מטבעות יציבים הם נכסים דיגיטליים שערכם מקובע למטבע פיאט, ברוב המקרים לדולר האמריקאי, במטרה למנוע את התנודתיות המאפיינת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים. הקיבוע נשמר באמצעות החזקת רזרבות של מזומן ואיגרות חוב ממשלתיות קצרות מול כל יחידה שהונפקה, או באמצעות מנגנוני
בטוחות ואלגוריתמים. הם משמשים כאמצעי תשלום והעברת ערך בין בורסות, כבסיס למסחר ולמתן אשראי בפרוטוקולים מבוזרים, וכאמצעי לשמירת ערך במדינות עם אינפלציה גבוהה. היקף הרזרבות שלהם הפך את המנפיקות הגדולות לרוכשות משמעותיות של חוב ממשלתי אמריקאי. הרגולציה בתחום מתהדקת
עם דרישות שקיפות, גיבוי מלא וביקורת חיצונית, וקריסת מודלים אלגוריתמיים בעבר המחישה את הסיכון. ביטקוין וקריפטו מהווים את הסביבה שבה הם פועלים.
משרד האוצר ורשות שוק ההון מפרסמים תזכיר חוק שיקבע לראשונה מסגרת ייעודית למנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל; ברקע: שוק עולמי של יותר מ-300 מיליארד דולר, פעילות חודשית של כ-2 טריליון דולר והתרחבות מהירה של שימושים בתשלומים, מסחר והעברות כספים
מניות הקשורות למטבעות יציבים זינקו במאות אחוזים תוך שבועות – אבל במקביל גוברת הספקנות מצד משקיעים מוסדיים ורגולטורים. האם מדובר בטרנד טכנולוגי מבטיח או בבועה שעשויה להתפוצץ?