מטבעות דיגיטליים ביטקוין אתריום קריפטו
צילום: Istock

הסנאט עם חקיקה פורצת דרך עבור הקריפטו

מטרת החקיקה החדשה, ששמה GENIUS Act, היא להקים מסגרת רגולטורית למטבעות יציבים (Stablecoins), שיגובו בנכסים נזילים, יחויבו בדיווח חודשי ויגבילו את חברות הטכנולוגיה ואת השחקנים הזרים

רן קידר |

הסנאט האמריקאי אישר ביום שלישי חקיקה פורצת דרך שמטרתה להקים מסגרת רגולטורית למטבעות יציבים (Stablecoins), שהם מטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר האמריקאי. החוק, שנקרא GENIUS Act, עבר ברוב דו-מפלגתי של 68 תומכים מול 30 מתנגדים, ומסמן שינוי תפיסתי עמוק כלפי תעשיית הקריפטו בוושינגטון.

הצעת החוק קובעת לראשונה כללים פדרליים למטבעות יציבים, סוג מטבע מבוזר שתוכנן לשמור על ערך יציב, לרוב בשיעור של 1:1 מול הדולר. שימושם התרחב בשנים האחרונות, בעיקר ככלי מעבר בין מטבעות קריפטו, אך תומכיהם טוענים שהם יכולים לשמש בעתיד גם להעברות כספים מיידיות ברחבי העולם. עיקרי החוק קובעים ראשית כי כל מטבע יציב חייב להיות מגובה בנכסים נזילים, כגון דולרים או אג"ח ממשלתיות לטווח קצר. שנית, על מנפיקי המטבעות לפרסם דיווח חודשי על הרכב יתרותיהם. ושלישית, החוק אוסר על פעילות מנפיקים ללא פיקוח רגולטורי מתאים, אך אינו כולל מגבלות חד-משמעיות על הנפקת מטבעות על ידי חברות טכנולוגיה גדולות או שחקנים זרים.

מתחים פוליטיים סביב טראמפ ושווקי הקריפטו

הצעת החוק מגיעה בתקופה של מתיחות פוליטית מוגברת סביב הקשר בין תעשיית הקריפטו לנשיא דונלד טראמפ. טראמפ, שקיבל תרומות רבות מגורמים בענף, מקדם מדיניות מקלה הרבה יותר לעומת ממשל ביידן, ואף השיק מטבע קריפטו משלו ($TRUMP). טראמפ גם שותף לחברה בשם World Liberty Financial שעוסקת ב-DeFi (מערכת פיננסית הפועלת ללא גורמים מתווכים מסורתיים כמו בנקים, באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין) שהשקיעו בה ג'אסטין סאן, המיליארדר הסיני והמייסד של מטבע TRON, שהשקיע בחברה 30 מיליון דולר ולאחר מכן בוטלה תביעה נגדו. משקיעה נוספת היא חברה המקושרת לשלטון באבו דאבי, שהשקיעה בחברה כ-2 מיליארד דולר. 

החקיקה עוררה ביקורת נוקבת מצד גורמים דמוקרטיים. הסנאטורית אליזבת וורן הזהירה: "זו חקיקה שמאיצה את שוק המטבעות היציבים, תוך שהיא מקלה על השחיתות של הנשיא, מסכנת את הביטחון הלאומי, היציבות הפיננסית והגנת הצרכן. עדיף כבר לא לחוקק בכלל". גם ארגונים מקצועיים הביעו הסתייגויות. לדוגמה, איגוד מפקחי הבנקים המדינתיים (CSBS) שקרא לשינויים משמעותיים בהצעה, בטענה שהיא מעניקה לבנקים ללא ביטוח פדרלי סמכויות מופרזות לבצע שירותים פיננסיים בכל רחבי ארה"ב, ללא פיקוח ראוי מצד הרשויות המקומיות.

תמיכת התעשייה והשפעת כספי הלובי

תעשיית הקריפטו תמכה בחקיקה באופן נרחב, ולאחר שהשקיעה 119 מיליון דולר בבחירות האחרונות בקמפיינים עבור מועמדים לקונגרס שתמכו בקריפטו, קטפה את הפירות: 53 מתוך 58 מועמדים נתמכים נבחרו. גורמים בתעשייה שיבחו את החוק. ג'ון וו, נשיא Ava Labs, אמר: "זהו בסיס ללגיטימציה של מטבעות יציבים והטמעתם ברשתות תשלום גלובליות". בין התומכים בחקיקה בלטה סירקל (Circle) חברת המטבע היציב השנייה בגודלה, שהונפקה החודש בניו יורק והמניה שלה זינקה בכ-170% ביום הראשון למסחר.

