כליל. היה פחות נחמד לעיין בתוצאות הכספיות של דיסקונט קפיטל ולאומי פרטנרס אלמלא היו להם אחזקות גדולות בסלברייט שהניבו תשואות ענק ויש שנים שלא נעים לראות את תוצאות החברות עקב מחיקת השקעות כושלות.
תחום החיתום ממשיך להיות מרכזי, גם אם הוא חושף את הבנקים לניגודי עניינים מול לקוחותיהם. אף על פי כן, שלוש החברות משקיעות בו משאבים וניהול בכיר, בידיעה שמדובר בכלי עבודה שמחזק את מעמדן מול השוק. לאחר עזיבתו של אליאב בר דוד. נכנסה לאומי פרטנרס לשותפות (35%) עם ברק קפיטל של מנס ובקשי בפעילות החיתום שלה. בראשות פעילות החיתום של דיסקונט עומדים צחי סולטן וטל זילברשטיין שהיו ממקימי התחום בארץ בכלל חיתום. לצידם כמנכל לירן רזמוביץ', שסירב בעבר להצעת בנק הפועלים להקמת זרוע חיתום. הפועלים מכר את האחזקות בפועלים איביאיי על רקע סכסוך בינו לבין בית ההשקעות, שהתפרץ כתוצאה מאובר-רולינג שביצעה חברת החיתום, בגיבוי בית ההשקעות, ביחס לשכר של שלושת המנהלים הבכירים. כחלופה מהירה ,פועלים קנה (20%) בלידר חיתום. הקרב בנושא החיתום הוא בין מקצוענים והוא יתבסס בעתיד על חוזקות הבנקים, שיידעו להביא לקוחות שלהם לחברות ההשקעה.
לסיכום, שנת 2025 תהיה שנה טובה לחברות ההשקעה של הבנקים.
דיסקונט צריכה לקוות שהילה חימי תישאר בחברה עוד שנים ארוכות.הידע,הניסיון ובעיקר התוצאות מרשימות בכל קנה מידה ושמה את דיסקונט במקום טוב בהרבה מזה של בנק האם שלה.
לאומי צריכה לאתר מנכ"ל אופנסיבי, שידע לספק תשואות עודפות משמעותיות וככל הנראה גם להכנס ובזריזות לתחומי פעילות חדשים שהיא לא נמצאית שם.
פועלים יכולה אחרי שנים קשות
להתרווח וליהנות מההשקעה שעשתה בשנתיים האחרונות ומההצלחה בהימור על מנכ"לית צעירה ומוכשרת שידעה לבצע את הפעולות הנכונות ,לייצב את החברה ולהביא אותה בעמדת זינוק טובה קדימה.

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.