שיחות בסנט פטרבורג (בעזרת גרוק)
שיחות בסנט פטרבורג (בעזרת גרוק)

ויטקוף אצל פוטין בסנט פטרבורג, וזלנסקי מזהיר: שום הסדר בלי אוקראינה

שליח טראמפ פתח שיחות עם נשיא רוסיה אחרי פגישה באוסלו עם זלנסקי, שבה עלו ערבויות ביטחון וסעיף 5 של נאט"ו. מוסקבה שחררה אזרח אמריקאי, אבל במקביל תקפה יעדי אנרגיה, ועסקת הדיזל ממשיכה לעורר מחלוקת
בן פלמון |

הניסיון האמריקאי להגיע להסדר באוקראינה עבר לסנט פטרבורג, אבל הצד האוקראיני נשאר מחוץ לחדר. השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף, פתח שיחות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ובסרטון שפורסם ברשתות החברתיות שיבח אותו ותיאר אותו כהומניטרי, בתגובה למחמאה דומה שפוטין העניק לטראמפ. מבחינת קייב, הטון הזה מגיע ברגע רגיש במיוחד, כשהיא מנסה להבטיח שההכרעות על עתידה יתקבלו בנוכחותה. הדיון מתחדש אחרי שפוטין הציע פסגה משולשת עם טראמפ ושי, בלי נציגות אוקראינית.

יום לפני השיחות, ויטקוף נפגש באוסלו עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לצד נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב וראש ממשלת נורבגיה יונאס גאר סטורה. זלנסקי תיאר את המגעים עם הצד האמריקאי כבונים, ואמר שוושינגטון חזרה על המחויבות שלה לערבויות ביטחון לאוקראינה. עם זאת, הוא הדגיש שכל הסכם יהיה קביל בעיני קייב בתנאי שהיא תשב ליד שולחן המשא ומתן, והזכיר את העיקרון שאין להחליט על אוקראינה בלעדיה.

לפי זלנסקי, בפגישה באוסלו עלו גם סעיף 5 של אמנת נאט"ו, שקובע שהתקפה על חברה אחת היא התקפה על כל הברית, וסוגים שונים של ערבויות ביטחון. ויטקוף אמור להציג את הרעיונות האלה למוסקבה, והאוקראינים מצפים לתשובה בתוך זמן קצר. מדובר בשאלת הליבה של כל הסדר: אוקראינה מבקשת ביטחון שרוסיה תימנע מתקיפה חוזרת, ורוסיה מתנגדת בתוקף לכל הסדר שמקרב את קייב לברית.

בפתיחת השיחות הודיעה רוסיה על שחרור אזרח אמריקאי, המורה בדימוס סטיבן האברד, שמשרד החוץ האמריקאי הגדיר כעצור שלא כדין. האברד הואשם ברוסיה בכך ששימש שכיר חרב בשירות אוקראינה. ויטקוף הודה לפוטין על השחרור, צעד שמוסקבה מציגה כמחווה של רצון טוב לקראת המגעים.

המגעים מתקיימים על רקע מתיחות פומבית בין טראמפ לזלנסקי. הנשיא האמריקאי האשים את מקבילו האוקראיני בכך שהוא מתנגד לשלום, וזלנסקי טוען מנגד שההקלות האמריקאיות בסנקציות על רוסיה מאריכות את המלחמה. בין ההקלות האלה, ההקפאה של הסנקציות החדשות על מוסקבה ועסקת הדיזל של טראמפ עם פוטין, שמעוררת ביקורת גם בקרב רפובליקנים.

עסקת הדיזל ממחישה עד כמה הכלכלה והמלחמה שזורות זו בזו. מחירי הסולר בעולם הגיעו לשיאים, בין היתר בגלל המלחמות באוקראינה ובאיראן וירידה ביצוא מסין, וממשל טראמפ מחפש כל דרך להוריד אותם. רוסיה הטילה רשמית איסור יצוא דיזל, אבל ממשיכה לייצא כמויות קטנות. לפי ההסכם, היצוא הרוסי נקבע לכ-75 אלף חביות ביום באוקטובר ולכ-125 אלף בנובמבר. בבנקי השקעות מעריכים שמדובר במעין הסדרה של זרם שכבר קיים, כמעט בלי תוספת היצע. לשם השוואה, בימים רגילים ייצאה רוסיה יותר מ-700 אלף חביות דיזל ביום.

גם בשטח, הרגיעה רחוקה. רוסיה תקפה במהלך הלילה יעדי אנרגיה ויעדים אזרחיים ברחבי אוקראינה, ולפחות אדם אחד נפגע. זאת למרות ההכרזה של טראמפ על הפסקת תקיפות בתשתיות אנרגיה, שנועדה להרגיע את שוק הדלקים. אוקראינה עצרה את התקיפות שלה לשלושה ימים בלבד, וחזרה לתקוף בטענה שרוסיה ממשיכה בהתקפות.

במקביל, יש גם סימנים לשיפור ביחסים בין וושינגטון לקייב. זלנסקי אישר שהמודיעין האמריקאי חידש את שיתוף ההתרעות המוקדמות על תקיפות רוסיות, ושהצדדים ממשיכים לדון בחיבור לשירות האינטרנט הלווייני סטארלינק ובמערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט. עבור אוקראינה, שתלויה מאוד בהגנה האווירית מול תקיפות על תשתיות החשמל לקראת החורף, מדובר בנושאים קריטיים.

השאלה הפתוחה היא אם הערבויות שוויטקוף נושא למוסקבה יספיקו כדי לגשר על הפער. המלחמה מתקרבת לשנתה החמישית, והשווקים, ובעיקר שוק האנרגיה, יגיבו לכל סימן להתקדמות. לעת עתה, אירופה ואוקראינה עוקבות בדאגה אחרי ערוץ ישיר בין וושינגטון למוסקבה, שעלול לעקוף אותן.

להרחבה: עוד רפובליקנים יוצאים נגד עסקת הדיזל של טראמפ עם פוטין

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה