צפי למדד מאי שלילי: האם בנק ישראל יקבל עוד סיבה להוריד ריבית?

מדד המחירים לצרכן של מאי, שיתפרסם מחר בשעה 18:30, מגיע אחרי אחד המדדים החריגים שנראו כאן בשנים האחרונות. באפריל המדד זינק ב-1.2%, שיעור חודשי גבוה במיוחד, אבל מאחורי המספר עמדו בעיקר שני סעיפים תנודתיים מאוד: נסיעות לחו"ל והדלק, שניהם קפצו בעיקר כתוצאה מהמתיחות מול איראן. 

המדד הקרוב יהיה חשוב לא רק בגלל המספר עצמו, אלא גם בגלל ההקשר הרחב יותר, אנחנו נוכל להבין האם אפריל היה אירוע חד-פעמי, או שהאינפלציה בישראל עדיין לא נרגעה באמת.

ההערכות לקראת המדד נעות סביב ירידה קלה. במיטב ובלידר מצפים למדד שלילי של 0.1%, ובמזרחי טפחות, התחזית עומדת על תיקון של 0.2%. כלומר הכלכלנים מעריכים שאפריל היה חריג, ואנחנו לא בתחילתו של גל אינפלציוני חדש, ובמדד הקרוב וגם באלו הבאים אנחנו נראה מדדים יציבים עד שליליים. ללא שינוי ביוני, עלייה של 0.3% ביולי, ואינפלציה של 1.7% בשנה הקרובה. כלומר, האינפלציה נמצאת בתוך היעד של בנק ישראל, ואפילו מתקרבת לחלק התחתון שלו.

באפריל, כאמור, המדד זינק ב-1.2%, אבל האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נותרה על 1.9%, בתוך יעד יציבות המחירים. העלייה החדה נבעה בעיקר מהתייקרות הנסיעות לחו"ל, שעלו בכ-27.9% ותרמו לבדן כ-0.54% למדד, ומהתייקרות הדלק, ההטענה והשמנים לכלי רכב, שעלו בכ-12.7% ותרמו עוד כ-0.3%. כלומר שני סעיפים לבדם היו האשמים בחלק גדול מאוד מהעלייה החודשית.

אם המדד של מאי יירד כפי שמעריכים הכלכלנים, הוא יחזק את ההבנה שהזינוק באפריל היה בעיקר תוצאה של סעיפים נקודתיים, ולא של התפרצות אינפלציונית רחבה. אבל אם הוא יפתיע כלפי מעלה, בעיקר בסעיפים דביקים יותר כמו שירותים או דיור, נצטרך לחשוב מחדש על הציפיות להפחתות ריבית בהמשך.

מעבר למדד עצמו, יש גם את הזירות הביטחוניות. הסכם מול איראן, גם אם הוא לא מושלם מבחינת ישראל וגם אם יש בו סעיפים בעייתיים, עשוי להיות גורם מרגיע. כל ירידה בסיכון הביטחוני מפחיתה את פרמיית הסיכון של ישראל ובסופו של דבר מקלה על הנגיד להוריד ריבית.

הריבית בישראל בדרך למטה 

החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתפרסם ביום שני, 6 ביולי, בשעה 16:00, הריבית עומדת כיום על 3.75%, והצפי בשוק הוא שאם לא יהיו הפתעות הריבית תרד בהחלטה הקרובה ל-3.5%, ובהמשך ל-3.25% בעוד שנה.

מצד אחד, הנתונים נותנים לבנק ישראל סיבה טובה להרגיש נוח יותר. אינפלציה שנתית של 1.9%, מדד מאי שצפוי להיות שלילי ותחזיות לשנה קדימה סביב 1.7% הם לא נתונים שמחייבים ריבית גבוהה לאורך זמן. גם השקל החזק, עדיין, מסייע לבלום מחירים, בעיקר דרך הוזלת מוצרים מיובאים. מחירי היבוא של מוצרי הצריכה ירדו משמעותית במונחים שקליים, מה שעשוי להמשיך לתמוך בסביבת אינפלציה מתונה.

