וול סטריט מורידה חשיפה לביטקוין: פדיונות של מיליארדים בקרנות הסל

אחרי שנתיים שבהן תעודות הסל על הביטקוין היו אחד מצינורות הכניסה המרכזיים של הכסף המוסדי לשוק הקריפטו, הנתונים האחרונים מצביעים על שינוי חד במגמה. קרנות הספוט על הביטקוין בארה"ב רושמות בשבועות האחרונים פדיונות כבדים, ובראשן IBIT של בלאקרוק, שהפכה מאז השקתה בינואר 2024 לסמל של כניסת וול סטריט לביטקוין.

הפדיונות מגיעים ברקע ירידה חדה במחיר הביטקוין, שמחירו נע כעת סביב 64.3 אלף דולר, אחרי שבתחילת יוני עוד נסחר סביב 73 אלף דולר, המטבע הדיגיטלי איבד כ-23% מתחילת השנה, 38% בטווח של 12 חודשים. תעודות הסל על הביטקוין בארה"ב איבדו מתחילת יוני כ-2.1 מיליארד דולר, כאשר הקצב הנוכחי מציב את החודש בדרך להתקרב, ואולי אף לעקוף, את מאי, שבו נרשמו פדיונות של כ-2.4 מיליארד דולר. הנתונים האלה מגיעים אחרי רצף שלילי של 13 ימי מסחר, שבמהלכו יצאו מהקרנות כ-4.4 מיליארד דולר, לפני שהרצף נשבר זמנית ב-4 ביוני עם גיוס קטן של כ-3 מיליון דולר בלבד.

IBIT מאבדת גובה

במרכז המגמה נמצאת IBIT, קרן הביטקוין של בלאקרוק. הקרן, שנחשבה עד לאחרונה למנוע הגיוסים המרכזי של התחום, רשמה בימים האחרונים פדיונות חריגים. בטבלת הזרימות של Bitbo נראים פדיונות של 708 מיליון דולר ב-2 ביוני, 466 מיליון דולר ב-5 ביוני, 154 מיליון דולר ב-10 ביוני ו-64 מיליון דולר ב-9 ביוני. גם כאשר היו ימים שבהם הקרנות האחרות הציגו תנועות מעורבות, הלחץ על IBIT בלט במיוחד.

המשמעות רחבה יותר מהמספרים עצמם. תעודות הסל על הביטקוין, שאושרו למסחר בארה"ב בינואר 2024, נועדו לאפשר למשקיעים להיחשף למחיר הביטקוין דרך מוצר נסחר בבורסה, בלי להחזיק ישירות במטבע וללא התעסקות בארנקים דיגיטליים, משמורת פרטית או בורסות קריפטו. בלאקרוק עצמה מתארת את IBIT כמוצר שמבקש לשקף את ביצועי מחיר הביטקוין ומפשט את החשיפה לנכס דרך שוק ההון המסורתי. עם זאת, הקרן אינה קרן נאמנות רגילה ואינה רשומה כחברת השקעות תחת חוק חברות ההשקעה האמריקאי מ-1940, נקודה שמדגישה את הסיכון הרגולטורי והמבני במוצר.

במילים פשוטות, מה שנבנה בשנתיים האחרונות כסיפור אימוץ מוסדי, מקבל כעת מבחן לחץ. ב-2024 וב-2025, הכסף שזרם לתעודות הסל נתפס כאחד ההסברים המרכזיים לעלייה בביטקוין. IBIT במיוחד הפכה למוצר הדגל של התחום, עם גיוסים של עשרות מיליארדי דולרים מאז ההשקה, ונחשבה לאחת ההצלחות הבולטות בשוק ה-ETF האמריקאי. כעת, כשהזרימות מתהפכות, השאלה היא האם מדובר במימוש רווחים טבעי אחרי עליות חדות, או בסימן לכך שהביקוש המוסדי לביטקוין נחלש.

פדיונות של 5.2 מיליארד דולר בחודש

לפי נתוני CoinGlass, שוק קרנות הקריפטו כולו רשם בחודש האחרון פדיונות של כ-5.2 מיליארד דולר, כאשר תעודות הסל על הביטקוין עדיין מחזיקות נכסים בהיקף של יותר מ-93 מיליארד דולר. IBIT לבדה מנהלת נכסים בהיקף של כ-66.6 מיליארד דולר, כך שגם אחרי הפדיונות האחרונים, מדובר עדיין במוצר ענק במונחי שוק ההון. כלומר, הפדיונות אינם מוחקים את סיפור האימוץ, אבל הם בהחלט משנים את הטון סביבו.

אחת הסיבות האפשריות לשינוי היא ירידה בתיאבון לסיכון. כאשר הביטקוין יורד, התנודתיות עולה והמשקיעים המוסדיים נדרשים לנהל חשיפה מחדש, תעודות הסל הופכות לערוץ נוח ומהיר לצמצום פוזיציות. זהו גם הצד השני של הנגישות שהפכה אותן לפופולריות: קל להיכנס, אבל גם קל לצאת. ברגע שהשוק מתחיל לתמחר ירידה בביקוש או חשש מהמשך חולשה במחיר הביטקוין, הפדיונות עצמם יכולים להפוך לגורם שמוסיף לחץ על המחיר.

ועדיין, צריך להיזהר ממסקנות. פדיונות מתעודות סל אינם בהכרח נטישה של הביטקוין כנכס, ולעיתים הם משקפים מימוש רווחים, איזון מחדש של תיקי השקעות, מעבר בין מוצרים או ניהול סיכונים קצר טווח. גם אחרי רצף הפדיונות האחרון, שוק תעודות הסל על הביטקוין בארה"ב עדיין מחזיק עשרות מיליארדי דולרים, ובמונחי אימוץ מוסדי מדובר בשוק גדול בהרבה מזה שהיה לפני אישור הקרנות בתחילת 2024.

האם הפדיונות יימשכו?

השאלה המרכזית כעת היא מה יקרה אם הפדיונות יימשכו גם במחצית השנייה של יוני. אם מדובר באירוע קצר שנולד מירידה חדה במחיר הביטקוין, השוק עשוי לפרש אותו כתיקון בריא אחרי תקופה ארוכה של כניסת כספים. אבל אם גם IBIT תמשיך לרשום יציאות משמעותיות, והפדיונות יתפשטו לקרנות נוספות, המשמעות תהיה רחבה יותר: לא רק תיקון במחיר הביטקוין, אלא שינוי זמני לפחות ביחס של וול סטריט לנכס.

• מהפכת הטוקניזציה - הדבר הגדול הבא בקריפטו והמטבע ש(אולי) יהנה ממנה
• מכרה כדי לקנות בזול יותר? סטרטג׳י חוזרת לקנות ביטקוין

בשורה התחתונה, תעודות הסל לא איבדו את הרלוונטיות שלהן, אבל הן כבר לא מספקות לביטקוין את אותה רוח גבית חד-כיוונית שאפיינה את 2024 וחלקים גדולים מ-2025. אחרי תקופה שבה הקרנות היו בעיקר מכונת גיוסים, החודשים האחרונים מציב תמונה אחרת: הכסף המוסדי עדיין שם, אבל הוא כבר לא נכנס בכל מחיר.