רשות המסים רוצה לבטל את שטר ה-200 - הנגיד: "לא הוצג ביסוס מקצועי"

האם שטר ה-200 שקל בדרך להיפלט מהמערכת? מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', מבקש לבטל את השטר הגדול בישראל ובהמשך לבחון גם את ביטול השימוש במזומן כולו. המטרה היא לצמצם את ההון השחור ולהגדיל את הכנסות המדינה ממסים בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. אלא שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מתנגד למהלך ומבהיר שהסמכות לביטול שטרות נמצאת בידיו, וכי אין בכוונתו לשנות את השטרות שבמחזור.

העימות בין שני הגופים מגיע בתקופה שבה הציבור מחזיק כמויות גדולות במיוחד של מזומן, ובמקביל הממשלה מחפשת מקורות הכנסה נוספים למימון הוצאות הביטחון והגירעון.

בכנס יועצי המס העריך אהרונוביץ' כי מעבר לכלכלה שבה התשלומים מתבצעים באמצעים מתועדים עשוי להוסיף לקופת המדינה 20-30 מיליארד שקל בשנה. מבחינתו, צמצום האפשרות לבצע עסקאות במזומן יקשה על עסקים ואנשים פרטיים להסתיר הכנסות.

אלא שמדובר בהערכה ולא בתחזית המבוססת על תוכנית מפורטת שהוצגה לציבור. חלק גדול מהפעילות במזומן חוקי ומדווח, וגם מי שפועל בכלכלה השחורה עשוי לעבור לאמצעי תשלום אחרים. לכן, לא ברור כמה מתוך הסכום שעליו מדבר אהרונוביץ' אכן ניתן לגבות.

תגובת בנק ישראל לא איחרה להגיע, והייתה חד-משמעית: "בנק ישראל מוצא לנכון להביא לידיעת הציבור כי הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. עד כה לא הוצג לנגיד ביסוס מקצועי המצדיק ביטול שטר כזה או אחר. באף מדינה בעולם לא בוטל המזומן באופן גורף. לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור."

למעשה, מדובר בחידוש של ויכוח שהחל כבר ב-2024, כאשר עלתה תוכנית לביטול שטרות ה-200 שקל כחלק מהמאבק בהון השחור ובמימון ארגוני פשיעה. גם אז התנגד בנק ישראל למהלך, בין היתר על רקע השאלה אם מחזיקי הכספים פשוט יעברו לשטרות אחרים, למטבע חוץ או לנכסים דיגיטליים.

130 מיליארד שקל במזומן - וכשלושה רבעים בשטרות של 200 שקל

הנתונים מסבירים את היקף המחלוקת. בידי הציבור בישראל נמצאים כיום כ-130 מיליארד שקל במזומן, כמעט פי שניים מהסכום שהוחזק לפני עשור. יחד עם השטרות שנמצאים בבנקים ובכספומטים, מחזור המטבע הכולל מגיע לכ-139 מיליארד שקל.

כשלושה רבעים משווי המזומן במחזור מרוכזים בשטרות של 200 שקל. זהו השטר הנוח ביותר להחזקת סכומים גדולים, ולכן רשות המסים רואה בו כלי משמעותי עבור מעלימי מס וגורמי פשיעה. אלא שאותו שטר משמש גם עסקים ואזרחים בפעילות חוקית לחלוטין.

לכאורה, ביטול השטר יחייב את מי שמחזיק כמויות גדולות ממנו להגיע לבנקים ולהחליפו, וכך עשוי לאפשר בדיקה של מקור הכספים. בפועל, חלק מהמחזיקים יכולים לעבור לשטרות אחרים, לדולרים או לאמצעי החזקת ערך נוספים, כך שלא ברור עד כמה המהלך יצמצם את ההון השחור.

• ירקן מרמת גן חשוד שהעלים 4.5 מיליון שקל דרך חשבון של קרוב משפחה
• רשות המיסים סטתה מהחוק כדי שלא לפצות מלון על נזקיו במלחמה

בנק ישראל מציג גם שיקול נוסף: חשיבות המזומן לתפקוד הכלכלה. בסקירה שפרסם בשבוע שעבר הדגיש הבנק כי מזומן מאפשר לבצע עסקאות גם בזמן הפסקות חשמל, שיבושים בתקשורת ומתקפות סייבר על מערכות התשלומים. הוא גם חיוני לאוכלוסיות שמסתמכות פחות על אמצעים דיגיטליים.

לפי הנתונים, כ-70% מהציבור מעוניינים לשמור על האפשרות לשלם במזומן גם בעתיד, וב-2023 כ-43% מהעסקאות היומיומיות עדיין בוצעו באמצעות שטרות ומטבעות.

כבר כיום קיימות מגבלות משמעותיות על השימוש במזומן. בעסקה מול עסק התקרה עומדת על 6,000 שקל, ובעסקה גדולה יותר מותר לשלם במזומן עד 10% ממחירה או 6,000 שקל, לפי הנמוך מביניהם. בעסקאות בין אנשים פרטיים התקרה הרגילה היא 15 אלף שקל, בכפוף לחריגים בחוק.

החמרת חוק המזומן והרחבתו לפעילות נותני שירותים פיננסיים כבר מצמצמות את האפשרות להעביר סכומים גדולים בשטרות. ביטול מוחלט של המזומן יהיה צעד רחב בהרבה, עם השלכות על עסקים קטנים, אוכלוסיות מבוגרות ואזרחים שמתקשים להשתמש במערכות בנקאיות ודיגיטליות.

ברקע: הלחץ למצוא הכנסות נוספות למדינה

הוויכוח מגיע על רקע הלחץ התקציבי. אהרונוביץ' מזהיר ששנות התקציב 2027 ו-2028 צפויות להיות קשות במיוחד, בשל הוצאות הביטחון הגבוהות והצורך למצוא מקורות מימון חדשים.

• חמישה ימים אחרי הפיצוץ הקטלני: שוב דליפת חומרים מסוכנים במפעל אינטל בקריית גת
• בומי רוכשת את אלמנטרי הישראלית ומרחיבה את פעילות ה-AI והדאטה

לצד ביטול המזומן, רשות המסים בוחנת גם החמרה ברפורמת הרווחים הכלואים, באמצעות הגדלת שיעור חלוקת הרווחים הנדרש מחברות מסוימות מ-6% ל-8%. אפשרות נוספת היא החזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות, שנזנח בתחילת שנות ה-2000.

מבחינת רשות המסים, צעדים נגד העלמות מס והגדלת החיוב במס של בעלי הון עשויים להפחית את הצורך בהעלאות רחבות של מע"מ ומס הכנסה. מנגד, במערכת העסקית מזהירים שחלק מהצעדים עלולים לפגוע בתזרים וביכולת להשקיע בפעילות חדשה.

בינתיים שטר ה-200 שקל נשאר במחזור, והנגיד אינו מתכוון לשנות את עמדתו. ביטול השטר מחייב את החלטתו, בעוד שביטול השימוש במזומן כולו יחייב שינוי רחב בהרבה בחקיקה ובהסדרי התשלום. ברשות המסים ממשיכים לבחון דרכים להגדלת הגבייה לקראת התקציב הבא, אבל לפחות בכל הנוגע למזומן, המחלוקת עם בנק ישראל רחוקה מסיום.