המטבע מתרסק והכסף בורח - בקהיר דורשים מטראמפ לעצור את המלחמה

המלחמה בין ארה״ב לאיראן לא מתנהלת רק בשדה הקרב. מאחורי הקלעים מדינות האזור מתחילות לשלם מחיר כלכלי כבד, ומצרים היא אחת הנפגעות המרכזיות. בקהיר מפעילים לחץ על וושינגטון כדי להגיע להסכם ולסיים את הלחימה. הסיבה העיקרית אינה ביטחונית אלא כלכלית טהורה.

הלירה המצרית נחלשת לשפל חדש, ההשקעות הזרות בורחות והכלכלה נכנסת ללחץ גובר. זה תוצאה ישירה של הטלטלה האזורית שמראה עד כמה המלחמה משפיעה הרבה מעבר לגבולות איראן. אבל, עם זאת, נראה שהפגיעה רק בתחילתה.

הלירה מתרסקת והכסף בורח

המטבע המצרי ירד בחדות והגיע לרמה של כ-54.5 לירות לדולר בשוק החופשי. מדובר באחת הירידות החדות ביותר בתקופה האחרונה, והלירה הופכת לאחד המטבעות החלשים בעולם מאז תחילת הלחימה. במקביל נרשמת יציאה של מיליארדי דולרים מהשוק המקומי. משקיעים זרים שמחזיקים בהיקפים גדולים באג״ח ממשלתיות מצמצמים חשיפה במהירות. הלחץ כפול: גם על שער המטבע וגם על שוק ההון.

להרחבה: הלירה המצרית בשפל חדש: המטבע נחלש על רקע המתיחות האזורית ובריחת הון

• המבחן של קהיר: המלחמה מול איראן מטלטלת את כלכלת מצרים
• הלירה המצרית בשפל חדש: המטבע נחלש על רקע המתיחות האזורית ובריחת הון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצרים נמצאת מאות קילומטרים ממוקד הלחימה, אבל ההשפעה הכלכלית מגיעה אליה במהירות. הסיבה המרכזית היא התלות בייבוא אנרגיה. מצרים מייבאת חלק גדול מהדלק שלה, ועלייה חדה במחירי הנפט פוגעת ישירות בתקציב המדינה. הממשלה נאלצת להעלות מחירי דלק ב-18% בשבועות האחרונים, מה שמגדיל את הגירעון ומכביד על ההוצאות.

בנוסף, המתיחות משפיעה על תנועת הסחר דרך תעלת סואץ. ההכנסות מהתעלה, שהן אחד ממקורות המט״ח החשובים, כבר נפגעו בעבר ממשברים דומים והן עלולות להיפגע שוב. כל יום של המשך לחימה מוסיף עלויות ומקטין הכנסות.

הכלכלה המצרית, עם תמ״ג של כ-400 מיליארד דולר ואוכלוסייה של יותר מ-110 מיליון תושבים, תלויה מאוד בייצוב מחירי הסחורות ובזרימת הון זרה. המלחמה פוגעת בשני הדברים בו זמנית. כלומר, מדובר בלחץ כפול שמקשה מאוד על קובעי המדיניות.

• מחירי הדלק מזנקים ב-14.7%: ליטר בנזין יעמוד על 8.05 שקלים
• רמי לוי והכשרה נכנסות לשוק האשראי: שותפות חדשה בהיקף מאות מיליוני שקלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

להרחבה: המבחן של קהיר: המלחמה מול איראן מטלטלת את כלכלת מצרים

היחלשות הלירה מתורגמת במהירות לעליית מחירים. מצרים כבר מתמודדת עם אינפלציה גבוהה יחסית, והלחץ החדש מחמיר את המצב. מחירי הדלק עולים, התחבורה מתייקרת וההשפעה מתגלגלת ישירות לצרכן.

הפגיעה אינה רק ברמה המאקרו-כלכלית. היא מגיעה ליומיום של מיליוני אזרחים ומקשה על יציבות חברתית. כלומר, מדובר בלחץ שגם עלול להפוך לפוליטי. 

הריבית במצרים עומדת כיום ברמה גבוהה יחסית, אחרי סדרת הורדות בשנה האחרונה. עם זאת, הלחץ על הלירה והאינפלציה מעלה שוב את השאלה האם צריך להחזיר חלק מההקלות. כלכלת מצרים סובלת מחוב חיצוני גבוה וגירעון תקציבי, והריבית משפיעה ישירות על יכולת ההלוואות של עסקים ושל משקי בית. ההחלטה הקרובה תצטרך לאזן בין ייצוב המטבע לבין תמיכה בפעילות הכלכלית.

הלחץ על טראמפ גובר

על רקע הנתונים האלה מצרים מעבירה מסר ברור לוושינגטון. המשך הלחימה פוגע ביציבות הכלכלית של האזור כולו, ולא רק במדינות שמעורבות ישירות. כל יום נוסף של מלחמה מגדיל את ההפסדים ומעמיק את הסיכונים. בקהיר רוצים הסכם מהיר. מבחינתם, כל יום של המשך לחימה עולה כסף רב ומקטין את הסיכוי להתאוששות מהירה. במילים אחרות, זה כבר לא רק עניין גיאופוליטי, אלא עניין של הישרדות כלכלית.

במצרים החש הוא גדול. מדובר במדינה ענייה מאוד עם אוכלוסייה ענייה מאוד שחלקה קנאית דתית. לאחים המוסלמים יש שם אחיזה חזקה, כל משבר כלכלי מחלחל גם לנקודה הרגישה הזו ויכול לצוף במחאות והפגנות ומאבקים שלטוניים. זה מצב נפיץ והוא תלוי מאוד במצב הכלכלי.