המבחן של קהיר: המלחמה מול איראן מטלטלת את כלכלת מצרים

העימות סביב איראן יצר זעזוע פיננסי מהיר במצרים, למרות המרחק הגיאוגרפי מאזור הלחימה. תנועות ההון הבינלאומיות, זינוק במחירי הנפט ועלייה בפרמיית הסיכון על שווקים מתעוררים הגיעו לקהיר והפכו למבחן נוסף לרפורמות שמקדמת קרן המטבע. הרפורמות האלה נועדו להקטין פגיעות מול משברים, דרך שער חליפין גמיש יותר וקיצוץ בסובסידיות, אבל המלחמה טרפה את הקלפים. 

מאז תחילת העימות נרשמו יציאות משמעותיות מהשקעות במצרים, ירידה של כ-2% באיגרות חוב דולריות של מצרים ופיחות של 8% בלירה המצרית לשפל חדש. זה שונה ממשברים קודמים, שבהם הבנק המרכזי שרף יתרות מט"ח כדי לייצב את השער. מדד הבורסה המקומי EGX30 צנח ב-4.5% מתחילת החודש, סימן שהמשקיעים מתמחרים סיכון גבוה יותר, אבל עדיין לא קריסה מוחלטת. להרחבה: קרן המטבע אישרה למצרים חבילת סיוע של 8 מיליארד דולר.

מצרים תלויה בהשקעות זרות קצרות טווח. מדובר על הון שמחפש ריבית ריאלית גבוהה, ובמצרים יש את ריבית  מהגבוהות בעולם, אלא שהיא מבטאת גם סיכון גדול שעכשיו מתממש. משקיעים שהשקיעו ברייבת הגבוהה במצרים חוששים, מוכרים ויוצאים והריבית על ההשקעות קצרות הטווח אפילו עולה. 

החזקות זרות באג"ח ומק"מ מצריים עמדו על 32 מיליארד דולר לפני הזעזוע. היציאה הנוכחית מוערכת בכ-8 מיליארד דולר.

אנרגיה וסובסידיות: זינוק במחירים פוגע בתקציב וביוקר המחיה

הפגיעה הכי ישירה מגיעה ממחירי הנפט שקפצו מעל 100 דולר לחבית. מצרים מפיקה גז אבל מייבאת דלק ומסובסדת אנרגיה, מה שמגדיל גרעון תקציבי ומחבל במאזן התשלומים. הממשלה העלתה מחירי דלק ב-17% בשבוע האחרון, הצעד החד ביותר מזה שנים, בהתאם לדרישות קרן המטבע לקיצוץ סובסידיות. זה מתגלגל ליוקר בתחבורה, תעשייה ומזון, במדינה עם 110 מיליון תושבים שסובלת מאינפלציה כרונית. 

• הלירה המצרית בשפל חדש: המטבע נחלש על רקע המתיחות האזורית ובריחת הון
• מי אמר שכלכלת עזה בקריסה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד זה, קיצוץ בזרימת גז מישראל הוביל לרכישת 2 מטעני LNG בשבוע, מה שמכביד על חשבון היבוא.

הרשויות צמצמו הוצאות לא חיוניות והעלו שכר כדי לרכך את המכה, אבל זה עלול להרחיב הוצאות שוטפות ללא קיצוץ מקביל.

כריות מט"ח חזקות יותר, אבל תיירות והעברות תחת איום

מצרים נכנסת למשבר עם כריות נזילות משופרות: יתרות מט"ח נטו בשיא של 52.7 מיליארד דולר, 30% יותר מבתחילת משבר אוקראינה, ונכסים זרים של בנקים מסחריים ב-14.5 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2012. זה נותן מרווח ספיגה גדול יותר.

התיירות בשיא: 19 מיליון מבקרים ב-2025, הכנסות של 13.5 מיליארד דולר בתשעת חודשים ראשונים. אבל ביטולים צפויים בגלל אי היציבות. העברות מעובדים מחול מסתכמים ב-41.5 מיליארד דולר ב-2025, בעיקר מהמפרץ. הסכום הזה נשאר יציב יחסית, אבל גם הוא עלול להיפגע ככל שהמלחמה תימשך. במפרץ עובדים 5 מיליון מצרים שחלק גדול מהם שולח כסף הביתה.

הכותב הוא מזרחן ואיש מודיעין לשעבר