מצד שני, בנק ישראל לא מסתכל רק על המדד הקרוב. הוא מסתכל גם על הגירעון, על הוצאות הביטחון, על שוק העבודה, על מחירי השירותים ועל הצריכה הפרטית. אחרי כמה חודשים של ירידה משמעותית בגירעון, הנתונים של מאי כבר הצביעו על יציבות יחסית, מגירעון של 3.75% לכ-3.73%. ההכנסות היו חזקות יחסית ועלו בכ-7.8% לעומת השנה שעברה, אבל הוצאות הממשלה הגיעו ל-56.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-6.6% לעומת מאי אשתקד, כאשר רוב הגידול הגיע מהוצאות מערכת הביטחון. בנוסף, באוצר מעריכים שקצב גידול ההוצאות צפוי לעלות במחצית השנייה של השנה.

• מדד המחירים באפריל עלה ב-1.2% מחירי הדירות עלו ב-0.3%
• מדד אפריל צפוי לזנק 1.1-1.3% ולסבך את הנגיד

יש גם את הצד של הצרכן. אמון הצרכנים בישראל התאושש במאי אחרי הידרדרות במרץ-אפריל, והגיע לרמה הטובה ביותר מאז ינואר. השיפור לא נבע רק מהוזלת הדלק או מהריבית, אלא בעיקר מהערכות חיוביות יותר לגבי מצב משקי הבית והכלכלה בשנה הקרובה. זה נתון חיובי מבחינת הפעילות במשק, אבל מבחינת בנק ישראל הוא גם מעלה שאלה: אם הצרכן יחזור להוציא יותר, האם זה יחזק שוב את הביקושים ויקשה על המשך ירידת האינפלציה.

ישראל מול העולם: כאן מדברים על הורדות, בחוץ הריבית שוב עולה

בזמן שבישראל השוק כבר מסתכל על המשך הפחתות ריבית, באירופה ובארה"ב התמונה פחות חד משמעית. הבנק המרכזי האירופי העלה, לראשונה מ-2023, את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז ל-2.25% בשבוע שעבר, על רקע חשש מהשפעת מחירי האנרגיה על מחירי המזון, השירותים והמוצרים, ובעיקר בגלל אינפלציית ליבה שעדיין גבוהה מהיעד. להרחבה נוספת: הריבית באירופה עלתה - איך זה ישפיע על הריבית בישראל?

 גם בארה"ב השיח סביב הריבית נהיה זהיר יותר, על רקע נתוני שוק עבודה חזקים ואינפלציה גבוהה יותר, גם אם חלק מהעלייה מיוחס לדלק.

מצב כזה עלול לסבך את הנגיד. אם ישראל מורידה ריבית בזמן שבעולם הריבית עולה, פער הריביות נפתח לרעת השקל. זה יכול לגרום לפיחות, לייקר יבוא ולהחזיר לחץ אינפלציוני. אבל זה לא בהכרח המקרה הנוכחי. העלאות הריבית בעולם לא צפויות למנוע הפחתות ריבית נוספות בישראל, משום שסביבת האינפלציה וציפיות האינפלציה בישראל נמצאות במרכז היעד ונמוכות יותר מאשר בארה"ב ובגוש האירו. השקל לא מושפע כיום בעיקר מפערי הריביות, ולכן הפחתת ריבית בישראל במקביל לריבית גבוהה יותר בחו"ל לא צפויה בהכרח להוביל לפיחות משמעותי שיאיץ מחדש את האינפלציה.

באירופה ובארה"ב הבנקים המרכזיים עדיין חוששים מאינפלציה גבוהה מדי, בעיקר בליבה ובשירותים. בישראל, לעומת זאת, האינפלציה כבר בתוך היעד, השקל חזק, והמדד הקרוב צפוי להיות שלילי. אם התחזיות יתממשו, בנק ישראל יקבל עוד חיזוק להמשך הפחתות, גם אם יעשה זאת בזהירות.

• הוזלת סיגריות אלקטרוניות בזמן שאלפי ישראלים מתים מעישון
• מזכר ההבנות עם איראן: 24 מיליארד דולר בתמורה לפתיחת הורמוז, שאלת הגרעין נדחית ל-60 יום