האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
מתקן פוטו-וולטאי בתחנת PLOT A משלב סוללות ויעבוד במודל PPP, עם יעד הזרמה של 80 מגה-וואט לרשת וקיבולת אגירה של כ-400 מגה-וואט שעה
ועדת המכרזים המיוחדת לפרויקטי אנרגיה סולארית באגף החשב הכללי חתמה היום על הסכם זיכיון עם קרן נוי וחברת שיכון ובינוי אנרגיה להקמה של מתקן אנרגיה סולארית משולב אגירה בתחנת הכוח התרמו-סולארית PLOT A באשלים. ההסכם הוא במודל PPP, כלומר שותפות בין המדינה לגורם פרטי, שמכסה את כל המסלול מהכסף ועד העבודה בשטח, מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה.
לפי פרטי הפרויקט, המתקן צפוי לספק חשמל לרשת הארצית בהספק של 80 מגה-וואט. ההספק המותקן של הפאנלים עומד על 150 מגה-וואט (המותקן), וקיבולת האגירה בסוללות מגיעה לכ-400 מגה-וואט שעה. החשמל יימכר לרשת בהתאם לאסדרה של רשות החשמל למתקנים משולבי אגירה במתח עליון, שפועלים במודל שוק תחרותי.
שימוש בתשתיות קיימות ומקסימום קרקע
הקמה מתוכננת בשטחים התפעוליים שבין השקתות הפרבוליות של תחנת PLOT A, תוך ניצול הקרקע והתשתיות שכבר נמצאות באזור. מבחינת המדינה זה מהלך שמדבר בשפה של יעילות, פחות פתיחת שטחים חדשים ויותר הוספה על תשתית קיימת.
באוצר מציגים את המתקן כחלק מיישום מדיניות ממשלתית שמתחברת להחלטת ממשלה מס' 465 מאוקטובר 2020, שקובעת צורך בהקמת הספק ייצור נוסף מאנרגיות מתחדשות. היעד הממשלתי הוא להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל עד 2030, והפרויקט באשלים נכנס לתוך המסגרת הזו דרך חיבור לרשת והוספת אגירה שמאפשרת גמישות תפעולית.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה משתלב בתמונה הרחבה של הדרום
הפרויקט מצטרף לשורת מתקני אנרגיה מתחדשת שקודמו באזור על ידי אגף החשב הכללי. לפי האוצר, אחרי הקמת המתקן הזה, כלל הפרויקטים באזור צפויים לספק מעל 800 מגה-וואט של אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל. בהקשר של משק החשמל, המשמעות היא תוספת יכולת ייצור שמתיישבת עם ביקושים משתנים, במיוחד כשיש גם סוללות שמאפשרות להזיז חלק מהאספקה לשעות שבהן צריך יותר.
במישור התפעולי, האגירה היא רכיב שמסדר את היום יום של מערכת החשמל. הפאנלים מייצרים כשיש שמש, אבל הצריכה לא תמיד יושבת על אותו גרף. סוללות נכנסות בדיוק לנקודה הזו, הן מאפשרות לצבור חשמל בשעות ייצור ולהזרים אותו מאוחר יותר בהתאם לתנאי השוק ולהנחיות המערכת.
מי מנהל את זה בתוך הממשלה
הפרויקט מקודם דרך ועדת המכרזים המיוחדת לפרויקטי אנרגיה סולארית באגף החשב הכללי. בראש הוועדה עומד גל לנדו, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP, ובמהלך קידום המכרז משתתפים גם רשות החשמל, משרד האנרגיה, אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר.
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
המבנה הזה מראה איך הפרויקט יושב על כמה צירים במקביל. מצד אחד מכרז והתקשרות כלכלית ותפעולית במודל PPP, מצד שני רגולציה של מכירת החשמל לרשת, ובאותה נשימה גם חיבור ליעדי ייצור לאומיים ולביקושים בפועל במשק החשמל.
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג אומרת כי "משק האנרגיה הישראלי נמצא בנקודת מפנה חשובה ביחס ליכולתו להתמודד עם הביקוש הגובר לחשמל ולעמידתו ביעדים הממשלתיים לאנרגיות מתחדשות. פרויקט זה, המשלב חדשנות טכנולוגית עם ניצול יעיל של קרקע, מהווה צעד נוסף בדרך להשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, והוא תוצאה של שיתוף פעולה מתמשך בין משרדי הממשלה הרלוונטיים. אגף החשב הכללי ימשיך לפעול, יחד עם שותפינו במשרד האנרגיה ורשות החשמל, בקידום פרויקטים חשובים אלו, כדי להביא את הערך המרבי לצרכני החשמל ואת הוודאות הנדרשת בהקמת הספק סולארי נוסף בהתאם לצרכי המשק ויעדי הממשלה".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
לשכת רואי החשבון המאמר הבא מתפרסם על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה. חן שרייבר התייחס לנושא במאמרו: תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך
שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של אריאל פטל חבר בועד המרכזי, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
לשכת רואי החשבון נמצאת ברגע קריטי בחייה. האם נמשיך בדמוקרטיה הכוללת רוטציה ותקופת צינון כל שתי תקופות כהונה רצופות או בדיקטטורה המאפשרת כהונת נשיא לכל החיים?
מחר תתקיים הצבעה על שינוי תקנון. אין מדובר בשינוי "תמים" אלא מסווה של אפשרות כהונת נשיא ללא מגבלת קדנציות, בניגוד למצב הקיים כיום.
- 15 רואי החשבון עברו עבירות מס ורשיונם נשלל, 40 בדרך
- לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברוב המוחלט של הגופים היציגים של ארגונים דומים ללשכת רואי חשבון, קיימת מגבלת קדנציות. בלשכת עורכי הדין, התאחדות הקבלנים, בורסת היהלומים וגם בכמעט כל לשכות רואי החשבון המובילות בעולם כולל צרפת, ספרד, בריטניה, בלגיה, איטליה, קנדה, ניו יורק ועוד עשרות מדינות אחרות!!!
