הביטקוין בשיא; ביידן רוצה בהרחבת חובת הדיווח ומיסוי עליית הערך
הגנה מפני מכונת הדפסות הכספים ותנודות המטבע של הבנקים המרכזיים - או האנונימיות: למה משקיעי הקריפטו שמים שם את כספם ומה חשוב להם יותר? אחת הביקורות, זו שעומדת גם בלב החשש של רגולטורים, גורסת כי התשובה השנייה היא הנכונה, ולפיה הביטקוין מנוצל כיום על ידי גורמי טרור ופשיעה ומעלימי מס.
השאלה בה פתחנו תעמוד למבחן בקרוב, כשבמסגרת תכנית התשתיות של ממשל ביידן, מקודמת הצעת חוק שתבקש לשפוך אור על עסקאות הקריפטו. אם תעבור, מדובר יהיה בסוף עידן האנונימיות של משקיעי הקריפטו ונותר לראות מה יקרה לערך המטבעות המרכזיים בשוק, ה- BITCOIN -0.16% וה- ETHEREUM -0.54% , ששוברים שיאים היום. הראשון נסחר כעת במעל 68 אלף דולר והשני ביותר מ-4,800 דולר.
הגורמים העבריינים ומעלימי המס אולי על הכוונת, אבל ההצעה עשויה לפגוע גם במשקיעים התמימים בביטקוין. זאת פשוט בשל העובדה שמשקולת רגולטורית אולי תונחת על התחום כולו. לפי ההצעה, כל מי שהביטקוין עובר אצלו, כלומר לא רק צדדים לעסקה אלא כל המתווכים שבדרך (להוציא כורים, ככל הנראה), יחשבו כברוקרים.
בורסת COINBASE GLOBAL (COIN) מעצם טבעה היא ברוקרית, זה ברור לכל. היא כבר מדווחת לרשות המסים האמריקאית לפי דרישתה של זו. אבל אדם שיעביר מטבעות לרעו? מעסיק שישלם לעובדיו בביטקוין, סוכנות רכב שתקבל תשלום במטבע? ההצעה אומרת שכל אלה יצטרכו לדווח גם כן לרשות המסים. לא רק על הסכום הנומינלי של מטבעות הקריפטו בעסקה, אלא גם בכמה כסף רכש אותן הצד השני ומתי.
- ג’יי.פי. מורגן תאפשר שימוש בביטקוין ובאתריום כבטוחה להלוואות
- הדימום בקריפטו לא נעצר - מה יסמן תחתית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ומניין לנו? מה, אנחנו רואי החשבון שלו?" – זה הלך הרוח של המבקרים את ההצעה, שמשקף את הנטל הרגולטורי. עוד לפי החוק, כל עסקה במטבעות קריפטו בשווי דולרי של 10,000 דולר ומעלה תהיה חייבת בדיווח. עורכי דין המתמחים בשוק הקריפטו אומרים על כך כי ההצעה לא ישימה. נוספות לדוגמאות שציינו גם עסקאות עבור יצירות אמנות בשוק ה-NFT, עסקאות שנעשות גם במיליוני דולרים.
ברשות המסים לא סתם סקרנים. המטרה בסוף היא להחיל מס רווחי הון על עליית הערך של מטבעות הקריפטו. לשם כך צריך לדעת מתי התקבלו אצל מי מהצדדים, כדי לחשב מה היה ערכם בזמנו מול זה הנוכחי.
כיום, חברות המציעות שירותי ארנקים דיגיטליים למטבעות קריפטו ופלטפורמות הלוואות DeFi (קיצור של Decentralized Financing – מימון במטבעות מבוזרים) לא מלקטות מידע שכזה על הלקוחות שלהם, ואת התענוג שבדיווח לרשות המסים הן משאירות להם עצמם. כך גם כשאדם מעביר נכסי קריפטו מחשבון ברוקראז' אחד לאחר – ההיסטוריה נמחקץ. בחשבון החדש לא ימצא מידע על מתי לראשונה התקבלו המטבעות אצל בעל החשבון. רשות המסים רוצה אם כן לאתר את נתיב הכסף.
- הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
- מייקל סיילור רוכש עוד ביטקוין - סטרטג'י קונה במחיר שיא, מחזיקה 3% מהביטקוין שבמחזור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה
הלובי של תעשיית הקריפטו פעל עוד מאוגוסט, כשגובשה חבילת התשתיות האמורה (שממומנת בין היתר דרך המיסוי שמציעה החקיקה), להחריג את כורי הביטקוין והחברות המפתחות טכנולוגיה לתחום מההצעה. הרי גם הן מחזיקות בביטקוין, או כי כרו אותו או לצורך הפיתוח. בכיר בממשל ביידן אמר בהקשר זה לאתר בארונ'ס כי הכורים אכן יוחרגו.
"החוק הזה מכה ברעיון ה-Peer-to-Peer שבלב כל הטכנולוגיה הזאת", כך אומר אברהם סאת'רלנד, עורך דין ויועץ לקבוצת הלובי Proof of Stake Alliance. "הנחת היסוד שלה היא שאתה יכול לדעת מיהו האדם שעומד מולך בעסקה ביניכם. אבל שוק ה-DeFi לא עובד כך. לא תמיד אתה יודע מי הם".
- 3.אלי 11/11/2021 10:32הגב לתגובה זולהוציא אפשרות לבחור במשהו שלא קיים.בלוף המאה זה מטבעות קריפטו.לא מבין איך ממשל אמריקאי לא מוציא את העולם הזה מחוץ לחוק
- 2.יאיר 09/11/2021 12:24הגב לתגובה זוצריך לשמור את כל המידע הרלוונטי כדי לאפשר מיסוי שלו. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו: מצד אחד לשחק במטבעות האלה כאילו הם שווים כסף אמיתי; ומצד שני, לא לשמור אסמכתאות לשווי כפי שנדרש בכל נכס ששווה כסף אמיתי.
- 1.הנורמלי 09/11/2021 11:45הגב לתגובה זויצר להרוס כל דבר שפורח

הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
משבר הפזו מייצר גל חדש שלביקוש לקריפטו; זה קרה כבר בעבר - משברים מחזקים את הקריפטו
בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.
תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.
אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.
מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?
הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.
- ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור
- תבוסת מיליי בבחירות בבואנוס איירס מאיימת על התוכנית הכלכלית שלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.
