ישראל מסדירה את המטבעות היציבים: רישיון, פיקוח וגיבוי לנכסים דיגיטליים צמודי שקל ודולר

משרד האוצר ורשות שוק ההון מפרסמים להערות הציבור תזכיר חוק להסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל. מדובר בצעד משמעותי בשוק הקריפטו המקומי: לראשונה אמורה להיקבע מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית למנפיקים של Stablecoins - מטבעות דיגיטליים שערכם מוצמד לנכס ייחוס, כמו שקל או דולר.

התזכיר גובש ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בליווי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בתהליך שנמשך כשנה. ברקע נמצאת החלטת שר האוצר להעביר לרשות שוק ההון את סמכויות הרישוי, הפיקוח והאסדרה בתחום. בגיבוש ההצעה שולבו התייעצויות עם בנק ישראל וגורמי מקצוע נוספים, לצד התאמה של סטנדרטים בינלאומיים מהחקיקה האמריקאית, לרבות Genius Act, ומהאסדרה האירופית MICA.

מטבעות יציבים הפכו לאחת התשתיות המרכזיות של עולם הקריפטו. בניגוד לביטקוין או את'ריום, שמחירם תנודתי מאוד, מטבע יציב אמור לשמור על ערך קבוע מול נכס ייחוס. המטבעות הבולטים בעולם, כמו USDT ו-USDC, צמודים לדולר ומשמשים למסחר, העברות כספים, שמירת ערך זמנית בתוך זירות קריפטו ויישומים פיננסיים על גבי בלוקצ'יין. בישראל כבר ניתן לראות התחלה של פעילות מקומית בתחום, אחרי שרשות שוק ההון אישרה לביטס אוף גולד להנפיק מטבע דיגיטלי יציב צמוד לשקל.

לפי נתוני האוצר ורשות שוק ההון, בעולם פועלים יותר מ-200 מטבעות דיגיטליים יציבים, ששווים הכולל נאמד ביותר מ-300 מיליארד דולר. היקף הפעילות החודשי בהם מוערך בכ-2 טריליון דולר, עם קצב גידול שנתי של יותר מ-40%. אלה כבר אינם מוצרים שוליים של קהילת הקריפטו, אלא תשתית פיננסית שנוגעת למסחר, תשלומים, פינטק, העברות בינלאומיות וניהול נזילות דיגיטלית.

העניין הרגולטורי נובע בדיוק מהגודל הזה. מטבע יציב יכול להיראות פשוט - מטבע דיגיטלי אחד כנגד שקל או דולר אחד - אבל מאחוריו חייבים להיות כללים ברורים: מי רשאי להנפיק, איפה נשמרות הרזרבות, באילו נכסים מותר להשקיע את הכסף שמגבה את המטבע, איך מבצעים פדיון, מהי רמת השקיפות לציבור, ומה קורה במקרה של כשל אצל המנפיק. בארה"ב ובאירופה השאלות האלה כבר הפכו לחקיקה, וגם בישראל מנסים כעת לסגור את הפער. להרחבה: הסנאט האמריקאי קידם חקיקה פדרלית למטבעות יציבים.

פרסום התזכיר פותח את שלב הערות הציבור. במקביל, רשות שוק ההון צפויה לקיים בשבועות הקרובים שולחנות עגולים ודיונים מקצועיים עם גורמים במערכת הפיננסית, חברות טכנולוגיה, גופי פינטק, אנשי אקדמיה וגורמי ממשל. המטרה היא להגיע להסדר סופי שיאזן בין חדשנות לבין הגנה על משתמשים ויציבות פיננסית.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "פרסום תזכיר החוק הוא צעד משמעותי ביישום מדיניות הממשלה לקידום האסדרה והפעילות בנכסים דיגיטליים בישראל. שוק הנכסים הדיגיטליים ממשיך להתפתח בקצב מהיר ברחבי העולם, ומדינת ישראל פועלת לייצר מסגרת רגולטורית מתקדמת שתאפשר חדשנות, תחרות וצמיחה, לצד שמירה על יציבות פיננסית והגנה על הציבור. אנחנו מחוייבים לקדם סביבה רגולטורית מודרנית שתאפשר לישראל להשתלב בחזית הכלכלה הדיגיטלית העולמית, לעודד השקעות, צמיחה והובלה טכנולוגית."

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "מטבעות דיגיטליים יציבים הם אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בעולם הפיננסי הדיגיטלי, והם צפויים להוות חלק בלתי נפרד מהתשתית הפיננסית של השנים הקרובות. תזכיר החוק ייצור ודאות רגולטורית שתאפשר את התפתחות השוק בישראל, יעודד יזמות והשקעות ויסייע למיצובה של ישראל בחזית החדשנות הפיננסית. המסגרת המוצעת מבטיחה כי ההתפתחות תיעשה באופן אחראי ומפוקח, תוך שמירה על יציבות, אמון הציבור והגנה על המשתמשים והיא מצטרפת לפעולת נוספות שרשות שון ההון מקדמת לרישוי ואסדרה למתן שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים לכלל הציבור, במסגרתה פועלים בישראל 9 בעלי רישיונות, כאשר 5 מהם נתנו מתחילת השנה. אנחנו מודים לשותפנו ובפרט משרד האוצר ובנק ישראל על תרומתם לתהליך שהיתה תוך הפגנת רמה מקצועית יוצאת דופן."

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "הסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים היציבים מהווה נדבך מרכזי במימוש חזון הממשלה לקידום חדשנות פיננסית וצמיחה מבוססת טכנולוגיה בישראל. התזכיר המוצע גובש במסגרת עבודת מטה מקצועית משותפת של אגף הכלכלן הראשי, רשות שוק ההון וגורמים נוספים בממשלה, כחלק מיישום החלטת ממשלה 204, ועל בסיס דוח מקיף שנערך באגף הכלכלן הראשי. אני בטוח שהתזכיר יאפשר את התפתחותם של מודלים עסקיים חדשניים המבוססים על טכנולוגיות בלוקצ'יין, תוך יצירת ודאות רגולטורית, הפחתת חסמי כניסה ועידוד השקעות ופעילות כלכלית בישראל".

האתגר של ישראל יהיה לקבוע מסגרת שמאפשרת פעילות אמיתית ולא רק רישוי על הנייר. אם הדרישות יהיו כבדות מדי, חברות ימשיכו לפעול מחוץ לישראל. אם הדרישות יהיו רכות מדי, הסיכון יעבור למשתמשים ולמערכת הפיננסית. הוויכוח העולמי סביב מטבעות יציבים כבר נוגע גם לבנקים: המטבעות היציבים עלולים למשוך פיקדונות מהמערכת הבנקאית בהיקפים גדולים, במיוחד אם הם יהפכו לכלי תשלום ותשואה ולא רק לכלי מסחר בקריפטו.