עסקים יחויבו להקליט שיחות עם לקוחות: ועדת הכלכלה אישרה את החוק

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הגנת הצרכן שיחייב עסקים להקליט שיחות עם לקוחות במקרים מסוימים ולשמור את ההקלטות. לפי החוק, אם בוצעה עסקה יהיה צורך לשמור את ההקלטה במשך שנתיים, ואם העסקה לא יצאה לפועל יהיה צורך לשמור אותה במשך חצי שנה. מדובר בהצעה שקודמה על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ואליה צורפו גם הצעות חוק דומות של ח"כ מירב כהן, ח"כ דוד ביטן וח"כ אימאן חטיב יאסין.

החובה תחול על עסקאות בשווי 750 שקל ומעלה בתחומים שבהם בשנים האחרונות התרבו מקרי ההונאה וההטעיה. בין היתר מדובר בעסקאות שבוצעו בעקבות פנייה שיווקית של העסק לצרכן, למעט בתחום המזון ובמקרים שבהם הצרכן פנה מיוזמתו לעסק. בנוסף, החוק יחול על עסקאות לתיווך הלוואות, שירותי איתור כספים, בדיקת זכויות בשל מצב רפואי, בדיקת זכאות להחזר מס בידי מי שאינו רואה חשבון או יועץ מס, מכירת שירותי תקשורת וסלולר, ספריות אינטרנט ושירותי שידורים, שירותים בתחום דירוג האשראי הניתנים על ידי מי שאינו בעל רישיון לשכת אשראי, שירותי תחזוקה ותיקונים, עסקאות מתמשכות בתחום הרפואה ואספקת גז ביתי.

עוסקים שיפרו את החוק צפויים לעיצומים כספיים משמעותיים. תאגיד שיפר את ההוראות יעמוד בפני קנס של כ-22,500 שקל לכל הפרה, בעוד שעוסק יחיד צפוי לקנס של כ-7,000 שקל לכל הפרה. בנקים שיפרו את החוק יהיו חשופים לעיצום כספי של 50 אלף שקל לכל הפרה, ואילו חברות ביטוח וסוכנים ייקנסו בהתאם לחוקים החלים עליהם.

לפי ההסדר שאושר, כל עסק שיחויב בהקלטת השיחה יצטרך להודיע לצרכן כבר בתחילת השיחה כי היא מוקלטת וכי הוא זכאי לקבל את התיעוד אם יבקש זאת. בתקופה שבה ההקלטה נשמרת, העסק יחויב להעביר אותה לצרכן בתוך עשרה ימי עסקים ממועד הבקשה. בפעם הראשונה ההקלטה תימסר ללא תשלום, אך אם הצרכן יבקש אותה פעם נוספת יוכל העסק לגבות תשלום סביר.

אחד הסעיפים המרכזיים בחוק קובע כי אם העסק לא ימסור לצרכן את ההקלטה בהתאם להוראות החוק, הוא ייחשב כמי שהודה בכך שהגרסה הנכונה לשיחה היא הגרסה של הצרכן. המשמעות היא שבמקרה של מחלוקת בין הצדדים, אי מסירת ההקלטה עלולה לפעול לרעת העסק.

בעקבות דרישתו של יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, נקבע כי ההסדר לא יחול רק על עסקים רגילים אלא גם על בנקים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים ומשווקים פנסיוניים, כאשר הם יוזמים שיחות שיווק למכירת מוצרים ושירותים פיננסיים. במהלך הדיונים הבהיר ביטן כי הוא אינו מוכן להחריג את הבנקים וחברות הביטוח מהחוק ואמר כי כל עוד הם אינם נותנים הנחות לציבור אין סיבה לתת להם הקלות מיוחדות.

החוק מעניק גם סמכויות עתידיות לשר הכלכלה. באישור ועדת הכלכלה יוכל השר להחיל את הוראות החוק גם על התכתבויות ושיחות שאינן קוליות, לשנות את תקופת שמירת ההקלטות, לקבוע תקופות שונות לסוגי עסקים או עסקאות שונות ולקבוע מהו הסכום המרבי שעוסק יוכל לגבות עבור מסירת הקלטה נוספת. בנוסף, שרי הכלכלה והאוצר יוכלו באישור הוועדה לשנות בעתיד את רשימת סוגי העסקאות שעליהן תחול חובת ההקלטה.

כדי לאפשר לעסקים, לבנקים ולחברות הביטוח להיערך לשינויים, נקבע כי החוק ייכנס לתוקף שמונה חודשים לאחר פרסומו ברשומות. עם זאת, שר הכלכלה או שר האוצר, לפי העניין, יוכלו לדחות את כניסתו לתוקף בארבעה חודשים נוספים באישור ועדת הכלכלה אם ישתכנעו שההיערכות ליישום החוק טרם הושלמה.

במהלך הדיונים הסבירה נציגת הרשות להגנת הצרכן, אילנה מזרחי, כי מטרת החוק היא להתמודד עם עוקצי קשישים והונאות נוספות שפוגעות באוכלוסיות מוחלשות. לדבריה, התיקון נועד להעניק לצרכנים הגנה טובה יותר ולאפשר גם לרשות לבצע אכיפה יעילה יותר מול עסקים שיפרו את החוק.

• ועדת הכלכלה אישרה: זיכיונות הרדיו האזורי יוארכו עד 2033
• ביטן מציע פשרה לרשויות התחבורה המטרופוליניות: ראש הרשות הארצית יוביל את גוש דן לשנה וחצי בלבד

ח"כ מירב כהן, שהובילה במשך שנים מהלכים להגנה על צרכנים מוחלשים, אמרה כי יש לא מעט מקרים שבהם אנשים, ובמיוחד מבוגרים, מגלים חיובים רק זמן רב לאחר ביצוע העסקה. לדבריה, העובדה שבית המשפט יוכל לקבל את גרסת הצרכן במקרה שהעסק לא מוסר את ההקלטה יוצרת איזון נכון יותר בין הצדדים. ח"כ אימאן חטיב יאסין, שהגישה גם היא הצעת חוק דומה, אמרה כי מדובר במהלך שיסייע לא רק לצרכנים מוחלשים אלא לכלל הציבור ויעניק לצרכנים כלי הגנה מול עסקים שמטעים או מרמים אותם.

מנגד, ח"כ משה פסל הביע בדיונים קודמים חשש מפני פגיעה בעסקים, בעיקר בעסקים קטנים. לדבריו, הרצון להגן על צרכנים עלול להטיל נטל על מאות אלפי בעלי עסקים. בעקבות הטענות הללו צומצמה ההצעה, ובסופו של דבר נקבע כי החובה תחול רק על עסקאות משמעותיות בשווי של 750 שקל ומעלה. ביטן ציין לפני ההצבעה כי פסל ביקש לדחות את הדיון, אך מאחר שקיבל תשובות לטענותיו בדיונים קודמים לא נמצא מקום לעיכוב נוסף.

בסיום הדיון אושרה ההצעה פה אחד בקולותיהם של היו"ר דוד ביטן, ח"כ מירב כהן, ח"כ שלי טל מירון וח"כ אלון שוסטר. ביטן הודה לנציגי הממשלה ולבנק ישראל על שיתוף הפעולה, ושיבח את פעילותה של ח"כ כהן בנושא לאורך השנים. בהתייחס לטענות נגד רגולציה אמר כי לא כל רגולציה היא דבר שלילי וכאשר יש לה מטרה ברורה היא מועילה לציבור. לדבריו, אי אפשר לאפשר מצב שבו השוק פועל ללא כללים.

ח"כ כהן אמרה כי החוק צפוי ליצור שוק הוגן יותר הן לצרכנים והן לעסקים, וציינה כי במהלך הדיונים הוכנסו איזונים שנועדו לשמור גם על האינטרסים של בעלי העסקים. ח"כ אלון שוסטר אמר כי המהלך יחזק את תחושת הביטחון של משפחות רבות ויגן על אזרחים מבוגרים, ואילו ח"כ שלי טל מירון שיבחה את שיתוף הפעולה הרחב שאפשר לקדם את החקיקה בהסכמה.

גם ארגוני הצרכנים בירכו על אישור החוק. נציג לובי 99, בועז אקרמן, אמר כי המהלך היה יכול לחסוך עוגמת נפש רבה לחוסכים בפרשת סלייס אילו יכלו לדרוש את ההקלטות שבהן ניתנו להם ההבטחות הראשוניות. מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, ציין כי במשך כ-15 שנה נעשו ניסיונות להעביר חקיקה דומה. גם מנכ"ל עמותת "נקודת מפנה", רן מלמד, בירך על אישור החוק ואמר כי ועדת הכלכלה ממשיכה להוכיח שהיא אחת הוועדות הפעילות והיעילות בכנסת.

• כישלונות בנק ישראל: בנק ישראל היה יכול לחסל כלכלית את החמאס אך השתבלל
• סגול וקמינסקי יוצאים לצוד חברות - עכשיו באים?