החוק עדיין לא סופי והוא עובר כעת לדיון בבית הנבחרים, הנשלט על ידי הרפובליקנים. הצעת החוק עשויה לעבור שינויים נוספים בבית הנבחרים, במידה ותאושר שם, היא תועבר לאישורו הסופי של הנשיא טראמפ, שצפוי לתמוך בה. על פי יועציו, הממשל שואף שהחקיקה תאושר עד חודש אוגוסט. 

בתגובה לחששות שהועלו, גורמים בבית הלבן טענו כי אין ניגוד עניינים במעורבותו של טראמפ, שכן נכסיו מוחזקים בנאמנות המנוהלת על ידי ילדיו. הטענה אינה מרגיעה את מבקרי החוק. בהצהרה שפרסמו מפקחי הבנקים המדינתיים, נדרשו "שינויים קריטיים" במטרה להפחית סיכונים ליציבות הפיננסית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קתי וודקתי ווד

קת’י ווד מנצלת את הירידות - רוכשת מניות AI, שבבים וקריפטו

מנהלת ההשקעות ממשיכה להגדיל חשיפה לאלפאבית, מטא, אנבידיה וביטקוין ומעריכה שהשיפור בנזילות והצפי לשינוי במדיניות הפד עשויים לפתוח גל עליות חדש בשווקים הדיגיטליים והטכנולוגיים

אדיר בן עמי |

בזמן שמרבית משקיעי הטכנולוגיה בוחנים בזהירות את התנודתיות בשוק, קאת’י ווד וקרנות ARK ARK Innovation 1.5%  מנצלות את הירידות ורוכשות מניות של חברות בינה המלאכותית וקריפטו. מהדוחות היומיים שמפרסמת החברה עולה כי ווד אינה ממתינה להתבהרות התמונה המאקרו־כלכלית, אלא מגדילה חשיפה במניות שהיא רואה כבעלות פוטנציאל ארוך טווח.


בימים האחרונים בלטה רכישה מצטברת של כ־174 אלף מניות אלפאביתAlphabet 0%  , שבוצעה בארבע קרנות שונות. אילו העסקאות בוצעו במחיר הסגירה של אותו יום, היקפן היה מתקרב ל־56 מיליון דולר. במקביל נרשמה גם קנייה של מניות מטא Meta Platforms 2.26%  בהיקף כולל של כ־21 מיליון דולר. לצד חיזוק הפוזיציה בענקיות האינטרנט, ARK הוסיפה גם חשיפה לחברת קורוויבCoreWeave -1.57%  , שמספקת תשתיות מחשוב לענפי ה־AI. רכישת המניות שם הגיעה לכ־29 מיליון דולר.


במקביל לרכישות, ARK ביצעה לאחרונה גם מכירות משמעותיות. הקרנות מכרו מניות AMD Advanced Micro Devices 1.49%  בהיקף של כ־39 מיליון דולר, וכן מניות פלנטיר Palantir 1.62%  בשווי של כ־59 מיליון דולר. המהלכים הללו מעידים על התאמות בהרכב תיק ההשקעות, ייתכן כחלק מעדכון הערכות לגבי החברות הפועלות בשוקי השבבים והנתונים. למרות זאת, בכנס שנערך בסעודיה בחודש שעבר אמרה ווד כי היא אינה רואה את תחום הבינה המלאכותית כתחום מנופח או בועתי. עם זאת, היא העריכה שחברות גדולות יידרשו לזמן לא קצר עד שיוכלו להטמיע מערכות AI מתקדמות בצורה רחבה. לדבריה, תנודות קצרות־טווח בשוק אינן משנות את מגמת ההתבססות של הטכנולוגיה בחברות ובתעשייה.


במקביל, מניית אלפאבית התקרבה לאחרונה לשווי שוק של 4 טריליון דולר, בין היתר בעקבות דיווחים על מגעים למכירת שבבי AI למטא. ההתפתחויות הללו הפעילו לחץ על מניותיהם של יצרניות השבבים המובילות, בהן אנבידיה ו־AMD.


לצד ההשקעות בחברות הטכנולוגיה, ARK המשיכה להגדיל את החשיפה שלה גם לתחום הקריפטו. על פי העדכון היומי האחרון, הקרנות רכשו מניות של קוינבייס Coinbase 2.96%  בכ־3.8 מיליון דולר ושל סירקל Circle Internet 9.89%  בכ־7 מיליון דולר. ווד מעריכה שהפעילות סביב הנכסים הדיגיטליים תמשיך להתרחב, למרות התנודתיות בתחום ובינתיים נראה שהיא צודקת. הביטקוין חזר לעלות בימים האחרונים והוא נסחר כעת סביב 91 אלף דולר.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.