ישראל מסננת את שוק הקריפטו: אילו מטבעות יישארו בחוץ - ומה זה אומר למשקיעים?

כ-17,800 מטבעות דיגיטליים נסחרים היום בעולם, ורשות שוק ההון מבקשת שהפלטפורמות המפוקחות בישראל יציעו מתוכם כמה עשרות בלבד. טיוטת חוזר שפרסמה הרשות קובעת לראשונה מסננת אחידה לשאלה אילו נכסים דיגיטליים רשאי בעל רישיון ישראלי להעמיד ללקוחותיו. עד כה החליטה בכך כל חברה לעצמה.

התנאים מצטברים. שווי שוק של 500 מיליון דולר לפחות במשך שישה חודשים רצופים, מקום בין 50 הנכסים הדיגיטליים הגדולים בעולם באותה תקופה, ומסחר אצל חמישה גופים לפחות בעלי רישיון באיחוד האירופי או במדינת ניו יורק. לצד אלה נבחנים ביזור ההחזקות, עמידות סייבר וסיכוני הלבנת הון. ביטקוין, אתריום וקבוצה מצומצמת של מטבעות ותיקים ונזילים צפויים לעבור את המסננת.

ההוראות חלות על בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי, כלומר על זירות המסחר, שירותי ההמרה, השמירה וההעברה שפועלים בישראל. החזקה פרטית של מטבע שנשאר מחוץ לרשימה נותרת חוקית, וכן רכישה דרך פלטפורמה זרה או ארנק אישי. המדינה מגדירה את המדף של הגוף המפוקח, ופחות מזה את הארנק של האזרח.

הקהל שמדובר בו גדול. הערכות מדברות על כ-1.5 מיליון ישראלים פעילים בתחום. במקביל, שווי שוק הקריפטו העולמי עומד על סדר גודל של 2.2 טריליון דולר, נמוך בכמחצית מהשיא שנרשם בסוף 2025, וביטקוין לבדו מהווה קרוב ל-60% ממנו. מכאן שרשימה של 50 נכסים מכסה את רוב הפעילות הכספית, גם כשהיא מותירה בחוץ את מרבית המטבעות במספר.

מה חסר במבחן הגודל

שווי שוק בקריפטו מחושב כמכפלה של המחיר האחרון בכמות המטבעות שבמחזור, ולכן הוא עלול להטעות. פרויקט שהנפיק מיליארד יחידות ושמר את רובן אצל מספר גורמים מסוגל להציג שווי של מיליארד דולר על בסיס עסקאות בהיקף זעום. הרשות מנסה לסגור את הפרצה במבחן ריכוזיות, ואולם זיהוי המחזיק הסופי בבלוקצ׳יין מסובך: ארנק של בורסה מרכז מטבעות של מאות אלפי לקוחות ונראה כמחזיק ענק, ובעל עניין יחיד מסוגל לפצל את החזקותיו בין עשרות כתובות ולהיראות מבוזר.

הדרישה לחמישה גופים מפוקחים מעבירה חלק מהבדיקה לאירופה ולניו יורק. באיחוד האירופי פועלת מסגרת MiCA, שמסדירה רישוי, חובות גילוי של מנפיקים, שמירת נכסי לקוחות ומניעת מניפולציות, ובניו יורק פועל מנגנון ה-BitLicense. לרשות הישראלית זה חוסך משאבי בדיקה, והמחיר הוא חסם כניסה גבוה: פרויקט שמכוון לישראל נדרש קודם לעבור רישום, ייעוץ משפטי והקמת נזילות בכמה זירות בחו״ל.

עוד על קריפטו, כולל ההתפתחויות האחרונות

הכיוון הזה מיטיב עם המטבעות הותיקים ועם הפלטפורמות הגדולות, ומקשה על פרויקטים חדשים שנמצאים בשלב שבו התשואה הפוטנציאלית והסיכון גבוהים במיוחד. הטיוטה מצטרפת לצעדים קודמים של הרשות בתחום. בהרחבה: רשות שוק ההון מהדקת את הרסן על הקריפטו: חובה להפריד בין כספי הלקוחות לכספי החברה.

הצד המשלים של האסדרה נוגע למטבעות היציבים. האוצר והרשות פרסמו טיוטת חקיקה שמסדירה לראשונה הנפקת מטבע יציב צמוד לשקל ולדולר, עם רישיון ייעודי וגיבוי מלא בנכסים. שוק המטבעות היציבים העולמי מגיע לכ-304 מיליארד דולר, כ-13% משווי שוק הקריפטו. בהרחבה: רשות שוק ההון אישרה לביטס אוף גולד להנפיק מטבע דיגיטלי יציב צמוד לשקל.

• 53 מיליון דולר הוקפאו: השוק בטלגרם שסיפק כלים לנוכלי קריפטו
• 10 מיליארד דולר בקריפטו: זו התוכנית של איראן לעקוף את הסנקציות של ארצות הברית

הסיכון המרכזי הוא הגירה. סוחר שמחפש מטבעות מחוץ לרשימה עשוי לעבור לזירות זרות שפועלות מחוץ למסגרת הרישוי הישראלית ומציעות מסלול סעד מוגבל אם הכסף נעלם, וכך חלק מהסיכון עובר מחוץ לשדה הראייה של הרגולטור. שאלה נוספת שנותרה פתוחה נוגעת למטבע שיירד מהמקום ה-50: הנוסח הסופי יצטרך לקבוע כמה זמן יקבל לקוח כדי למכור או להעביר החזקה כזאת.