לא רק גז: מצרים חתמה על חוזי אנרגיה ירוקה בשווי 1.8 מיליארד דולר

מצרים מאיצה את המעבר לאנרגיה מתחדשת וחותמת על סדרת עסקאות ענק בשווי כולל של כ-1.8 מיליארד דולר. הממשלה בקהיר דיווחה היום על התקשרות עם ענקית האנרגיה הנורווגית סקאטק (Scatec) וסאנגרו (Sungrow) הסינית, במהלך שנועד לתת מענה לצריכת החשמל הגוברת ולצמצם את התלות בדלקים מאובנים.

במרכז הדיווח עומד פרויקט דגל אסטרטגי במחוז אל-מניא (Minya) שבמצרים העליונה, אזור הנהנה מקרינה סולארית מהגבוהות בעולם. חברת סקאטק הנורווגית, שחקנית ותיקה בשוק המצרי, תקים במקום תחנת כוח פוטו-וולטאית בהספק אדיר של 1.7 ג'יגה-ואט. כדי לסבר את האוזן, מדובר בהספק שווה ערך לכמעט שתי תחנות כוח פחמיות גדולות, המיוצר ממקור נקי לחלוטין.

אבל, הבשורה האמיתית מגיעה דווקא ממערך הגיבוי של הפרויקט הגדול. הפרויקט כולל מערכות אגירה בטכנולוגיית BESS (Battery Energy Storage Systems) בקיבולת חסרת תקדים של 4 ג'יגה-ואט שעה. שילוב זה פותר את "בעיית הסירוגיות" של האנרגיה המתחדשת (כלומר: העובדה שהשמש לא תמיד זורחת והרוח לא תמיד נושבת, מה שיוצר חוסר יציבות באספקת החשמל), ומאפשר לרשת החשמל המצרית להסתמך על אנרגיית השמש גם בשעות הלילה ובזמני שיא ביקוש, ללא צורך בהפעלה מיידית של טורבינות גז יקרות ומזהמות.

במקביל לזרוע הייצור, העסקה כוללת נדבך תעשייתי משמעותי: ענקית הטכנולוגיה הסינית סאנגרו (Sungrow) תקים מפעל לייצור סוללות לאגירת אנרגיה באזור הכלכלי של תעלת סואץ (SCZone). המהלך יוצר אינטגרציה אנכית בתוך הכלכלה המצרית: חלק ניכר מהתוצרת של המפעל החדש מיועד להזנה ישירה של הפרויקט באל-מניא. עבור מצרים, לא מדובר רק ברכש של ציוד, אלא בבניית שרשרת אספקה מקומית שתפחית את התלות בייבוא ותהפוך את המדינה למרכז ייצור לוגיסטי של טכנולוגיות אגירה עבור אפריקה והמזרח התיכון כולו.

• מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
• 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היבט משמעותי נוסף הוא המודל הפיננסי. העסקאות מבוססות על השקעות חוץ ישירות (FDI), כאשר החברות הבינלאומיות הן אלו שאמונות על גיוס המימון ממוסדות פיננסיים גלובליים. במצב שבו מצרים מתמודדת עם מחסור במטבע חוץ וצורך בריסון החוב הציבורי, מודל זה מאפשר פיתוח תשתיות ללא הכבדה מיידית על תקציב המדינה, תוך הזרמת הון זר למשק כבר בשלבי ההקמה.

אגירה מקומית ליד תעלת סואץ

כמו שהסברנו אחד האתגרים הגדולים של אנרגיה סולרית - אנרגיה שמגיעה מהשמש הוא חוסר היכולת לייצר חשמל בשעות הלילה או כשיש עננות שזו לא בעיה בתיאוריה אלא בעיה שהובילה בשנה האחרונה להפסקות חשמל יזומות ברחבי מצרים. שילוב סוללות בנפח של 4 ג'יגה-ואט שעה מאפשר למצרים "לשמור" את האנרגיה המופקת בשיא השמש ולשחרר אותה לרשת בשעות הערב.

ההחלטה להקים מפעל סוללות על אדמת מצרים, באזור האסטרטגי של תעלת סואץ, מסמנת שינוי בגישה: לא עוד רק רכישת טכנולוגיה, אלא בניית תשתית תעשייתית. המהלך צפוי להוזיל את עלויות הפרויקטים הבאים, לייצר מקומות עבודה ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה מול שרשראות אספקה עולמיות מורכבות.

• משרד האנרגיה והתשתיות: "היתר הייצוא הוא מנוע לצמיחה המבטיח את הוזלת עלויות האנרגיה לצרכן הישראלי"
• דוראל תקים פרויקט של 150 מגה-וואט בעוטף עזה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דוראל תקים פרויקט של 150 מגה-וואט בעוטף עזה

המהלך המצרי שלוב במידה רבה באינטרס הישראלי. רק לאחרונה אושרה עסקת ענק לייצוא גז מישראל למצרים בשווי של כ-112 מיליארד שקל. ככל שמצרים תגדיל את נתח האנרגיה הירוקה שלה, היא תוכל להפנות כמות גדולה יותר של גז טבעי הן מהייצור העצמי שלה והן מהגז שהיא קונה מישראל, למתקני ההנזלה שלה (LNG).

עבור קהיר, זה אסטרטגיה כלכלית מעולה. הם הולכים לצרוך את האנרגיה הסולרית ה"חינמית" מהשמש בבית, ולמכור את הגז היקר לאירופה וכך גם להכניס מט"ח למדינה. מבחינת ישראל, התייצבות רשת החשמל המצרית היא גם אינטרס אסטרטגי שיבטיח את המשכיות זרימת התשלומים והיציבות הגיאופוליטית באזור.

היעד של מצרים 

מצרים שואפת להגיע למצב שבו 42% מתמהיל ייצור החשמל שלה מבוסס על מקורות מתחדשים עד שנת 2030. כיום, המדינה רחוקה מהיעד ונמצאת באזור ה-12%. בדרג המקצועי בקהיר מבהירים כי למרות עסקאות הענק, היעד נותר בסיכון ללא המשך תמיכה והשקעות בינלאומיות מסיביות.

עם זאת, ההסכמים עם סקאטק וסאנגרו מוכיחים כי למרות האתגרים המקרו-כלכליים, מצרים מצליחה למגנט אליה הון זר בתחומי התשתית. אם הפרויקטים הללו יושלמו כמתוכנן, מצרים עשויה להפוך למובילה אזורית לא רק בייצור אנרגיה, אלא גם בייצוא חשמל ירוק לצריכה אזורית ואולי גם בהמשך להזרמתו על ידי כבלים למדינות האזור.